אנדלוסיה (דרום ספרד)
שבוע שעבר חזרתי מטיול משפחתי שארגנתי לחבל אנדלוסיה בדרום ספרד. הסיבה שבחרתי באנדלוסיה היא אהבתי להסטוריה, והרצון לראות את השרידים המוסלמים בספרד. הטיול היה מאוד מהנה, ושתי נקודות השיא היו, לדעתי, המסגד הגדול בקורדובה והאלקזר בגרנדה. אני אשתדל לתאר חלק מהחוויות, למען מי שמעוניין לטייל באיזור. התיאורים והתמונות שאפרסם אינם תחליף למדריך מסודר, זהו נסיון להעביר חוויה סוביקטיבית ולתת מידע שאינו מופיע במדריך. קצת התרשמויות כלליות לפני שאתאר חלק מהאתרים. להפתעתי מרבית הספרדים אינם יודעים אנגלית, ולעיתים התקשורת היתה באמצעות פנטומימה. לא מדובר רק על ספרדים שניסיתי לשאול שאלה ברחוב, מדובר גם על חלק מעובדי המלונות, שוטרים המוצבים באזורי תיירות ועוד. האמת היא שתוך יומים למדתי מספר מילות מפתח שסייעו לי (אווה גרנד - (בקבוק) מים גדול, דרצ'ה - ימין, איסקיירדה - שמאל וכד'. כמובן שלמדתי גם מילות נימוס. למרות קשיי התקשורת, הספרדים התגלו כחביבים להפליא, ובכל מקום שבו בקשתי סיוע (לרוב במציאת האתרים), תמיד נעניתי, למרות בעיות השפה. אוכל - למי שאינו שומר כשרות, נכונה חגיגה קולינרית. מספיק לספר שאני עליתי 3 ק"ג במהלך הטיול, שיא שלא זכור לי כמוהו. דבר נוסף, במסעדות צריך לקחת בחשבון שהשרות איטי מהנהוג בארץ. ביום הראשון שלנו בספרד נדהמנו מהאיטיות, וחשבנו שנפלנו על מסעדה איטית במיוחד. לא נעים להודות, אבל הטיפ שהשארתי היה בהתאם. אחרי עוד מסעדה או שניים, הבנו שזה כניראה הקצב הנהוג בספרד, ומצויידים בתובנה הזאת חזרנו להשאיר טיפים נדיבים. נקודה נוספת שהפתיעה אותי היתה הפתיחות היחסית. בשל היות ספרד מדינה קתולית, הנחתי שאמצא מקום שמרני למדי. בפועל, הופתעתי לראות פתיחות יחסית. במספר מקומות ראיתי זוגות חד מיניים, והסביבה התיחסה לכך בטבעיות (לא רוצה לחשוב מה היו התגובות שהם היו מקבלים בארץ אילו היו מחזיקים ידים או מתגפפים בפומבי). כשאני חושב על כך כעת, בקושי ראיתי כמרים או נזירות. ביקרנו בארבע ערים: סביליה, קורדובה, גרנדה ומלגה. מלגה היתה מעין אילוץ, משום שמשם המראנו לחזרה לארץ. בסביליה התרשמתי במיוחד מהקתדרלה ומהאלקזר. בקתדרלה מחלקים מדריך קולי, אבל הוא ברמה מאוד נמוכה, ובסופו של דבר החזרתי אותו כדי לפנות לי את הידיים, והתבססתי על ספר שקניתי. אגב, בקתדרלה נמצא קברו של כריסטופר קולומבוס. הקתדרלה עומדת במקום שבו היה בתקופה המוסלמית המסגד של העיר, ומגדל הפעמונים שלה הוא למעשה המינרט של המסגד. ניתן ואף מומלץ לעלות למגדל, ולתצפת על העיר. אתר נוסף שנהנתי ממנו היה האלקזר. מדובר בארמון שנבנה החל מהתקופה המוסלמית ועד למאה ה14. לא רק מבני הארמון היו מהנים, גם גני הארמון היוו שינוי אוירה נחמד לעומת המולת