אנא דעתכם - אזהרה: קשה לקרוא...
צריכה את עצתכם: לפני כמה ימים הגעתי לגן לקחת את הקטנה שלי. בשביל שמוביל אל הגן ראיתי ילד שאני מכירה את אמא שלו ברמה של "שלום-שלום" ולא יותר, איתו היתה אישה מבוגרת. הוא צרח בהיסטריה, והיא בתגובה הורידה לו לטמה בעורף, צרחה עליו "תשתוק! משוגע!" וגררה אותו בצווארון המעיל. כמובן שהילד רק צרח יותר, והאישה המשיכה לצרוח עליו. הסתכלתי עליה חצי המומה חצי רותחת - זה לא הזיז לה. היא המשיכה בשלה. עליתי לגן והצרחות עדיין נשמעו - גם שלו וגם שלה. בגן הסתבר לי שזו הסבתא של הילד! דיווחתי לגננת שלו (הוא לא עם הבת שלי) והיא הנהנה במין הנהון של "את לא מחדשת לי..." כמה אמהות שהגיעו בדיוק לגן דיברו ביניהן על מה שעיניהן ראו - כולן היו מזועזעות. למחרת דיווחתי גם למנהלת הגן, והיא אמרה לי כי ידיה כבולות - היא לא ראתה כלום, רק אנחנו האמהות ראינו. האם הגיע בבוקר ואמרה למנהלת ולגננת כי היא לא מבינה למה שתי אמהות התקשרו אליה להגיד לה מה שראו, כאשר בעצם כל הסיפור היה בגלל שהילד התאכזב שהסבתא באה לקחת אותו ולא אמא שלו (!!!) המנהלת אמרה לי שאנחנו, האמהות צריכות עפ"י החוק לפנות לפקידת סעד. אמרתי למנהלת שנראה לי שעצם זה שעירבו כבר את האמא (והאמת - עוד יותר מדאיג לשמוע מה היתה התגובה הקלילה שלה למאורע), ועצם זה שערבנו את הנהלת הגן והגננת - הם אמורים לפעול. לא? היא טענה שהיא לא יכולה לעשות כלום על סמך "עדות שמיעה". אני חושבת שהם סתם מנערים את עצמם מאחריות, ושכן תפקידם לפנות. נתנו לי טלפון של אמא אחת שגם היא היתה מזועזעת ופנתה למנהלת, אך כשאמרו לה שנתנו לי את הטלפון שלה היא מאד כעסה, לכן ביקשו ממני לרדת מזה ולא להתקשר אליה. כנראה גם היא, כמוני, חוששת לפעול ולא רוצה להתערב יותר מעבר לדיווח להנהלת הגן. מה אתם אומרים? מה עושים במקרה כזה?
צריכה את עצתכם: לפני כמה ימים הגעתי לגן לקחת את הקטנה שלי. בשביל שמוביל אל הגן ראיתי ילד שאני מכירה את אמא שלו ברמה של "שלום-שלום" ולא יותר, איתו היתה אישה מבוגרת. הוא צרח בהיסטריה, והיא בתגובה הורידה לו לטמה בעורף, צרחה עליו "תשתוק! משוגע!" וגררה אותו בצווארון המעיל. כמובן שהילד רק צרח יותר, והאישה המשיכה לצרוח עליו. הסתכלתי עליה חצי המומה חצי רותחת - זה לא הזיז לה. היא המשיכה בשלה. עליתי לגן והצרחות עדיין נשמעו - גם שלו וגם שלה. בגן הסתבר לי שזו הסבתא של הילד! דיווחתי לגננת שלו (הוא לא עם הבת שלי) והיא הנהנה במין הנהון של "את לא מחדשת לי..." כמה אמהות שהגיעו בדיוק לגן דיברו ביניהן על מה שעיניהן ראו - כולן היו מזועזעות. למחרת דיווחתי גם למנהלת הגן, והיא אמרה לי כי ידיה כבולות - היא לא ראתה כלום, רק אנחנו האמהות ראינו. האם הגיע בבוקר ואמרה למנהלת ולגננת כי היא לא מבינה למה שתי אמהות התקשרו אליה להגיד לה מה שראו, כאשר בעצם כל הסיפור היה בגלל שהילד התאכזב שהסבתא באה לקחת אותו ולא אמא שלו (!!!) המנהלת אמרה לי שאנחנו, האמהות צריכות עפ"י החוק לפנות לפקידת סעד. אמרתי למנהלת שנראה לי שעצם זה שעירבו כבר את האמא (והאמת - עוד יותר מדאיג לשמוע מה היתה התגובה הקלילה שלה למאורע), ועצם זה שערבנו את הנהלת הגן והגננת - הם אמורים לפעול. לא? היא טענה שהיא לא יכולה לעשות כלום על סמך "עדות שמיעה". אני חושבת שהם סתם מנערים את עצמם מאחריות, ושכן תפקידם לפנות. נתנו לי טלפון של אמא אחת שגם היא היתה מזועזעת ופנתה למנהלת, אך כשאמרו לה שנתנו לי את הטלפון שלה היא מאד כעסה, לכן ביקשו ממני לרדת מזה ולא להתקשר אליה. כנראה גם היא, כמוני, חוששת לפעול ולא רוצה להתערב יותר מעבר לדיווח להנהלת הגן. מה אתם אומרים? מה עושים במקרה כזה?
