אני כבר לא יודעת מה לעשות

nikol79

New member
אני כבר לא יודעת מה לעשות

שלום לכולם, זאת הפעם הראשונה שאני כותבת פה וסוף סוף אני מוכנה לחלוק עם עוד אנשים את מה שעובר אלי. אני בת 24 נשואה +1 היתחתנתי ליפני 4 שנים והסיפור הוא כזה: אני החברה הראשונה של בעלי הוא בן 30 כרגע כשהכרנו הוא היה בן 25 הכרנו היתאהבנו היתחתנו אבל אחרי החתונה גיליתי משהוא שעדיין אני לא מצליחה להיתמודד איתו וזה ממרמר לי את החיים. בעלי היה בקשר אינטרנט אם בחורה צעירהליפני שהכרנו הוא היה מאוהב בה לומרות שהם לא ניפגשו אף פעם אבל הקשר ניגמר כי היא החליטה להפסיק אותו. בזמן שאנחנו יצאנו היא החליטה לחדש איתו את הקשר לומרות שהוא אמר לה שהוא מאוהב בי ואני תמימה חשבתי שזה ניפסק. לאחר החתונה גיליתי שהם עדיין בקשר ומצאתי מיכתבי אהבה שלהם. גיליתי את זה מאוחר מידי היתי כבר בהריון מימנו ומאוהבת נועשות. רציתי בחול זאת להיפרד אבל לא הצלחתי הוא הבתיח שזה יפסק אבל זה המשיך. הבחורה היתה ממשיחה לנדנד לו והוא היה נענה למיכתבים שלה. היא ידעה שאני בהריון אבל זה לא הפריעה לה ביכלל. להפך היא היתה שועלת אותו אם הוא יוהב אותה פחות או יותר אחרי שהילד יוולד. פעם אחת אפילו עזבתי את הבית כי גיליתי שוב שהקשר שלהם לא הפסיק אבל כמו תמיד הוא הבטיח שזה יגמר, אבל קרה להפך הם ניפגשו ואפילו היתה נשיקה באותו רגע רציתי להיתעבד הינו אפילו אצל יועץ נישואים וזה באמת מה שהפסיק את הקשר שלהם. לא היה כלום חוץ מנשיקה אבל עצם העיניין שהוא כתב לה מיכתבי אהבה הורג אותי. אתם תחשבו בטח שאני מפגרת שאני עדיין איתו אבל אני אוהבת אותו בטרוף והדבר היחיד שאני לא מוכנה ליסלוח עליו זה בגידה ולן אני לא מצליחה להיתמודד עם המצב. עברו שנתיים וחצי שהם כבר לא בקשר והוא אוהב אותי אבל אני מרעילה לנו את החיים ביגלל שאני לא מצליחה ליסלוח ולישכוח. אני לא רוצה להיפרד וגם הילד מתורף על אבא שלו אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי בבקשה אני כבר לא מסוגלת להיתמודד עם זה לבד. תודה על ההקשבה
 

מאי 39

New member
ניקול

אם עברו שנתיים וחצי שהם כבר לא בקשר והוא אוהב אותי אבל אני מרעילה לנו את החיים ביגלל שאני לא מצליחה ליסלוח ולישכוח. אני לא רוצה להיפרד וגם הילד מתורף על אבא שלו אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי בבקשה אני כבר לא מסוגלת להיתמודד עם זה לבד. את חייבת לעבוד על עצמך ולעלות את הבטחון העצמי שלך בעצמך ואת הבטחון שלך בבעלך אין טעם לחיים כשהוא מנסה ואת מרעילה את החיים זהו את יודעת שנגמר הלאה שלא תהיי את הסיבה או התרוץ שלו ללכת ליצור קשר אחר או לחזור לקשר הקודם בהצלחה
 

