אנאמארו, בית יצחק. Back To Basics
בזמן האחרון, המסעדה האזורית המועדפת עלינו (שני מבוגרים פלוס ילד בן 4.5) היא אנאמארו. למה? פשוט מאוד: להבדיל משאר מסעדות הנפל האיזוריות (מצדה, קליפטו, זינגר'ס) אצלם עוד לא הצלחנו ליפול ממש על מנה לא מוצלחת בעליל, על אופן הכנה לקוי או על שירות רע. אסייג בכך שהם מגישים בין היתר גם רול סושי עם סלט טונה מקופסא - וזו המנה היחידה שהחזרתי אי פעם למטבח במקום הזה. במסעדה יש סושי בר שפועל לצד מטבח רגיל, אני לא נפלתי מהסושי שלהם - יקר למדי, ובאיכות די בינונית. אבל לא בשביל סושי באנו הלום.
הפעם הצטרפה חמותי לאירוע, כך שישבנו שלושה מבוגרים והילד. השולחן שהוזמן מבעוד מועד היה קצת קטן מדי - לאורך כל הארוחה ביצענו תמרונים כדי שלא להעיף כלום אל הריצפה. שולחן מתאים לשניים, לארבעה הוא פשוט קטן. המנות שהוזמנו:
*רביולי בפסטו, בשביל האישה הטבעונית ללא שמנת ברוטב. הגיע רביולי בטטה טעים למדי, עם רוטב פסטו עשיר וריחני. מנה גדולה, טעימה ומספקת.
*המבורגר אנטריקוט - שתי מנות, לי ולחמות. שלי הוזמן מידיום, ושלה מידיום-וול. הגיעו המבורגרים עסיסיים ומצוינים, ברמות עשייה מדוייקות. ככה צריך לעשות המבורגר, וחבל שהמקומות שהוזכרו לעיל בתחילת הפוסט לא השכילו לעמוד ביעד הפשוט הזה. התוספת שלה - צ'יפס מתובל - היתה טובה גם כן. שלי - תפוח אדמה - היתה מצוינת!
*פטה כבד עוף על טוסטונים בליווי ריבת בצל - בדיעבד, המנה הפחות מוצלחת של הערב. הפטה היה אוורירי ונעים לאכילה, במרקם מאוד "מוסי", אבל פשוט לא היה מתובל בכלום - טעם שטוח ומאכזב. הטוסטים שלצידו היו קלויים פחות מדי, נשארו לבנים וקיבלו מהר מאוד מרקם של לחם ישן. ריבת הבצל היתה מתוקה מדי. לא החזרתי למטבח כיוון שברעבוני הכבד חיסלתי חצי מנה לפני ששמתי לב מה אני אוכל. היות ושאר הדברים היו טעימים, לא חשתי צורך דחוף להתקטנן פה.
*השניצל והצ'יפס הנצחיים - מנתו של הילד, שלא אוהב לערוך ניסויים מחוץ לבית. בסדר, זכותו. בבית הוא לא אוכל את זה. הגיע שניצל די גדול, בליווי צ'יפס קפוא זה או אחר. המנה חוסלה עד תום, ולא נרשמו טענות.
אני שתיתי גם חצי ווינשטפן, שאיננה הבירה המועדפת עלי אבל היתה בירת החבית היחידה הנורמאלית במקום. 28 ש"ח היו תמחור הגיוני וסביר, להבדיל ממקומות אחרים שכבר הקפיצו מחירים ל-32 ש"ח ויותר לאותה הכמות.
לקינוח הוזמנו שתי מנות: פרופיטרולים במילוי גלידת וניל, ו-ופל בלגי עם גלידת שוקולד וריבת חלב. שתי מנות גדולות מאוד, היינו בדיעבד מסתפקים גם באחת. הפרופיטרולים קיבלו פרשנות מעט שונה: במקום מיני-פחזניות ממולאות בגלידה, היו שלוש פחזניות גדולות שנחצו באמצען ובתווך הונח הכדור. מעל הכל נמזג רוטב שוקולד חם, מנה טעימה ומספקת. הוופל היה קריספי, חם ונעים לאכילה והגלידה היתה איכותית למדי. גם כן מנה כיפית.
סה"כ החשבון, כולל שתיה חמה: 395 ש"ח, ששולמו בכיף. השירות היה ללא דופי, מקצועי וזריז, והפעם זכרו לשאול אותנו אם רוצים את מנת הילד לפני המנות שלנו או שלא (כמובן שלא!)
ולסיכום: יש סיבה טובה לכך שהמקום די מלא בכל ימות השבוע. אוכל פשוט ולא מתיימר, בתמחור סביר (פרט לסושי) מוגש ע"י צוות מיומן ומתורגל של מלצרים ואחמ"שים מקצועיים. נמשיך להגיע!
