אמ.

Radio Joh

New member
אמ.

המון זמן לא פירסמתי משהו, כי הכתיבה שלי נעשתה... פחות טובה מבחינה ספרותית אבל יותר אישית. בכל זאת חשבתי לפרסם את זה- אולי אם אגיד לך לפי הלב השבור והמבט הבוער אני יודעת שזאת את וכל כך רוצה לשאול מי הטביע בך את הצלקות אם הייתי יכולה לעצום לך את העיינים אבל איך אאסוף את עצמי? הייתי רוצה להזכיר לך על שתינו יושבות על הדשא מוציאות את עצמינו מעצמינו אני זוכרת אותך תמונות תמונות צבעים וצלילים אבל מה מזה נשאר לי עכשיו? כשאת מביטה בלי הבעה מושיטה אליי יד והיא עוברת דרכי אנחנו לבד נעלמות.
 
אני לא יודעת

אם זו אני או הפורום, אבל אני באמת אוהבת הרבה יצירות לאחרונה. גם את זאת.
.
 

Radio Joh

New member
P:

שניים שכתבתי אתמול טיפה מסטולה- אתה מצייר במילים, אותנו, מתחבקים מלטפים, מתקרבים ואני אומרת לך שזוהי לא אירוטיקה זוהי עצבות דרך מילים. את מביטה בך מביטה עם המבט הירוק כחול בעצמך, דרך שברי זכוכית ומנסה לגעת, למצוא את הדרך לסדקים אבל הם מתחבאים מאחורי נהרות בין עצים את מביטה הצידה בבושה חושבת שאין על מה להתבייש ברצון חסר מעצורים אבל בחלום ראיתי את מבטך הופך אפור.
 

uriya1

New member
../images/Emo63.gif

המבנה מאוד מבלבל, מורגש כאילו ישנן קפיצות חדות מידי בין שורה לשורה וגם בשורות עצמן: אולי [1] אם אגיד לך לפי הלב השבור והמבט הבוער אני יודעת שזאת את וכל כך רוצה לשאול מי הטביע בך את הצלקות [2] אם הייתי יכולה לעצום לך את העיינים אבל איך אאסוף את עצמי? [3] הייתי רוצה להזכיר לך על [1] שתינו יושבות על הדשא מוציאות את עצמינו מעצמינו אני זוכרת אותך תמונות תמונות צבעים וצלילים אבל מה מזה נשאר לי עכשיו? [3] כשאת מביטה בלי הבעה מושיטה אליי יד והיא עוברת דרכי אנחנו לבד נעלמות. - [1] מילים מציקות, שמסרבלות את המשפט. על ה"אולי" אפשר לוותר, את ה"על" ניתן להחליף ב"את". [2] סידור לא נכון של כל החלק המודגש. לדעתי צריך להיות כך: "מי הטביע בך את הצלקות אני יודעת שזאת את אבל כל כך רוצה לשאול". [3] השאלות נורא מציקות ופתאומיות. כדאי לך לעצב את זה בתור משפטים רגילים.
 
למעלה