אמהות יקרות שלום...

[amitgaya]

אמהות יקרות שלום...

יש לי תאומות בנות 5+ ומשום מה חברים מהגנים של שתיהן מרבים להתקשר ולהזמין את עצמם אלינו הביתה....אני דיי מתעצבנת מזה מכיוון שבעיני זה ממש לא מנומס להזמין את עצמך למישהו אחר...לי נראה נכון להתקשר כדי להזמין אליך הביתה ולא את עצמך למקום אחר...כך אני גם מחנכת את הבנות שלי שאם הן רוצות לפגוש ילד מהגן הן מתקשרות להזמין אלינו הביתה ולא את עצמן אל הבית של החבר......האם רק אני חושבת כך? מה קורה אצלכן?

 

[רונית דניאלי1]

הי לאמא של התאומות

קודם כל ראי כמחמאה את זה שמרבים להתקשר אל בנותייך ורוצים לבוא אליהן. כנראה שכייף אצלכם והילדים מרגישים את זה ומבקשים לבוא. לעניין הנימוס - לעיתיים הילד מבקש מההורה לבוא למישהו וההורה רק מעביר את המסר בלי לחשוב על כך שהזמין את עצמו אלייך. אבל אם העניין מטריד, תהיי אסרטיבית ותאמרי שהיום בלתי אפשרי והאם אפשר לבוא אל אותו ילד/ה שהתקשרו או שפוט תקדימי תרופה למכה ותשאלי את בנותייך עם מי הן רוצות להפגש ביום מסויים ותתקילי את ההורה של אותו ילד. לאט יתרגלו לעובדה שגם בנותייך מתארחות אצלהם ותראי שיהיה איזון. בהצלחה.

 

[אסנת חזן 1]

אצלנו זה מאוד מקובל

שילדים מתקשרים ומבקשים להתארח (ילדים בכתה א' כבר מתקשרים לבד, בלי תיווך של ההורים) וכמו שרונית כתבה, זה מאוד מקובל להגיד מתי מתאים ומתי לא מתאים. אפילו הבת שלי (בת 3 כמעט) מבקשת ללכת לחברות.. כמובן שמנסים לשמור על איזון, ומזמינים בחזרה, אבל כשהתקשורת פתוחה, ואני סומכת על האימהות שיגידו מתי נוח להן, זה ממש לא יוצר בעיות, ואף אחד לא סופר כמה פעמים היינו אצל מי

 

[ורדה 1]

בעקרון אני מסכימה איתך גם אני חושבת שמן הנימוס הוא שאנחנו נזמין אלינו חבר ולא את עצמנו לביתו של החבר. כך גם אני מחנכת את בני (בן 6.5). וכמו שאסנת אמרה, בגיל הזה הם כבר מתקשרים לבד ולכן היה לי חשוב להסביר לו שהוא מתקשר כדי להזמין ולא להיפך. ביום שאנחנו לא יכולים להזמין אלינו הביתה הוא מתקשר רק לחבר שאני בקשר טוב עם אמו ואז הוא יודע שגם מותר לו להזמין את עצמו לבית החבר. עם החברות הקרובות אני סומכת שאם לא מתאים הם יגידו. אגב, היו גם מקרים שהוא התקשר להזמין והאמא של החבר ביקשה בעצמה שזה יהיה להיפך.

 

[אמא לתמרז]

אצלנו המצב קצת שונה

ארז כמעט לא יוצא לחברים. כשמתקשרים להזמין אותו הוא הופך את זה כך שיבואו אלינו. כך שתמיד יש אצלינו חברים. אני אישית מעדיפה כך כי הוא ממש לא מוכן להישאר אצל חבר לבד וזה אומר שאני צריכה להגיע איתו, בד"כ עם אחותו הצעירה (הוא כמעט 5, היא 3) ואז אני מרגישה "נטל" על האמא השניה. מה גם שלפעמים אני מעדיפה לבשל, לקפל כביסה או בכלל, להיות בבית שלי. ישנם רק שני חברים שהוא מוכן להישאר אצלם לבד אבל זה ממש נדיר שהוא "מוכן" לכך. אז בינתיים אנחנו מארחים המון אצלינו.