בזמן האחרון, המסעדה האזורית המועדפת עלינו (שני מבוגרים פלוס ילד בן 4.5) היא אנאמארו. למה? פשוט מאוד: להבדיל משאר מסעדות הנפל האיזוריות (מצדה, קליפטו, זינגר'ס) אצלם עוד לא הצלחנו ליפול ממש על מנה לא מוצלחת בעליל, על אופן הכנה לקוי או על שירות רע. אסייג בכך שהם מגישים בין היתר גם רול סושי עם סלט טונה מקופסא - וזו המנה היחידה שהחזרתי אי פעם למטבח במקום הזה. במסעדה יש סושי בר שפועל לצד מטבח רגיל, אני לא נפלתי מהסושי שלהם - יקר למדי, ובאיכות די בינונית. אבל לא בשביל סושי באנו הלום.
הפעם הצטרפה חמותי לאירוע, כך שישבנו שלושה מבוגרים והילד. השולחן שהוזמן מבעוד מועד היה קצת קטן מדי - לאורך כל הארוחה ביצענו תמרונים כדי שלא להעיף כלום אל הריצפה. שולחן מתאים לשניים, לארבעה הוא פשוט קטן. המנות שהוזמנו:
*רביולי בפסטו, בשביל האישה הטבעונית ללא שמנת ברוטב. הגיע רביולי בטטה טעים למדי, עם רוטב פסטו עשיר וריחני. מנה גדולה, טעימה ומספקת.
*המבורגר אנטריקוט - שתי מנות, לי ולחמות. שלי הוזמן מידיום, ושלה מידיום-וול. הגיעו המבורגרים עסיסיים ומצוינים, ברמות עשייה מדוייקות. ככה צריך לעשות המבורגר, וחבל שהמקומות שהוזכרו לעיל בתחילת הפוסט לא השכילו לעמוד ביעד הפשוט הזה. התוספת שלה - צ'יפס מתובל - היתה טובה גם כן. שלי - תפוח אדמה - היתה מצוינת!
*פטה כבד עוף על טוסטונים בליווי ריבת בצל - בדיעבד, המנה הפחות מוצלחת של הערב. הפטה היה אוורירי ונעים לאכילה, במרקם מאוד "מוסי", אבל פשוט לא היה מתובל בכלום - טעם שטוח ומאכזב. הטוסטים שלצידו היו קלויים פחות מדי, נשארו לבנים וקיבלו מהר מאוד מרקם של לחם ישן. ריבת הבצל היתה מתוקה מדי. לא החזרתי למטבח כיוון שברעבוני הכבד חיסלתי חצי מנה לפני ששמתי לב מה אני אוכל. היות ושאר הדברים היו טעימים, לא חשתי צורך דחוף להתקטנן פה.
*השניצל והצ'יפס הנצחיים - מנתו של הילד, שלא אוהב לערוך ניסויים מחוץ לבית. בסדר, זכותו. בבית הוא לא אוכל את זה. הגיע שניצל די גדול, בליווי צ'יפס קפוא זה או אחר. המנה חוסלה עד תום, ולא נרשמו טענות.
אני שתיתי גם חצי ווינשטפן, שאיננה הבירה המועדפת עלי אבל היתה בירת החבית היחידה הנורמאלית במקום. 28 ש"ח היו תמחור הגיוני וסביר, להבדיל ממקומות אחרים שכבר הקפיצו מחירים ל-32 ש"ח ויותר לאותה הכמות.
לקינוח הוזמנו שתי מנות: פרופיטרולים במילוי גלידת וניל, ו-ופל בלגי עם גלידת שוקולד וריבת חלב. שתי מנות גדולות מאוד, היינו בדיעבד מסתפקים גם באחת. הפרופיטרולים קיבלו פרשנות מעט שונה: במקום מיני-פחזניות ממולאות בגלידה, היו שלוש פחזניות גדולות שנחצו באמצען ובתווך הונח הכדור. מעל הכל נמזג רוטב שוקולד חם, מנה טעימה ומספקת. הוופל היה קריספי, חם ונעים לאכילה והגלידה היתה איכותית למדי. גם כן מנה כיפית.
סה"כ החשבון, כולל שתיה חמה: 395 ש"ח, ששולמו בכיף. השירות היה ללא דופי, מקצועי וזריז, והפעם זכרו לשאול אותנו אם רוצים את מנת הילד לפני המנות שלנו או שלא (כמובן שלא!)
ולסיכום: יש סיבה טובה לכך שהמקום די מלא בכל ימות השבוע. אוכל פשוט ולא מתיימר, בתמחור סביר (פרט לסושי) מוגש ע"י צוות מיומן ומתורגל של מלצרים ואחמ"שים מקצועיים. נמשיך להגיע!