העיר. בקורדובה, האתר המרשים ביותר היה המסגד. למעשה מדובר באחד המסגדים הגדולים בעולם (הוא היה המסגד השני בגודלו בעולם), אך במאה ה16 הוחלט להסב את המסגד לקתדרלה. מדובר באחד המבנים המרשימים והמעניינים ביותר. המדריך הקולי שלקחנו התגלה כבלתי יעיל. אומנם מקבלים יחד עם המכשיר מפה ובה מסומנות התחנות השונות ומספרן (לצורך קבלת הסבר), אך במבנה עצמו אין שום סימון שכזה. מחזה נפוץ הוא לראות את התיירים מנסים לנווט את דרכם בתסכול. בסופו של דבר חזרנו למסגד פעם נוספת, הפעם עם מדריך אנושי, בשר ודם. הסתבר שניתן להירשם בלשכת התיירות לסיור מודרך שיוצא בכל יום בשעה 10:30. עלות הסיור אינה נמוכה (28 יורו לאדם), אבל הוא משדרג את הסיור לרמה אחרת לחלוטין. הסיור אינו מוגבל רק למסגד, הוא כולל את המצודה המקומית (אלקזר), הרובע היהודי והמסגד. אפשרות אחרת היא לשכור מדריך פרטי בעלות של כ- 90 יורו לשלוש שעות. בגרנדה התלהבתי במיוחד מהאלהמברה. האתר מורכב מגנים, מצודה עתיקה, ארמון קארל החמישי וארמון מוסלמי. הארמון המוסלמי הוא החלק המרהיב ביותר. מהמצודה העתיקה ניתן לבצע תצפיות יפהפיות על איזור גרנדה. לצערי, כאשר עמדתי בתור להשכרת מדריך קולי, עברה דיילת והודיעה שנגמרו המדריכים באנגלית, ולכן מצאתי את עצמי מטייל באתר ללא מדריך. למרות זאת, האתר היווה חוויה והוא מומלץ בחום. אני קניתי את הכרטיס בסביבות 12:30, אבל שעת הכניסה המותרת לאתר היתה 14:00, ולארמון המוסלמי הותר לי להכנס בין השעות 18:00 ל- 18:30 (מדובר בשעת הכניסה בלבד, מותר לשהות במקום ללא הגבלה, עד לשעות הסגירה.). בקיצור, צריך לקחת בחשבון שמדובר בלפחות חצי יום. הקתדרלה בגרנדה מרשימה, ושונה לחלוטין מהקתדרלות בסביליה ובקורדובה. אחד החלקים המעניינים ביותר היה הקפלה המלכותית, בה נמצאים קברי המלכים הקתולים, ביניהם קבר איזבלה ופרדיננד הזכורים לרע עקב גירוש יהודי ספרד. כאן המקום לציין שאיזבלה ופרדיננד איחדו את ספרד, והם נחשבים למעין אבות האומה, כך שנמנעתי מלהגיד בקול את מה שחשבתי לי בלב בעומדי על קברם. הכניסה לקפלה המלכותית איננה מהקתדרלה, צריך לצאת ולקנות לצורך כך כרטיס נפרד. במלגה ביליתי זמן קצר מאוד, כ- 24 שעות בלבד. למען האמת לא היה בה אתר שאני זוכר כאחד מנקודות השיא בטיול. יתכן שהסיבה לכך היא סוביקטיבית. אולי משום מלכתחילה היא היתה אילוץ (כפי שכתבתי בתחילת המאמר, ההמראה לארץ היתה ממלגה), אולי בגלל ששבעתי כבר ממבצרים וכנסיות. השורה התחתונה, היא פחות הרשימה אותי. מעבר לאתרים ה"רשמים", בכל מקום הסתובבנו קצת בסמטאות, בשווקים (גם אם לא תמיד קנינו), שתינו קפה בכיכר זו או אחרת ובקיצור קצת ספגנו את האוירה של המקום. במידה ומישהו מעוניין לטייל באיזור, אני מקווה שהרשימה הזאת בצירוף התמנות סייעה לו במשהו.
