הדרית יקרה,
אני מבין אותך. זה נפלא שפנית לכאן וביקשת עצה. זה אומר שאת רואה שאת לא אוהבת את עצמך. רוב האנשים לא אוהבים את עצמם כל-כך, אבל הם לא רואים את זה. קשה להם להכיר בכך שהם לא אוהבים את עצמם, כי הם בונים לעצמם מעין "אני" מזוייף ומנסים להתאים את עצמם אל הדמות הזאת שבתוכם. הם מנסים להתאים את עצמם אל ה"אני" שלדעתם הם צריכים להיות. אם את רואה שאת לא אוהבת את עצמך, את מונעת מעצמך כבר מעכשיו ליצור שכבות על גבי שכבות של תדמיות שקריות. את לא זקוקה לכל התדמיות האלה. את זקוקה רק לאהבה... של עצמך... לעצמך... אהבה אל עצמך יכולה לחסוך ממך אחר-כך שנים של טיפולים פסיכולוגיים יקרים ולא תמיד יעילים... עכשיו, איך אני, בן החמוד, אוכל לעזור לך לאהוב את עצמך יותר? בעזרת כמה רעיונות נחמדים, שחלק מהם עזרו גם לי. אז ככה... ***** 1. בעלי-החיים ***** התבונני בבעל-חיים כלשהו (כלב, חתול...). הוא אוהב את עצמו? בטח. למה? כי הוא לא שופט את עצמו ולא פוסל את עצמו: "אני לא בסדר בגלל שעשיתי כך וכך..." כך גם אנחנו. אנחנו בעלי-חיים. את בעל-חיים. אינך נחותה משום בעל-חיים אחר. את זכאית להיות מי שאת, גם אם אינך יודעת עדיין מי את. את זכאית להיות מה שאת, גם אם את אוהבת ל... (השלימי את החסר), גרועה ב... (השלימי את החסר) ונוהגת ל... (השלימי את החסר). תבעי לעצמך את זכויותיו של בעל-החיים, כי זה מה שאנחנו... ***** 2. התבונני בשלושת הליצנים ***** בתוך כל אחד מאיתנו יש שלושה ליצנים מצחיקים נורא. אחד נקרא "סטנדרטים" או "מה שצריך". הוא כל היום מדקלם מה צריך, מה נכון וכולי. השני נקרא "שופט". הוא כל היום שופט אותנו על כל מה שעשינו עד היום. הוא מסוגל לשפוט אותנו 1000 פעמים על אותו דבר. ובכל פעם שאיננו עומדים במה ש"סטנדרטים" (הליצן הראשון) אומר, "שופט" פוסק שאנחנו אשמים ושמגיע לנו להתבייש, שמגיע לנו להיענש. השלישי נקרא "קורבן". הוא כל היום עסוק בלקחת על עצמו את האשמה ואת הבושה ש"שופט" קובע כי מגיעים לו. אנחנו מרגישים כל הזמן רע בגלל שאנחנו מזדהים עם "קורבן", הליצן השלישי. עצמי את עינייך והתבונני בשלושת הליצנים... מה הם אומרים ברגע זה ממש? אולי הליצן הראשון אומר: "אני צריכה לקרוא מאמרים כאלה ברצינות ולנסות להפיק מהם כמה שיותר" אולי הליצן השני אומר: "אני לא קוראת עכשיו בשיא הריכוז, אני ממהרת מדי, אני לא רצינית מספיק" אולי הליצן השלישי אומר: "אני מסכנה, אני לא שווה, אני לא קוראת את זה כמו שצריך" כל זמן שאת מתבוננת בשלושת הליצנים ומבינה שהם ליצנים ותו לא (הם מגוחכים), את מוגנת מהם יחסית ואהבתך לעצמך יכולה לגאות. צריך להבין שלכולנו יש את המחלה הזאת, את שלושת הליצנים. אפשר לראות אותם אצל ההורים שלנו, החברים שלנו, כולם. יכול להיות אפילו שיש לשלושת הליצנים האלה פרצופים מוכרים. לדוגמא, "שופט" הוא תערובת של אבא ואמא, "קורבן" הוא... (השלימי את החסר). ***** 3. אהבי את עצמך כמו שאת, סתם כי בא לך ****** לעיצה זו אין מה להוסיף. התירוץ שלך: "סתם, כי בא לי!" מי יעצור אותך?!?! ***** 4. שחררי את עצמך ***** בדרך כלל אנחנו יודעים מה אנחנו. ובהתאם לכך אנחנו שופטים את עצמנו. בנושאים מסויימים אנחנו אחלה, באחרים פחות. ובכן, אמרי לעצמך: "איך שאני, אני טובה ונהדרת". וזהו. אפילו בלי לדעת איך את, אפילו בלי לתת לעצמך דין וחשבון, את נהדרת בדיוק כמו שאת. מי את שתטעני אחרת?!?! מקווה שעזרתי לפחות טיפה, שלך באהבה, בן
