אני חדשה פה,אשמח אם תקראו!
שמי שחר, אני בת 21 ולוקה בתסמונת.... הסיפור חיים שלי, לפחות אני מקווה שיפריח תקווה באלו שקשה להם. אני אובחנתי בגיל 3..., כלוקה במצב קשה.,היו לי שנות התבגרות קשות מאוד, הן מבחינה חברתית , אישית, לימודית, ורגשית... הטיקים שלי היו קשים מאוד והתביישתי לצאת החוצה לרחוב על מנת שלא יסתכלו עליי... את מרבית ימי ביליתי בבית....הסתגרתי (שלא בצדק- אבל רק היום אני מבינה את זה.). קיבלתי את כל התרופות האפשריות...העליתי מהן עשרות ק"ג (ואני במקורי רזה), היו לי תופעות לוואי שהצריכו בתי חולים...פרולקטין מרספרידל...ועוד. יש לי משפחה שדאגה תמיד לכל צרכי המיוחדים ולאט לאט הצלחתי להתרומם מבחינה נפשית..(וכולנו יודעים שכאשר המצב הנפשי טוב הטיקים מרוסנים ופחותים בהרבה)... בכל מקרה על מנת לקצר, היום בגיל 21 אני סטודנטית לרפואה באיטליה,כמעט ללא טיקים... חיה חיים רגילים,יוצאת מבלה ומסתפקת רק ב-4 מ"ג הלידול ביום., נוהגת- מה שכל רופא אמר שאיןם סיכוי שיקרה. אני לא באה לבקש תפיחה על השכם רק להראות שיש גם חיים עם הטוראט ולכל מי שקשה שידע שיש ימים שממש לא מבינים למה שווה לחיות... (כן עד כדי כך...), היום אני מבינה שככל דבר בעיתו....וכאשר יש ירידה היא רק למטרת עליה... אז אם מישהו רוצה להתייעץ או לדבר או משהו אני פה.. ניתן לפנות לאי מייל שלי או כאן על מנת שכולם יראו, בכל מקרה אשתדל לענות בהקדם, אבל רק לידע כללי אני עדיין לא זמינה עם אינטרנט כל יום....אז חוסר תשובה לא תהיה אלא רק איחור...מתנצלת מראש.. שיהיה לכולם יום נפלא.... שחר
שמי שחר, אני בת 21 ולוקה בתסמונת.... הסיפור חיים שלי, לפחות אני מקווה שיפריח תקווה באלו שקשה להם. אני אובחנתי בגיל 3..., כלוקה במצב קשה.,היו לי שנות התבגרות קשות מאוד, הן מבחינה חברתית , אישית, לימודית, ורגשית... הטיקים שלי היו קשים מאוד והתביישתי לצאת החוצה לרחוב על מנת שלא יסתכלו עליי... את מרבית ימי ביליתי בבית....הסתגרתי (שלא בצדק- אבל רק היום אני מבינה את זה.). קיבלתי את כל התרופות האפשריות...העליתי מהן עשרות ק"ג (ואני במקורי רזה), היו לי תופעות לוואי שהצריכו בתי חולים...פרולקטין מרספרידל...ועוד. יש לי משפחה שדאגה תמיד לכל צרכי המיוחדים ולאט לאט הצלחתי להתרומם מבחינה נפשית..(וכולנו יודעים שכאשר המצב הנפשי טוב הטיקים מרוסנים ופחותים בהרבה)... בכל מקרה על מנת לקצר, היום בגיל 21 אני סטודנטית לרפואה באיטליה,כמעט ללא טיקים... חיה חיים רגילים,יוצאת מבלה ומסתפקת רק ב-4 מ"ג הלידול ביום., נוהגת- מה שכל רופא אמר שאיןם סיכוי שיקרה. אני לא באה לבקש תפיחה על השכם רק להראות שיש גם חיים עם הטוראט ולכל מי שקשה שידע שיש ימים שממש לא מבינים למה שווה לחיות... (כן עד כדי כך...), היום אני מבינה שככל דבר בעיתו....וכאשר יש ירידה היא רק למטרת עליה... אז אם מישהו רוצה להתייעץ או לדבר או משהו אני פה.. ניתן לפנות לאי מייל שלי או כאן על מנת שכולם יראו, בכל מקרה אשתדל לענות בהקדם, אבל רק לידע כללי אני עדיין לא זמינה עם אינטרנט כל יום....אז חוסר תשובה לא תהיה אלא רק איחור...מתנצלת מראש.. שיהיה לכולם יום נפלא.... שחר