שבוע שעבר חזרתי מטיול משפחתי שארגנתי לחבל אנדלוסיה בדרום ספרד. הסיבה שבחרתי באנדלוסיה היא אהבתי להסטוריה, והרצון לראות את השרידים המוסלמים בספרד. הטיול היה מאוד מהנה, ושתי נקודות השיא היו, לדעתי, המסגד הגדול בקורדובה והאלקזר בגרנדה. אני אשתדל לתאר חלק מהחוויות, למען מי שמעוניין לטייל באיזור. התיאורים והתמונות שאפרסם אינם תחליף למדריך מסודר, זהו נסיון להעביר חוויה סוביקטיבית ולתת מידע שאינו מופיע במדריך. קצת התרשמויות כלליות לפני שאתאר חלק מהאתרים. להפתעתי מרבית הספרדים אינם יודעים אנגלית, ולעיתים התקשורת היתה באמצעות פנטומימה. לא מדובר רק על ספרדים שניסיתי לשאול שאלה ברחוב, מדובר גם על חלק מעובדי המלונות, שוטרים המוצבים באזורי תיירות ועוד. האמת היא שתוך יומים למדתי מספר מילות מפתח שסייעו לי (אווה גרנד - (בקבוק) מים גדול, דרצ'ה - ימין, איסקיירדה - שמאל וכד'. כמובן שלמדתי גם מילות נימוס. למרות קשיי התקשורת, הספרדים התגלו כחביבים להפליא, ובכל מקום שבו בקשתי סיוע (לרוב במציאת האתרים), תמיד נעניתי, למרות בעיות השפה. אוכל - למי שאינו שומר כשרות, נכונה חגיגה קולינרית. מספיק לספר שאני עליתי 3 ק"ג במהלך הטיול, שיא שלא זכור לי כמוהו. דבר נוסף, במסעדות צריך לקחת בחשבון שהשרות איטי מהנהוג בארץ. ביום הראשון שלנו בספרד נדהמנו מהאיטיות, וחשבנו שנפלנו על מסעדה איטית במיוחד. לא נעים להודות, אבל הטיפ שהשארתי היה בהתאם. אחרי עוד מסעדה או שניים, הבנו שזה כניראה הקצב הנהוג בספרד, ומצויידים בתובנה הזאת חזרנו להשאיר טיפים נדיבים. נקודה נוספת שהפתיעה אותי היתה הפתיחות היחסית. בשל היות ספרד מדינה קתולית, הנחתי שאמצא מקום שמרני למדי. בפועל, הופתעתי לראות פתיחות יחסית. במספר מקומות ראיתי זוגות חד מיניים, והסביבה התיחסה לכך בטבעיות (לא רוצה לחשוב מה היו התגובות שהם היו מקבלים בארץ אילו היו מחזיקים ידים או מתגפפים בפומבי). כשאני חושב על כך כעת, בקושי ראיתי כמרים או נזירות. ביקרנו בארבע ערים: סביליה, קורדובה, גרנדה ומלגה. מלגה היתה מעין אילוץ, משום שמשם המראנו לחזרה לארץ. בסביליה התרשמתי במיוחד מהקתדרלה ומהאלקזר. בקתדרלה מחלקים מדריך קולי, אבל הוא ברמה מאוד נמוכה, ובסופו של דבר החזרתי אותו כדי לפנות לי את הידיים, והתבססתי על ספר שקניתי. אגב, בקתדרלה נמצא קברו של כריסטופר קולומבוס. הקתדרלה עומדת במקום שבו היה בתקופה המוסלמית המסגד של העיר, ומגדל הפעמונים שלה הוא למעשה המינרט של המסגד. ניתן ואף מומלץ לעלות למגדל, ולתצפת על העיר. אתר נוסף שנהנתי ממנו היה האלקזר. מדובר בארמון שנבנה החל מהתקופה המוסלמית ועד למאה ה14. לא רק מבני הארמון היו מהנים, גם גני הארמון היוו שינוי אוירה נחמד לעומת המולת העיר. בקורדובה, האתר