אני חושבת שחזרתי לעצמי

ילדונט

New member
אני חושבת שחזרתי לעצמי

3 שנים וחצי אחרי הלידה, ארבע + שנים אחרי תחילת ההריון. זה לקח לי המון זמן. בטח הייתי בדיכאון. היה לי קשה. השתטחתי. אבל הנה אני. קוראת שוב גם ספרים "כבדים" יותר, מנהלת עם האיש דיונים על אקטואליה. מחייכת. אני לא יודעת כמה מהנפילה היה קשור למעבר לאמהות ככזה, וכמה היה קשור לשינוי מבחינת הסביבה (שינוי בעבודה, אבדן ה"חופש"). אבל הנה אני, כפי שמעולם לא הכרתן אותי
(טוב, חלק מהשינוי אומר גם שאני זקוקה פחות לפורומים, ולכן זה לא לגמרי "הנה אני", אבל בכל זאת
)
 

מתרגשת

New member
בריכה השבה. אני מקווה שמכאן ואילך

רק דברים טובים יצפו לך בהמשך הדרך. וגם רק חלק ממך פה זה משהו
 

fossa

New member
איזה כיף זה, נכון? ../images/Emo13.gif

גם אני, בערך מגיל שנה של הקטנה מרגישה שעליתי על דרך המלך בחזרה לעצמי ברוכה השבה
 

נייטי

New member
כ"כ מעודד מה שאת כותבת

אני מרגישה שעולמי נהיה צר כנמלה. אני יודעת שאני עסוקה יותר מידי בענייני ילודה (אין לי הגדרה טובה מזה). כאילו בראש אין לי כלום מעבר למה שקשור להריון, לידה, אמהות. מוצאת את עצמי תוהה האם אי פעם היה לי על מה לדבר לפני התומר? ומי בכלל הייתי? כבר חודשיים עסוקה בלקרוא את הספר תולדות האהבה, נהנת ממנו מאוד אבל לא מצליחה להתרכז ביותר משני עמודים לשבוע, פשוט כי הוא קצת יותר עמוק. מעודד לשמוע שמתי שהוא זה חוזר, האני, שהוא לא רק אמא. כיף לך ++++++++ תהני מעצמך.
 

זושיה

New member
אז את אומרת בעצם שיש תקווה?

זה מעודד, קצת (ואולי בעצם מדכא כשאני עוסקת בהשוואות). בכל מקרה, אני שמחה בשבילך מאוד מאוד.
 

neta2

New member
איזה כיף של הודעה../images/Emo13.gif

נפלא לראותך שוב ככה
 

דסקלידס

New member
WOW, נפלא לקרוא אותך../images/Emo140.gif

בעיקר כי מה שעברת בשנים האחרונות בכלל לא פשוט ולא קל. ממש לא דכדוך של אשה אחרי לידה אלא עוד כלמיני ספיחים לא סימפטיים ומאוד משמעותיים. את כנראה בעלת בריאות נפש והמון כוחות
. נהדר לשמוע שחזרת לעצמך, שאת מודעת לחזרה הזו ובכלל, טוב לראות אותך מחויכת. רק טוב
 
למעלה