אני היום במצב רוח נוראי-

אני היום במצב רוח נוראי-

אתמול בלילה קיבלתי בשורה איומה, שהבן של המורה שלי לציור, נפטר מדום לב. בחור צעיר בשנות ה-30, עם תינוקת בת חודשיים. הלב פשוט נקרע. היום אחה"צ הלוויה ואני לא מסוגלת לעשות כלום בבית. איך ממשיכים הלאה אחרי אסון כזה? מתחשק לצרוח ולמחות בפני מישהו שאחראי לכך, אבל אני לא מאמינה בקיומו...
 
באמת נורא ואיום, נחמה

אי אפשר להתנחם בכלל , בגיל כזה............ לפני 20 שנה נפטר חבר טוב שלנו מדום לב בן 46 ובפנים עמוק עדין לא השלמתי עם זה. משתתפת בצערך.
 
אכן קשה וכואב עד מאוד , כאחת ש"חוותה"

מקרוב מוות פיתאומי בגיל צעיר ( אח של אמא שלי נפטר משבץ מוחי בהיותי בן 41 ) אני יכולה להגיד לך כמו שדליה אמרה , החיים חזקים יותר , אוספים את השברים וממשיכים הלאה כי אין ברירה אחרת. משתתפת בכאבך
 

תדהר16

New member
מרגישה עד 'כאן' את כאבך ואת חוסר האונים

אני שולחת לך את נחמתי
על אובדן אדם יקר ואהוב. יש אובדנים שפשוט 'חותכים ' את הנשמה לזמן ארוך, ומה עוד כשמדובר באדם כה צעיר. נחמה-פורתא היא שהוא עצמו סבל רק מעט. היי חזקה והעבירי מחוזקך לאלמנה הצעירה. ממרומי גילנו , אנו יודעים שהחיים והצורך לדאוג לבתה הקטנה- חזקים מכל.
 

שויי

New member
../images/Emo12.gif נחמה יקירה

הכאב קשה ותחושת התסכול עצומה, מוות טרגי, הקודמות לי שלחו מילים מרגשות
ואני שולחת אלייך ניחומים ומחבקת את הצער
 
WOOW איזה אסון../images/Emo7.gif

ליבי עם משפחתו של הבחור הצעיר ואיתך בשעות קשות אילו.
 

ריקי5

New member
הלב נקרע

מקרים כאילו שוברים את הלב (אנחנו עברנו את זה לצערי עם אחותי ז"ל).
 
הוי נחמה, עצוב לשמוע על אסון כזה.

למזלנו החיים חזקים מכל ויצר הקיום כל כך חזק
 
../images/Emo24.gifנחמה

|איך לא שיתפת אותי בכאבך
ליבי איתך אין לי מילים
האם חלה לפני כן או סבל ממשהו ההיא חזקה וחזקי את רותי אם איני טועה בשם נדבר מחר
 

שחף ים

New member
../images/Emo16.gifמשתתפת בצערך כי רב, ../images/Emo16.gif

ליבי ליבי על האלמנה הצעירה והתינוקת. אין מילים לנחם זו מכה קשה מאוד.
 

הדסהש1

New member
השתתפות בצער על האסון

זה נורא שדבר כזה קורה ועוד לבחור צעיר בודאי בריא ורק החל את חיו.והנה ביתו לא זכתה להכיר את אביה.יש לבוא בטענות לבורא עולם {איפה הוא}תשאלו אנשי דת אם יש להם פירוש לדבר.כי הם תמיד מפרשים שזה רק בשליטתו של הקדוש שבמרומים. אני מקווה שכולם יתנו כתף למשפחה ,לאלמנה וכאשר הבת תגדל יספרו לה על אביה.
 
תודה לכולכן על המילים החמות.

אומנם לא הכרתי את הבחור באופן אישי, אבל אני לומדת אצל אימו כבר 11שנה (ציור על עץ) וכמובן שאחרי כ"כ הרבה שנים כולנו מעורות במה שקורה בחייהן של האחרות, שותפות לשמחות ומזדהות עם הכאבים. הלוויה היתה פשוט קורעת לב, אי אפשר היה להפסיק לבכות . אני מייחלת שרותי (המורה שלי) תמצא את הכוחות הדרושים כדי להמשיך בחייה.אי אפשר להתנחם (אולי רק בעובדה שלא סבל, כי זה היה מאוד פתאומי.) אבל כמו שכולם אומרים- החיים חזקים מהכל וצריך להמשיך הלאה.
 
למעלה