אני אוהבת אותו..

אני אוהבת אותו..

אני אוהבת אותו בתור ידיד, בתור חבר, בתור מאהב... פשוט אוהבת אותו.. אין לי את האומץ להגיד לו את זה במילים האלה, אבל אני חושבת שהוא יודע את זה..חושבת שהוא מרגיש... יודע כמה שהוא חשוב לי, וכמה שאני רוצה שיהיה לו טוב.. החיים, מוכיחים לי שוב שוב עד כמה הם מורכבים, עדינים, שבריריים.. וזה כואב להרגיש שבקרוב נצטרך להפרד.. כואב לי מאוד. אני אתגעגע אלייך.. לחיוך, למגע, לשיחות שהיו לנו, לדברים המטורפים שעשינו ביחד, לקלילות שבך, ובמיוחד אני אתגעגע לאור שהכנסת לחיי..
 
מאהב וקשה לך..להגיד?

למי נגיד אם לא למאהב שלנו? מה אנחנו חושבים... מה אנחנו רוצים.. איך אנחנו רוצים... על כל הפנטזיות שלנו.. הרצונות שלנו... התאוות שבנו... תקשורת ילדונת...ספרי לו..מבטיח שהוא יאהב..חוש שישי שכזה :)
 
לצערי הרב אני לא יודעת אם יש כבר

טעם להגיד לו...
 
../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif תורידי מהר

את הדמעות האלה...תשנני שההפסד כולו שלו..וקדימה להביט הלאה... יש פה ממש מתוקים..מקסימים...וסקסיים..הנה תראי אותי חחחח ואולי אם היית אומרת לו..קודם..זה היה נמנע? סתם חומר למחשבה...
 
למה זה נגמר?

שאלת השאלות.... כי החיים מורכבים... אין לנו שליטה על הכל, ולפעמים החיים מובילים אותנו למקומות אחרים משתכננו...
 

י ו א ב

New member
ספרי לו

גם אם אתם נאלצים להפרד, הוא בוודאי ישמח לשמוע את המילים ולפרידה יהיה טעם טוב יותר (עד כמה שזה אפשרי). ספרי לו מפני שגם את תרגישי טוב יותר. כושר ביטוי לא חסר לך - עכשיו נותר רק לאזור אומץ. בהצלחה!
 
זו טעות

לשמור רגשות כאלה בלב. כמו שאמרת, אין לדעת לאן החיים מובילים אותנו, אך נראה כאילו כבר סגרת את הדלת על מערכת זו. לא נשמע שאת שלמה עם הפרידה ולכן... תגידי לו. מה יש לך להפסיד?
 
הוא יודע שאני אוהבת אותו..

אהבה זה דבר מורכב, אפשר להרגיש אותה בכל מיני דרכים..לאו דווקא חייבים להגיד שאוהבים במילים.. אני לא סגרתי את הדלת על המערכת הזו.. והפרידה לא קשורה בי, וזה מה שעושה את זה יותר קשה.. פשוט למציאות יש כללים משלה ולא תמיד הם עולים בקנה אחד עם הרצונות והתשוקות שלנו..
 
למעלה