אנונימית מאד
New member
אני יודעת שאני בכיינית ../images/Emo10.gif (טריגר?)
אני יודעת שאני בכיינית. ואני יודעת שאף אחד לא אוהב בכיינים. ואני יודעת שאין לי זכות להפיל על אף אחד בעיות שלי כאשר יש לו מספיק בעיות משלו. אבל כל כך כואב, ואני חייבת לפרוק.. ויש הרגשה שרק אנשים במצב דומה יבינו.. אז אני לא מבקשת שיצדיקו אותי, אני לא מחפשת שיגידו לי שהדרך הרעה היא למעשה הדרך הטובה.. אני רק מחפשת קצת תמיכה, קצת הבנה. אני לא מבינה למה כולם יכולים להסתכל עליי ולהגיד לי שאני רזה.. ורק אני רואה את עצמי כל כך כל כך שמנה, ענקית, ואני מכאיבה לעצמי.. תופסת בבשר שיש ומושכת- כדי להכאיב, כי מגיע לי שיכאב לי על זה שיש לי בשר.. ואני עומדת במקלחת ובוכה, כי אני נראית זוועה.. כל פעם שאני קמה על הרגליים אני חוטפת סחרחורת איומה.. אז למה אני לא יכולה להגיד לעצמי שזה מספיק. הרי אני לא רוצה להיות חולה, אני לא רוצה להיות עצובה - אבל אני גם שונאת, פשוט ש-ו-נ-א-ת להיות שמנה... מתי זה ייגמר? מתי אני אסתכל על עצמי במראה ואראה מישהי יפה.. ורזה.. ולא אשנא כל חלק בגוף שלי..? זהו. נכנסתי ממש לעצבים. לא מספיק שעוברות בי כל התחושות האלה, גם נגמרו לי הסיגריות וללכת עד לקיוסק בחושך הזה נורא מפחיד אותי... אז שוב, אני יודעת שאני בכיינית.. אבל בבקשה, תנסו להבין ולא לכעוס.
אני יודעת שאני בכיינית. ואני יודעת שאף אחד לא אוהב בכיינים. ואני יודעת שאין לי זכות להפיל על אף אחד בעיות שלי כאשר יש לו מספיק בעיות משלו. אבל כל כך כואב, ואני חייבת לפרוק.. ויש הרגשה שרק אנשים במצב דומה יבינו.. אז אני לא מבקשת שיצדיקו אותי, אני לא מחפשת שיגידו לי שהדרך הרעה היא למעשה הדרך הטובה.. אני רק מחפשת קצת תמיכה, קצת הבנה. אני לא מבינה למה כולם יכולים להסתכל עליי ולהגיד לי שאני רזה.. ורק אני רואה את עצמי כל כך כל כך שמנה, ענקית, ואני מכאיבה לעצמי.. תופסת בבשר שיש ומושכת- כדי להכאיב, כי מגיע לי שיכאב לי על זה שיש לי בשר.. ואני עומדת במקלחת ובוכה, כי אני נראית זוועה.. כל פעם שאני קמה על הרגליים אני חוטפת סחרחורת איומה.. אז למה אני לא יכולה להגיד לעצמי שזה מספיק. הרי אני לא רוצה להיות חולה, אני לא רוצה להיות עצובה - אבל אני גם שונאת, פשוט ש-ו-נ-א-ת להיות שמנה... מתי זה ייגמר? מתי אני אסתכל על עצמי במראה ואראה מישהי יפה.. ורזה.. ולא אשנא כל חלק בגוף שלי..? זהו. נכנסתי ממש לעצבים. לא מספיק שעוברות בי כל התחושות האלה, גם נגמרו לי הסיגריות וללכת עד לקיוסק בחושך הזה נורא מפחיד אותי... אז שוב, אני יודעת שאני בכיינית.. אבל בבקשה, תנסו להבין ולא לכעוס.
שיהיה הרבה בהצלחה. מחכה לעידכונים.