אנוסים מצביעים למפלגות חרדיות?

[אגס 10]

טוב לא אנוסים,אבל

הם אמנם לא אנוסים,הם מודרנים שמחפשים לעצמם ייצוג שונה בתוך הקיצונית החרדית השולטת אבל אין ספק שהצלחה שלהם תקל בהרבה על חיינו כאנוסים בתוך החברה החרדית.

 

[סוג ב]

בחיים שלי לא ראיתי קלפי מקרוב

אין לי אמון באף אחד. כולם מבטיחים מבטיחים וברגע שהם יושבים על הכיסא- הם שוכחים מאיתנו.

 

[האיש והמסכה]

גם אם זה נכון

שווה להצביע רק כדי שהכוח של החרדים יירד.

 

[סוג ב]

יש בזה משהו

אבל בגלל שזה לא מעניין אותי, תמיד יש לי דברים יותר חשובים לעשות באותו יום.

 

[דמות הגוף]

בשום פנים ואופן לא!!

זה כל היופי של הדמוקרטיה, כאן אתה יכול להיות אתה בעצמך ולשלוח לכנסת אנשים שאתה מאמין בהם. כאן מתמצה ה'אני' האמיתי שלך ללא כחל ושרק. אם 'טוב' תרוץ לכנסת, אני בהחלט אשקול להצביע לה, ואני מאד ממליץ לה לרוץ, ולו רק בשביל הפגנת הכח, גם אם לא יכנס נציג אחד לרפואה. ההנהגה החרדית חייבת להרגיש מאויימת מהדרך ללא מוצא שהיא מובילה את הציבור החרדי. ולהבין שאו שהיא תתן מרחב מחיה גדול יותר, או שהיא תצטרך להתפצל שוב ולאבד חלק ניכר מהציבור החרדי. ראה לדוגמא מכתבם של גדולי ישראל שליט"א ביתד, נגד פתיחתה ל"ע של ישיבה תיכונית בתוך רמת בית שמש. כמעט כמו טרייף בויליאמסבורג. החוצפה שלהם להמציא את התורה כל יום מחדש, היכן לכל הרוחות כתוב שאסור ללמד את בנו אומנות קלה ונקיה?

 

[האיש והמסכה]

ועשית ככל אשר יורוך

אחד הדברים שהכי עוררו אותי למחשבה לגבי צדקת היהדות, זה הפסוק הזה שבעצם מהווה צ'ק פתוח לרבנים לעשות ככל העולה על רוחם ולהמציא את התורה והמצוות מחדש, כך הם יכולים להמציא מצוות חדשות (מגילת אסתר? ועשית ככל אשר יורוך, הדלקת נרות? ועשית ככל אשר יורוך, מוקצה בשבת? כנ"ל וכו' וכו'). הרי אין באמת שום קשר לדת שבידינו אל הדת שבתנ"ך שרובה מלאה בפולחן הקרבת קרבנות.

 

[אביב זמיר 3]

עד כדי כך

שישעיהו ליבוביץ' טען, שאין כזה דבר מצוה דאורייתא,הרי הכל מתחיל ונגמר בפרשנות של חזל.

 

[vanity of vanities]

חייבת להיות אחת

החובה לשמוע לקול חכמים.

 

[הייליגער כופר]

לליבוביץ תורה שבכתב מקבל את התוקף מתורה שבע"פ

אבל אצל ליבוביץ בשונה מהמקובל אצל הדתיים, למושג בחירה יש תוקף רחב. אין תוקף חיצוני שמחייב אותך לבחור בטוב, אלא לאדם יש בחירה אמיתית וחופשית אם לאמץ את התורה ומצוותיה או לאו.

 

[vanity of vanities]

לא רק לליבוביץ

ברור שאין תוקף חיצוני המחייב אותך לבחור בטוב (רגרסיה אין סופית- כלומר שזה לא יגמר לעולם,מה מחייב אותך לבחור במחייב וכו')אבל אם נתיחס למערכת עצמה,ולא למחייבה החיצוניים,לכאורה, הרי שללא חובה ראשונית (דאורייתא) אין משמעות לדברי חכמים.או אם תרצה ההפך,ללא חובה מדברי חכמים אין משמעות לתורה שבכתב.בין כך ובין כך חייבת להיות מצוה כזו.

 

[הייליגער כופר]

אבל לפי ליבוביץ התורה היא אנושית

האיש הראשון שכתב את התוקף של "ועשית ככל אשר יורוך" לא הושפע מתוקף של דאוריתא. האיש ההוא היה חלק ממערכת של תורה שבע"פ, אבל לא רק הוא. למה כתביו ונבואותיו של האיש ההוא מקבלים תוקף? תזכורת, נבואה אצל ליבוביץ איננה שמימית, אלא חוויה אנושית של השגה רוחנית שחווה הנביא. מי שנותן תוקף לכתב המחייב לשמוע בקול חכמים, הוא הוא תורה שבע"פ. מי שנתן תוקף לכ"ד ספרים היו חז"ל, ולכן אין לתורה שבכתב תוקף ללא תורה שבע"פ.

