אני כותבת כאן למרות שהבטחתי שלא

אני כותבת כאן למרות שהבטחתי שלא

מתוך כאב עמוק שכל מילה שאנסה לתאר אותו רק תמעיט ממנו, מתוך ידיעה שהשפיטה שלך אותי היתה לא מוצדקת. השיחה שלך היתה קצרה ועיניינית טון הדיבור כבר לא היה רך כמו פעם, נטול רגשות וקר, ואז ידעתי שמשהו כבר לא כמו פעם. אך לזה לא ציפיתי, המצב שנקלעתי לתוכו לא היה מתוכנן או מכוון זה פשוט קרה, אך ניסיתי בכל כוחי לא להרוס את כל זה, לא לפרק את כל הידידות שנרקמה לה. אך כל מילה שלי נבדקה בזכוכית מגדלת וכל צחוק הפך להיות מחשיד. אני מבינה את הצורך שלך לעטוף ולגונן על זוגתך שתחייה, אך תביני שלא כל מילה נועדה לפגוע ומי שנפגע בוחר להפגע גם אם הכוונה היא שונה לחלוטין ובאה ממקום אחר. הערצתי והערכתי את המקום בו שתיכן נמצאות, ייחלתי לכן את הטוב ביותר ולא פחות מזה. עכשיו אני כותבת ממקום אחר מראיה שונה על הדברים, מוזר לדבר עליך בלשון עבר הריי לא מזמן השיחה נותקה ונראה כאילו חתול שחור עבר פה. כל מה שאמר יראה כאילו אני מתאמצת להצדיק את דבריי אך לא כך הדבר, אני יודעת שכולי חפה מכל אשם אחרת המילים לא היו נכתבות כאן ועכשיו. הספר שלך מונח פה ליידי, את סופו אני כבר לא אקרא כי כל הכוחות שהוא נתן לי נעלמו מזמן ברגע שנותקה השיחה וידעתי שגמרת אומר בליבך. בבוקר קמתי עם חיוך, כל כך רציתי לספר לך שכל זה בזכותו ובזכותך אך החיוך הזה כבר מזמן נמחק ואיתו גם התקווה שהטוב כבר בפתח. חזרתי לנקודת ההתחלה לאותו מקום ששם הכרנו, לחוסר האונים ולבלבול לצורך שלי להבין מה הפעם אלוהים? מה הניסיון הבא שלי ומתי זה יגמר. אבל כל התשובות כבר לא משנות לאף אחד. פשוט לא משנות. ליב ליב
 

לאנצי76

New member
מה עשית לי...?

הרגת אותי עם מה שכתבת.... המקום הזה קשה אה??? אבל, מכל הקושי הזה את רק יכולה לצמוח... אני עוברת את זה בדיוק בימים אלה, התהליך ארוך - אבל בהחלט אפשרי!! מקדישה לך את השיר הזה..... מהמרחקים גלי עטרי וסגיב כהן והים לא נרגע, רק גאה וגאה את אוספת לאט את גופך אנשים שפגשת שהיו בשבילך ובן רגע נשארת מול צילך את היופי שלך, את הקסם שבך לא תוכלי לחלוק עם כולם הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות הוציאי עכשיו מגירות מליבך ורוקני רגשות משומשים אולי תמצאי את אושרך, את כוחך שקברת עם הזמן בשנים מהמרחקים שאת בורחת... קחי עכשיו את אושרך, את כוחך ורוקני רגשות משומשים הסתכלי מסביבך, תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך
 
ואוו תודה על השיר

לפעמים מהמקום הזה אנחנו מתחזקים. בכל אופן, אני מאחלת לכולן את מה שליבן מבקש :) תמיד... ליב ליב
 

pizi33

New member
אם בשירים עסקינן

הבוקר בשעה די מוקדמת ומאוד עמוסה נסעתי ל"חפציבה". הדרך לא כ"כ ארוכה אבל הפקק לא נגמר. דיסק מקרי מנגן את הנעימה בלבד של "kilinig me softly". אני שרה את המילים מילה כן מילה לא ומילה למה לא. וחושבת "להרוג. מה פתאום, במילים? אפשר. ברכות? הגזמת". הגעתי אליה חצי מתה בעצמי, אבל מראי לא הסגיר זאת. בהחלט הרגנו אחת את השניה, במילים במעשים ובעיקר באהבה, וזה היה די ברכות. היא כבר נפלה, וקמה. אני הולכת לפרוש עוד מעט. לילה טוב, ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום.
 
חחח הצחקת אותי

ורק שתעי שמילים חזקות יותר, עמוקות יותר ודוקרות יותר מכאב פיזי שהוא חולף, אספר לך סיפור. מעשה בילד שלא היה שולט בפיו, היה מעליב ומגדף אך לאחר מעשה היה מצטער, פנה לאביו ובקש אבא עזור לי להשתנו. הלך האב והראה לבנו גדר ואמר לו ראה בני כל פעם שתפגע באדם ותבקש סליחה תתקע מסמר בגדר, הלך הבן ועשה כדברי אביו. יום אחד בא הילד לאביו ואמר לו תראה אבא כל הגדר מלאה, אמר לו אביו עכשיו כל פעם שאתה כובש את יצרך ולא פוגע באדם תוציא מסמר מהגדר. הבן עשה כדברי אביו ולאחר מעשה אמר לו "אבא תראה כל הגדר ריקה. פנה אליו האב ואמר, התקרב בני, רואה אתה את החורים בגדר, זה תוצאה של המילים שלך. מה שאומר כי אפשר לבקש סליחה אך החור בלב עדיין לשאר, מילים הם אמצעי הלחימה החד והמהיר ביותר ומי שלא יודע להשתמש בהם נכון, יכול גם להרוג... ולא סתם נאמר "חיים ומוות ביד הלשון" טוב חפרתי יותר מדיי, אז לילה טוב ליב ליב
 

pizi33

New member
אתהסיפור הזה שמעתי מאמי

וסיפרתי לילדי. בעוונותי בקראתי להם גם את עלילות תום סוייר. ומרק טויין מספר בלי בושה איך מקבלים עבודה קשה, לא עושים אותה בכלל ועוד יוצאים נשכרים. ומה ילדי לומדים?מה שמוצא חן בעיניהם. רציתי להצחיק ולהחמיא לגברת, אני חושבת שהיא בכלל לא איתנו. זה לא משנה. העיקר שאת צחקת. אני אוהבת ל"הסביר" לא תמיד ההסבר גם מצחיק, לפעמים מעצבן. אבל אמרתי בדיוק את מה שהבנת להרוג במילים אין בעיה, ברכות זה כבר מגוחך.
 
למעלה