אני ובובי - וידויו של שועל זקן

Kelevra

New member
זה לא מספיק טוב

אם את מצביעה על המושל כקשר היחיד בין השניים.
ככה רק אני ואת רואים את זה.
 
אני דווקא טוב לי ככה


 

SDK10

New member
אני אדם פשוט ונמשך לויזואליות

אז ציטטות מפי ילדיי אוסטריה גם אם הם על המסך לא תמיד נטמעת היטב בי
למרות שאדם אחד עושה עוול לכלל אבל מה לעשות הוא השפיע על כולם
מצד שני, אולי הוא החוויה המתקנת של האוסטרים

מצד שלישי נראה לי אותו יצטטו הרבה יותר מאשר את בובר
 
כל אחד היה רוצה

לפעמים להיות קצת ג'ניס.
רק תנו לנו כמה קרעים של סקס סמים ורוקנרול במארג החיים הבורגני הזה. לעוף, לאבד את הראש, להיות הכוכב הסוער בסרט שכתבנו, ולהתעורר בבוקר במיטה הזוגית הבטוחה, להוציא את הכלב, לנשק את הילדים ולצאת לעבודה במשרד.

אין לי מחשבה קונקרטית על הפוסט שלך, רק שהוא כתוב יפה (ונשען על מקורות פילוסופיים עתיקים), ובסוף, השאיר לי בפה קצת טעם של שלמה ארצי.
אני חייבת ללכת לשטוף את זה.
 

לילה 74

New member
כל אחד היה רוצה

לפעמים להיות קצת ג'ניס...

חוץ מג'ניס עצמה כי אצלה זו לא הצגה ללילה אחד אצלה זה כאב מתמשך. (ואולי זו הסיבה שהיא שייכת למועדון ה27)
 
זה בגלל

שג'ניסיות באות עם מנגנון השמדה עצמי.
אז אנחנו רוצים לטבול בשלולית היצרית הזאת את הבהונות, ולחזור הביתה, עם קצת הנגאובר ואיזה זכרון מושתל על מציאות שהיתה או לא היתה (ואולי כל עוד אנחנו אוחזים בזכרון - זה לא כל כך חשוב, מה התרחש במציאות הגשמית).
 
זה כנראה לא יפתיע אף אחד

אם אומר, שאני לא הייתי רוצה להיות ג'ניס אפילו לא ללילה אחד.
קראתי את התגובה שלך אתמול, חשבתי עליה במשך הערב, היום קראתי שוב את הפוסט ולא מצאתי בו אף נקודת הזדהות אחת עם ג'ניס, אף נקודה שבה הייתי רוצה להיות בנעליה.
אני לא מצליחה להבין את הרצון לאבד את הראש, גם לא לשעה, כשבמקביל גורמים כאב למישהו קרוב אחר. מצד שני, אף פעם לא הבנתי את הרצון לאבד את הראש נקודה.



(אני כותבת את זה וכבר מדמיינת את התגובה של אסתי למילים האלה שלי ... אוף
).
 


גם אני מדמיינת את התגובה של אסתי, זה בערך דומה לתגובות שקיבלתי ממנה בנושאים דומים.
 

זמנית40

New member
אני דווקא מאד מבינה את הרצון לאבד את הראש

באופן כללי (בלי לפגוע במישהו אחר כמובן)
מצד שני מודה שמעולם לא הצלחתי לעשות את זה עד הסוף.
 
בוקר טוב

היום אני כמו הגזר.. נהנית מהסיפור, מהכתיבה, מהאסוציאציות
אבל מסתבר, שקשה לי להזדהות ולהקשר, לסיפורת
 

hyg

New member


גם אם לא מתחברת לכל מה שכתבת כאן, הצלחת להביא את זה בצורה מרתקת.
 

כל יום

New member
את השיר כתב קריס קריסטופרסון

בהתייחסו לבובי, בת הזוג, והוא גם שר אותו במקור.

עובדה זו רק מדגישה את נכונות המילים לשני המינים.
 

Kelevra

New member
נכון

בגלל זה כתבתי ש"החלטתי שאני אקרא לו הסיפור של בובי ולא של ג'ניס או כריס".

הבעיה היא שכריס הוא לא דמות בסיפור שאני מתאר. באמת שהוא לא עשוי מהחומרים של מועדון ה-27 כמו ג'ניס. בדיוק בגלל זה אני מתאר כאן את ג'ניס.

למען הסר ספק: הרבה מאוד בובי בסיפור החוזר הזה היו נשים.
 
למעלה