ירח מאירה בשמים
New member
אממממממממממ.........
דבר ראשון אני רוצה להתנצל שלא הגבתי היום... ואני מקווה שיהיה לי זמן להגיב היום... איזה לילה היה לי.... נכנסתי לצ´ט, נענע הישן, יש חדר אחד שפעם הייתי שורצת בו... ואני מכירה מ-ל-א אנשים משם... הייתי שם כל ערב במשך כמעט חצי שנה... ואז עם הזמן אבד לי החשק, אתמול נכנסתי ופשוט פגשתי שם מ-ל-א אנשים מפעם... שהייתי מריצה איתם צחוקים... כ"כ שמחתי לפגוש אותם... דיברתי עם רעות (עליסה, זהות שבורה) והיה לי ממש כייף! כי מלא זמן לא דיברנו... היא הקריאה לי שירים שהיא כתבה, ואני הקראתי לה... היה ממש נחמד... ואז בלילה דיברתי עם עידו... כרגיל בכיתי... ואז הוא אמר שנלך לישון... הוא פשוט ניסה להתחמק מלדבר איתי... ברגע שבא לי עצב קטן הוא פשוט מתחמק ורוצה לסיים את השיחה... ואני ברוב טיפשותי ממשיכה לדבר איתו... כוס אמק הוא בן 26, מה אני מדברת איתו בכלל??? מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת!!!! אח"כ באמת נרדמתי... ואז, בסביבות 4:30 חברה שלי צלצלה אלי... לקח לי 10 דקות לשלוט שהפלאפון מצלצל, כי הוא היה על צלצול ברמה 1... ואז אחרי 3 שיחות שלא נענו, דיברנו... עד 6:20 בבוקר... אחרי שאבא קם... בשבת מלאה שנה לפטירת חברה שלי... בת-אל... ילדה מקסימה, חייכנית, שתעשה הכל בשביל לשמח אחרים... ילדה מ-ד-ה-י-מ-ה! לא נסעתי לאזכרה, כי היו כמה סיבוכים... ואני גרה בדרום, והיא גרה בעכו... אז אותה חברה שלי שדיברתי איתה כמעט שעתיים שנקרא לה רונית, הייתה חברה ממש טובה של בת-אל... אני ורונית גם היינו חברות טובות... הייתי נוסעת אליהם לצפון מ-ל-א!! בפסח שנה שעברה הייתי אצלה מאחרי ליל הסדר עד סוף החג... אבל אז היה לנו מעיין ריב... יש אחד שהיה ידיד מאוד טוב שלי... נקרא לו אביב... כמו תמיד אחרי 5 חודשים של שיחות ללא הפסקה ותמיכה בילתי פוסקת מצד אביב אלי... התאהבתי בו... לא ממש התאבהות, אלא סתם כזה... ואז רונית ואביב התחילו לצאת... תמיד ידעתי שאביב אוהב את רונית... והוא תמיד בכה לי שהיא לא שמה עליו... אבל בכל זאת הרשתי לעצמי להתאהב... וכמו תמיד ניתקנו את הקשרים בינינו.. אני נפגעתי... גם רונית... כי היא קינאה בקשר שלנו... אני בחיים לא הבנתי אותה, הרי אני ואביב לא היינו בכלל בכיוון של חברים, והוא אוהב אותה כמו שכל אחת מתפללת שיאהבו אותה.... אתמול בלילה רונית בכתה מלא... היא אמרה לי שאביב התעלם ממנה במשך היום... ובאזכר של בת-אל היא עמדה לבד... כי היא עברה בית ספר וכל החברות מהבית ספר הישן, שלמדו עם בת-אל בשנתה האחרונה פשוט התנכרו לה... והיא הרגישה ממש לבד... רציתי לתפוס את אביב ולצעוק עליו... שהוא לא מבין מה הוא עושה לה... היא פגיעה, בדיוק כמוני... אסור לה להפגע... היא כזאת מקסימה.... דיברנו על בת-אל... העלנו את כל הזכרונות שיש לנו ממנה... ואז דיברנו עלינו, על איך שנחנו חמדברות רק פעם בשלושה חודשים, ושזה מבאס... אמרתי לה שאני עוברת תקופה קשה ושקשה לי לשמור על קשרים... היא הבינה... ואמרה שהיא חושבת עלי מידי פעם... ומתה לדבר איתי... (היא לומדת עם אותה חברה שדיברתי איתה במוצאי שבת... וזה מצחיק אותי ששתיהן לומדות שם ושתיהן מתגעגעות דווקא אלי...