 

[vanity of vanities]

נו,

אתה אומר את אותו דבר רק מהצד ההפכי.בתוך המערכת של ליבוביץ,לדוגמא,התוקף של תורה שבכתב הוא תורה שבעל פה,נכון? כלומר שהמערכת צריכה להתחיל היכן שהוא (בפוסטולט-הכרעתו של האדם) וממנה נגזרים הפרטים והחובות.לזה קוראים דאורייתא-מערכת שמחייבת אותך לשמוע ולציית לפרטים.

 

[אביב זמיר 3]

ומי קובע מי הם החכמים ?!

 

[vanity of vanities]

א גוטע קושיה!

בסוף הכל הן הכרעותיו של האדם.בין אם הוא מחליט שיהוה הוא האלהים ובין אם הוא מחליט ההפך\מסתפק וכו וכו.בתמצית זו טענתו של ליבוביץ:שהכל הן החלטות אישיות והכרעות אישיות והמושג חובה אינו קיים באמת.גם המוסר הוא הכרעת האדם.ובני אדם שונים מכריעים הכרעות שונות.והדוגמא שהרבה להשתמש בה היא מלחמת העולם השניה (הגנרל איזזנאוהר מול הגנרל היפני,למי שזוכר) שבה היו קטבים הפוכים בין הניצים ושני הצדדים חשבו את תורתם למוסרית.

 

[אביב זמיר 3]

גם אם הכל מתחיל

בהחלטה אישית,כשאדם מחליט להאמין בדת הוא נכנע למרותם של אלה שהוא מאמין בהם.ומגיע שלב שהוא כבר לא פועל על פי הראש שלו.ובזה הוא שונה ממי שנוהג על פי מה שנחשב מוסרי בעיניו,כי זה האחרון משאיר לעצמו את ההחלטה על כל דבר ודבר אם הוא מוסרי או לא. אם נחזור לקביעה שאין מצוות מדאורייתא,גם המצוה לשמוע בקול חכמים נתונה לפרשנות של חזל,נמצא שאדם שהחליט לקיים את התורה,הוא בעצם עושה מה שחזל קבעו,ומה שכתוב בתורה לא רלוונטי.

 

[vanity of vanities]

בטח שמת לב

שהפיסקה האחרנה שלך נושאת בתוכה פרדוקס. בכל מקרה בסופו של דבר נראה שאין ויכוח שהכל תלוי בהכרעות האדם.מבחינה פסיכולוגית גרידא האדם מכניס עצמו למרות מסויימת ונדמה לו שאינו מכריע בכל רגע ורגע אלא כפוף למערכת שלמה.גם אדם הפועל על פי מערכת מוסרית,איזו שלא תהיה,אינו בהכרח מחליט על כל מעשה מעשה אלא כופף עצמו למערכת זו שקיבל אותה בנקודת זמן מסויימת.

 

[אביב זמיר 3]

ברור שזה פרדוקס

של הדת, לא שלי. למה אתה קורא מערכת מוסרית ? אני דיברתי על אדם שקיבל על עצמו להתנהג רק במוסריות,אבל הוא מחליט לבד מה מוסרי בכל תחום של החיים.

 

[vanity of vanities]

כי הוא אינו בודק כל מעשה ומעשה

הוא מסתמך על החברה המוסרית או על הוגיה ברבים מן המקרים.הוא אמנם ריבון לעצור ולחשוב ולחלוק על המוסכמה החברתית אך לרוב אינו עושה את זה.גם הדתי ריבון לעצור ולחלוק על פרט זה או אחר.ההסטוריה מוכיחה שיש אנשים רבים שהמשיכו להיות דתיים אך לא קבלו חלקים מסויימים שלא תאמו את רצונם.ההבדלים בנקודה זו קיימים רק בראש ולא במעשה.

 

[עץ שתול]

אני שואל שאלה פשוטה

תמיד אומרים לנו שהחרדים מתרבים ומשתלטים על המדינה, הכח הדמוגרפי שלהם הולך ועולה בקצב מסחרר, וגם הסטטיסטיקה במשרד החינוך וכו' מעידים על כך. לעומת זאת, כבר שנים רבות יהדות התורה נודדת בין חמישה לששה מנדטים לכל היותר. איך זה יתכן? איפה כל הכח שהולך ועולה כל הזמן? בפרט שבמטות של המפלגות מוודאים כל הזמן בשיתוף עםהמשקיפים שבקלפיות שאחוז ההצבעה נושק כמעט למאה אחוז. אז לאן בורחים כל הקולות והמנדטים הללו?

 

[mik504]

אולי כי יותר ויותר ספרדים בני תוירע

מתפכחים ופורשים לטובת ש"ס.