המרשים ביותר היה המסגד. למעשה מדובר באחד המסגדים הגדולים בעולם (הוא היה המסגד השני בגודלו בעולם), אך במאה ה16 הוחלט להסב את המסגד לקתדרלה. מדובר באחד המבנים המרשימים והמעניינים ביותר. המדריך הקולי שלקחנו התגלה כבלתי יעיל. אומנם מקבלים יחד עם המכשיר מפה ובה מסומנות התחנות השונות ומספרן (לצורך קבלת הסבר), אך במבנה עצמו אין שום סימון שכזה. מחזה נפוץ הוא לראות את התיירים מנסים לנווט את דרכם בתסכול. בסופו של דבר חזרנו למסגד פעם נוספת, הפעם עם מדריך אנושי, בשר ודם. הסתבר שניתן להירשם בלשכת התיירות לסיור מודרך שיוצא בכל יום בשעה 10:30. עלות הסיור אינה נמוכה (28 יורו לאדם), אבל הוא משדרג את הסיור לרמה אחרת לחלוטין. הסיור אינו מוגבל רק למסגד, הוא כולל את המצודה המקומית (אלקזר), הרובע היהודי והמסגד. אפשרות אחרת היא לשכור מדריך פרטי בעלות של כ- 90 יורו לשלוש שעות. בגרנדה התלהבתי במיוחד מהאלהמברה. האתר מורכב מגנים, מצודה עתיקה, ארמון קארל החמישי וארמון מוסלמי. הארמון המוסלמי הוא החלק המרהיב ביותר. מהמצודה העתיקה ניתן לבצע תצפיות יפהפיות על איזור גרנדה. לצערי, כאשר עמדתי בתור להשכרת מדריך קולי, עברה דיילת והודיעה שנגמרו המדריכים באנגלית, ולכן מצאתי את עצמי מטייל באתר ללא מדריך. למרות זאת, האתר היווה חוויה והוא מומלץ בחום. אני קניתי את הכרטיס בסביבות 12:30, אבל שעת הכניסה המותרת לאתר היתה 14:00, ולארמון המוסלמי הותר לי להכנס בין השעות 18:00 ל- 18:30 (מדובר בשעת הכניסה בלבד, מותר לשהות במקום ללא הגבלה, עד לשעות הסגירה.). בקיצור, צריך לקחת בחשבון שמדובר בלפחות חצי יום. הקתדרלה בגרנדה מרשימה, ושונה לחלוטין מהקתדרלות בסביליה ובקורדובה. אחד החלקים המעניינים ביותר היה הקפלה המלכותית, בה נמצאים קברי המלכים הקתולים, ביניהם קבר איזבלה ופרדיננד הזכורים לרע עקב גירוש יהודי ספרד. כאן המקום לציין שאיזבלה ופרדיננד איחדו את ספרד, והם נחשבים למעין אבות האומה, כך שנמנעתי מלהגיד בקול את מה שחשבתי לי בלב בעומדי על קברם. הכניסה לקפלה המלכותית איננה מהקתדרלה, צריך לצאת ולקנות לצורך כך כרטיס נפרד. במלגה ביליתי זמן קצר מאוד, כ- 24 שעות בלבד. למען האמת לא היה בה אתר שאני זוכר כאחד מנקודות השיא בטיול. יתכן שהסיבה לכך היא סוביקטיבית. אולי משום מלכתחילה היא היתה אילוץ (כפי שכתבתי בתחילת המאמר, ההמראה לארץ היתה ממלגה), אולי בגלל ששבעתי כבר ממבצרים וכנסיות. השורה התחתונה, היא פחות הרשימה אותי. מעבר לאתרים ה"רשמים", בכל מקום הסתובבנו קצת בסמטאות, בשווקים (גם אם לא תמיד קנינו), שתינו קפה בכיכר זו או אחרת ובקיצור קצת ספגנו את האוירה של המקום. במידה ומישהו מעוניין לטייל באיזור, אני מקווה שהרשימה הזאת בצירוף התמנות סייעה לו במשהו.