חחחחחחחחחחחחחחח...) אני לא זוכרת על מה עוד דיברנו... כי דיברנו מלא זמן... והספקנו לדבר על מליון נושאים... היא אמרה לי שהיא יודעת שיש בי כוחות, שאני מסוגלת להתמודד, שהיא כ"כ מקנא בי שאני מצליחה להביע את עצמי ולא שומרת הכל בפנים... מאז שבת-אל נפטרה רונית כל הזמן לחוצה... ניסיתי להציע לה שתלך לפסיכולוג אבל היא לא רוצה... אני רוצה לעזור לה, אבל לא יודעת איך.... ואז, אחרי שסיימנו את השיחה, נרדמתי... אבא בא אחרי חצי שעה והעיר אותי... לא הצלחתי לקום... אז ויתרתי על שעתיים ספורט והמשכתי לישון... כשקמתי דיברתי קצת עם אבא... הוא חיבק אותי ועשה לי מסז´ כי הגב שלי נתפס.... הוא שאל אותי אם בכיתי הרבה בלילה.. אמרתי לו שלא... (באמת לא בכיתי הרבה...) ושהיו חלק דמעות בכלל לא רעות... שדווקא עזרו לי.... באתי לבית ספר והכל עבר דיי חלק... מחר יש לי מבחן, וגם ביום חמישי... אז אני אלך לסוסים ביום רביעי.... מקווה להנות... וביום חמישי אחרי צהריים אני נוסעת לאושר!!! לאחותה יש בת-מצווה ואני ממלצרת שם.... וואאייייייייייייייייי........... פתאום אני שמה
שכתבתי מ-ל-א!!! אני ממש מגזימה!!!
ירח!
דבר ראשון אני רוצה להתנצל שלא הגבתי היום... ואני מקווה שיהיה לי זמן להגיב היום... איזה לילה היה לי.... נכנסתי לצ´ט, נענע הישן, יש חדר אחד שפעם הייתי שורצת בו... ואני מכירה מ-ל-א אנשים משם... הייתי שם כל ערב במשך כמעט חצי שנה... ואז עם הזמן אבד לי החשק, אתמול נכנסתי ופשוט פגשתי שם מ-ל-א אנשים מפעם... שהייתי מריצה איתם צחוקים... כ"כ שמחתי לפגוש אותם... דיברתי עם רעות (עליסה, זהות שבורה) והיה לי ממש כייף! כי מלא זמן לא דיברנו... היא הקריאה לי שירים שהיא כתבה, ואני הקראתי לה... היה ממש נחמד... ואז בלילה דיברתי עם עידו... כרגיל בכיתי... ואז הוא אמר שנלך לישון... הוא פשוט ניסה להתחמק מלדבר איתי... ברגע שבא לי עצב קטן הוא פשוט מתחמק ורוצה לסיים את השיחה... ואני ברוב טיפשותי ממשיכה לדבר איתו... כוס אמק הוא בן 26, מה אני מדברת איתו בכלל??? מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת!!!! אח"כ באמת נרדמתי... ואז, בסביבות 4:30 חברה שלי צלצלה אלי... לקח לי 10 דקות לשלוט שהפלאפון מצלצל, כי הוא היה על צלצול ברמה 1... ואז אחרי 3 שיחות שלא נענו, דיברנו... עד 6:20 בבוקר... אחרי שאבא קם... בשבת מלאה שנה לפטירת חברה שלי... בת-אל... ילדה מקסימה, חייכנית, שתעשה הכל בשביל לשמח אחרים... ילדה מ-ד-ה-י-מ-ה! לא נסעתי לאזכרה, כי היו כמה סיבוכים... ואני גרה בדרום, והיא