תשובה קצת אחרת....
אני לא מאמינה שיכולים להיות אנשים מאושרים בכלל, וזה כמובן רק לפי איך שאני מגדירה "אושר", אושר שהוא מצב מנטלי לא יכול להיות יציב כל עוד חיים וזה מהסיבה הפשוטה שבמצב של אושר אין תנועה ואין תזוזה, והחיים לא מתנהלים ככה. אני כן מאמינה בשמחה, הנאה, הצלחה, רוגע, בטחון, ועוד - אבל זה אינו אושר. אז למה אני בכלל כותבת לך? - כי אנשים מאוד מאוד ממעיטים בערך הדברים שיש להם ממש כאן ועכשיו, ותולים הכל בחוסר אושר גלובלי ובלתי משתנה, תוך שיכחה מוחלטת של מה שבאמת קיים, כל אותן דקות ושעות יפות ומהנות במהלך כל יום בנפרד. לעומת זאת אנשים עושים השוואות מי יותר מתקרב לאושר מאחר, מי נמצא ביותר קריטריונים של אושר, ובקריטריונים הקיימים היום, אנשים שאינם בדיוק בסטנדרט החברתי "לא יכולים" (בעיני החברה) להיחשב מאושרים, תמיד יהיו מי שיחפשו איפה שמנים (או אחרים) אינם מאושרים, איפה אפשר "לתפוס" אותם בשעה של צער ולתרץ הכל בכך שזה המשקל שמפריע,ושהם בכלל משקרים כשהם אומרים שטוב להם כי הנה מצאנו שעה שרע להם. החלק העצוב באמת זה שאנשים לא מאמינים בעצמם בדברים הטובים שקורים להם יום יום. במשפט אחד בודד? מי שאינו יכול לראות שמחה-הצלחה-הנאה בשמנים או אנשים אחרים - הוא פשוט אדם אומלל שלא יכול לראות דברים אלה כקיימים בעצמו.