אני זקוקה לייעוץ...

[עליגל]

אני זקוקה לייעוץ...../images/Emo144.gif../images/Emo143.gif

אני מורה בבית ספר קטן ופרטי שאין לו שרות פסיכולוגי בכיתתי 5 ילדים 3 בנים ו2 בנות. אחד הבנים הוא ילד מאוד תחרותי כל משימה נתפסת אצלו כתחרות כל פעילות שמתרחשת בכיתה לגביו חשוב מי ינצח? מה צריך לעשות כדי לסיים ראשון? בשנה שעברה הוא היה נתקף התקפות זעם כאשר דברים לא קרו באופן שהוא רצה למשל הוא היה מסוגל לצאת מהכתה לרוץ במסדרון ןלהוריד את כל הקישוטים והפלקטים מהקירות או לרוקן את הילקוט שלו ולשבור עפרונות ולקרוע מחברות וכד´. השנה הוא מעט יותר רגוע הוא לא הורס ושובר אבל הוא יכול לקמא ולזרוק לפח דף עבודה שהוא לא סיים אותו ראשון. הוא מכניס אווירה תחרותי מאוד לכיתה, ומקשה עלי. ניסתי בכל מיני דרכים למתן את התחרותיות אבל זה לא מועיל. ברצוני להעיר שאני מכירה את אחותו הגדולה ממנו בשנה והיא גם מאוד תחרותית. הוא בכיתה ב´. ההורים אינם מעונינים ללכת לייעוץ פסיכולוגי מה אני יכולה לעשות בכיתה להקל עלי ועליו. תודה.

 

[גרא.]

עצם הלמידה בבית ספר קטן פרטי,

לא נהירה לי כלל.האם זו מסגרת פרטית יוקרתית? או זוהי מסגרת הנמצאת בישוב קטן,הכוללת רק את ילדי המקום? מכל מקום,תאורך,משקף ילד פרפקציוניסט כנראה,עם שאיפה לשלמות,הנובעת מרמת צפיות עצמית גבוהה ביותר.יתכן,והוריו השגיים מאד,ומעבירים אליו בגלוי,או ברמזים רמת צפיות מאד גבוהה..והוא, נלחץ מאד,ומתקשה להתמודד עם התסכול כשנראה לו שאינו עונה בצפיות של עצמו. הקושי מחריף גם נוכח העובדה,שלפי שעה,האינטליגנציה הרגשית של הנער,נמוכה מהמצופה לגילו.בשני פרמטרים עיקריים:ראשית,הוא כנראה לא מודע מספיק לרגשותיו שלו,וכנראה גם לחבריו,ומתקשה להבין שבמעשיו,הוא פוגע גם באחרים. ושנית,הוא עדיין מתקשה "לנהל,את רגשותיו,כלומר,מתקשה להתאפק ולדחות ספוקים.לכן קשה לו מאד להתמודד בצורה בוגרת עם תסכולים. האחראי העיקרי להתנהגותו יוצאת הדופן,הם הוריו..ואפשר להבין זאת גם מבלי להפגש ולשוחח עימם.וכל עוד הם לא יבינו ויקבלו את אחריותם להתנהגות בנם, לעיתים,גם אם לא מבוטאת כלפי חוץ צפייה רבה להשגיות,ההורים עצמם מהווים מודל לחיקוי לילד,גם מבלי שהם מודעים לכך.ולכן קשה מאד לשנות את התנהגות הילד,ללא שיתוף פעולה מצד ההורים.הבעייה בהתמודדות בכתה,היא,כי בסופו של דבר,בית ספר הוא חברה תחרותית/השגית.וילדים נמדדים בדרך כלל עלפי הישגיהם.ולכן יהיה זה כלל לא קל למתן את תחושת התחרותיות של הילד.מה כן אפשר לעשות.נסי לשנות את שיטת ההערכת הלימודים של הילדים בכתה.כשהדגש יהיה לא על הישגים,אלא על התנהגות..את יכולה לנסות לשנות את האקלים החינוכי/חברתי בכתה על ידי סדרה של משחקים קבוצתיים.כמותם תוכלי למצוא בספרו של פזי (כיום פרופ´) "ביחד ולחוד"..המגמה תהיה להגביר את הלכידות החברתית בכתה,תוך מגמה של למידה משותפת,ובצוע מטלות לימודיות משותפות, בהן כל הקבוצה "מנצחת"..ולא היחיד...ולבסוף,נסי לשכנע את ההורים לקבל ייעוץ..אין בכך פסול..כי בלא עזרתם,קשה לי להאמין שהילד יצליח להרגע.

 

[עליגל]

תודה רבה על תשובתך המפורטת

ביה"ס הוא קטן ופרטי מאחר וזה ביה"ס ייחודי דתי.