גרה בעכו... אז אותה חברה שלי שדיברתי איתה כמעט שעתיים שנקרא לה רונית, הייתה חברה ממש טובה של בת-אל... אני ורונית גם היינו חברות טובות... הייתי נוסעת אליהם לצפון מ-ל-א!! בפסח שנה שעברה הייתי אצלה מאחרי ליל הסדר עד סוף החג... אבל אז היה לנו מעיין ריב... יש אחד שהיה ידיד מאוד טוב שלי... נקרא לו אביב... כמו תמיד אחרי 5 חודשים של שיחות ללא הפסקה ותמיכה בילתי פוסקת מצד אביב אלי... התאהבתי בו... לא ממש התאבהות, אלא סתם כזה... ואז רונית ואביב התחילו לצאת... תמיד ידעתי שאביב אוהב את רונית... והוא תמיד בכה לי שהיא לא שמה עליו... אבל בכל זאת הרשתי לעצמי להתאהב... וכמו תמיד ניתקנו את הקשרים בינינו.. אני נפגעתי... גם רונית... כי היא קינאה בקשר שלנו... אני בחיים לא הבנתי אותה, הרי אני ואביב לא היינו בכלל בכיוון של חברים, והוא אוהב אותה כמו שכל אחת מתפללת שיאהבו אותה.... אתמול בלילה רונית בכתה מלא... היא אמרה לי שאביב התעלם ממנה במשך היום... ובאזכר של בת-אל היא עמדה לבד... כי היא עברה בית ספר וכל החברות מהבית ספר הישן, שלמדו עם בת-אל בשנתה האחרונה פשוט התנכרו לה... והיא הרגישה ממש לבד... רציתי לתפוס את אביב ולצעוק עליו... שהוא לא מבין מה הוא עושה לה... היא פגיעה, בדיוק כמוני... אסור לה להפגע... היא כזאת מקסימה.... דיברנו על בת-אל... העלנו את כל הזכרונות שיש לנו ממנה... ואז דיברנו עלינו, על איך שנחנו חמדברות רק פעם בשלושה חודשים, ושזה מבאס... אמרתי לה שאני עוברת תקופה קשה ושקשה לי לשמור על קשרים... היא הבינה... ואמרה שהיא חושבת עלי מידי פעם... ומתה לדבר איתי... (היא לומדת עם אותה חברה שדיברתי איתה במוצאי שבת... וזה מצחיק אותי ששתיהן לומדות שם ושתיהן מתגעגעות דווקא אלי...חחחחחחחחחחחחחחח...) אני לא זוכרת על מה עוד דיברנו... כי דיברנו מלא זמן... והספקנו לדבר על מליון נושאים... היא אמרה לי שהיא יודעת שיש בי כוחות, שאני מסוגלת להתמודד, שהיא כ"כ מקנא בי שאני מצליחה להביע את עצמי ולא שומרת הכל בפנים... מאז שבת-אל נפטרה רונית כל הזמן לחוצה... ניסיתי להציע לה שתלך לפסיכולוג אבל היא לא רוצה... אני רוצה לעזור לה, אבל לא יודעת איך.... ואז, אחרי שסיימנו את השיחה, נרדמתי... אבא בא אחרי חצי שעה והעיר אותי... לא הצלחתי לקום... אז ויתרתי על שעתיים ספורט והמשכתי לישון... כשקמתי דיברתי קצת עם אבא... הוא חיבק אותי ועשה לי מסז´ כי הגב שלי נתפס.... הוא שאל אותי אם בכיתי הרבה בלילה.. אמרתי לו שלא... (באמת לא בכיתי הרבה...) ושהיו חלק דמעות בכלל לא רעות... שדווקא עזרו לי.... באתי לבית ספר והכל עבר דיי חלק... מחר יש לי מבחן, וגם ביום חמישי... אז אני אלך לסוסים ביום רביעי.... מקווה להנות... וביום חמישי אחרי צהריים אני נוסעת לאושר!!! לאחותה יש בת-מצווה ואני ממלצרת שם.... וואאייייייייייייייייי........... פתאום אני שמה