"והמוות השפיל את עיניו"
מסדר הנצחון של מלחמת 11 הדקות חיילי ומפקדי החטיבה, אחי הגיבורים לנשק, בני, אבותי! לפני 11 דקות יצאנו שכם אחד, לב אחד, לקראת האויב. יצאנו להגן על ריבונות מדינתנו, על מורשתנו הלאומית, על חיי יקירינו אשר בעורף ועל חיינו אנו. התמודדנו עם אויב גדול מאתנו ויכולנו לו הודות לרוח המפעמת בקרבנו. ב11 דקות הצלחנו להשמיד, לחסל, להפיץ, לרמוס, לרסק, לחתוך, לקצץ, לפצפץ ולמעוך את אויבינו. אמנם לא קלה היתה המערכה, מחיר דמים יקר שילמנו. אך בהתקלנו במוות היישרנו מבט אל עיניו, צחקנו בפניו, ירקנו על חרמשו וטינפנו את חורי גולגלתו עד שהתביישה בו אמו. אכן כבדה היתה המערכה, קשה ועיקשת. לפני 11 דקות יצאתם מכאן, חטיבה שלמה על כלי נשקה וציודה, ולא חזרתם עוד. איש מכם לא חזר, אני מדבר אל מגרש ריק (מתוך את ואני והמלחמה הבאה)