seeyou

New member
להיתמודד עם זה !../images/Emo140.gif

תרגיל פשוט! מבוא: לא חשוב מה שקרה - חשוב איך אנו מפרשים את זה! תשנני לעצמך מספר פעמים ביום... הוא נשוי לך יש לכם ילד שהוא מתורף על אבא שלו את עדיין אוהבת אותו בטרוף ולא רוצה להיפרד ממנו למה את לא שוכבת עם אחרים? בגלל ההחלטה שבמוח שלך שלקת בזמן כלשהו... אז תקחי החלטה חדשה שמה שקרה בינו לבינה לא חשוב!!!!!!! תאמיני לי שזה עוזר! בהצלחה יוסי
 
תראי משהו

את עצמך מסכמת כך: "עברו שנתיים וחצי שהם כבר לא בקשר והוא אוהב אותי אבל אני מרעילה לנו את החיים ביגלל שאני לא מצליחה ליסלוח ולישכוח". הפחד שלך, שעולה וצף שוב ושוב, הפחד שמא בעלך יעדיף אחרת על פנייך, הינו פחד חזק מאד אבל נכון להיום הוא משהו פנימי שלך וכנראה אין לך סיבה אמיתית לפחד. את לא זקוקה לאמירה זו ממני או ממישהו אחר כי את יודעת את זה לבד, אחרת לא היית מסכמת את הודעתך במשפט שציינת. לדעתי, בעלך עבר תהליך מסוים שאני רוצה לנסות לפרט: את מציינת שלבעלך, אותו היכרת כאשר היה בן 25, לא היתה חברה קודמת. בעצם היתה לו - אותה אחת מהאינטרנט - אבל הוא לא הגיע איתה לידי השלמת החברות במימד הפיזי ובעת שנפגשתם לראשונה עדיין לא הגיע לרכישת הביטחון העצמי שדרוש לגבר עם נשים, ביטחון עצמי שמאפשר לגבר לקבל על עצמו נאמנות לאשתו כי איננו נזקק להוכיח לעצמו את שוויו בעיני נשים. בעצם אפשר לאמר שכל עוד לא השלים את "הפרוייקט" איתה היא נשארה בתודעתו וכאשר פנתה אליו, גבר עליו הצורך והוא אכן נפגש איתה והשלים את "המשימה" - גם אם באמצעות נשיקה בלבד. אני מניח שהייעוץ שעברתם עזר לו לסדר את הרגשות שלו ואת העדיפויות שלו וכי לאחר שהניח מאחוריו את הפרשה ההיא והתפנה להתמסר למשפחה - לך ולילד - ישאר בעל מסור ונאמן. מה שנשאר לך הוא לסדר את המחשבות והרגשות שלך ולהסתכל קדימה במקום לאחור. אם מאד קשה לך נסי להיעזר בייעוץ, אבל לדעתי את יכולה לחשוב עם עצמך ולהתגבר על השדים הפנימיים הללו בכוחות עצמך. בהצלחה.
 

adam33

New member
פגיעה

בעצם מה שקרה הוא שבעלך רצה לבדוק את סף האימון שיש לך בו והוא הצליח בגדול מצד אחד הוא הבטיח ואמר וניסה לשכנע אותך שהוא לא בקשר איתה אבל בפועל הוא נהל איתה רומן לוהט ותרץ את זה כאילו שהיא זו שרצה ורודפת אחריו ואת סלחת והוא המשיך.. כעת את בעצם מאשימה את עצמך שהוא הביא אותך למצב הזה ושבעצם בצדק את חשדנית ובכלל ללא אימון בו.. אני מבין אותך וחושב שהכל תלוי כעת בו ברגע שהוא יפגין אהבה אלייך אזיי מעצמך את פחות ופחות תחשבי על כך ניראה לי שמפני שעדיין יש חילוקי דיעות בנכם והוא עדיין אוהב אותך כפי שהוא אהב ולא מעבר לכך החששות קיימות בך..
 
למעלה