אנורקסיות של ספורטאים

אנורקסיות של ספורטאים

הבת שלי בת 16 וסובלת מאנורקטיות של ספורטאים. היא שוחה 5 פעמים בשבוע 3 שעות כל יום. והיום שלא היה לה אימון היא פשוט לא אכלה כלום.והיא כל הזמן אומרת שהיא דבה ולא מוכנה לאכול. השאלה שלי היא איך אני אמורה לנהוג?מה "מותר"לי להגיד ומה לא?
 
תשובתי...

ט-ו-ב שאת שמה לב וט-ו-ב שאת עושה משהו בעניין לפני התפתחות של הפרעת אכילה הייתי ממליצה לאמא של ילדה עם נטיה להתעסקות במשקל - פשוט לא להגיד כלום בנושא, אלא למנוע בעקיפין - להחמיא לילדה, לעטוף אותה באהבה ולגרום לה להרגיש שהיא אהובה כמו שהיא. את אומרת שכבר יש בעיה, במקרה כזה הייתי ממליצה לך כן להעלות את נושא האכילה, אבל לא יודעת אם כדאי להזכיר את המילה אנורקסיה. דברי איתה על כמה חשוב להקפיד על תזונה נכונה, במיוחד אם היא ספורטאית, אם היא משתפת פעולה אפשר אפילו להיעזר בחומר מקצועי, ולבחון את התגובה שלה, אולי תשימי לב לשינוי הגישה שלה ולהבנה שלה שזה לטובתה, וגם שזה יעזור לה להתקדם בספורט. אם היא מתנגדת לשיחה ולא משתפת פעולה, כועסת, מתבצרת בעמדה שלה, ואת רואה שבאמת הרגלי האכילה שלה לא נורמלים, יש מקום להתערבות בלתי מתפשרת. זמן הוא קריטי! בהצלחה והרבה בריאות
 
הבת שלך...

מתאמנת במסגרת מקצועית? אם כן אז אני מניחה שיש לה מאמן/ת ואולי גורמים מקצועיים נוספים. היום ישנה מודעות גדולה לנושא. כדאי לפנות אליהם ולערב אותם. הם לא יתנו לה לפגוע בעצמה ותוכלי להיעזר בהם רבות. טוב מאוד שאת שמה לב. שום דבר לא שווה את הבריאות שלה. אנחנו כאן עבורכן. לי.
 
למעלה