אמא קרציה?

אמא קרציה?

אז קצת נרגענו מהיום הראשון שלה (לא באמת
) ביום הראשון הייתי איתה כמעט עד סוף היום כי ככה ביקשו ואז לקראת סוף היום נכנסה עוד תלמידה לכיתה. הילדה הזו הייתה עם תומר עד לפני שנתיים באותו גן וכמה שביקשתי והתחננתי שיפרידו בינהן, זה לא עזר... היא הייתה חוזרת עם סימני נשיכות, סימנים כחולים ממכות, שיערות תלושות, הילדה הזו פשוט הייתה מתעללת בה. בשנה שעבר שמחתי כי הילדה הזו הועברה לגן אחר... והנה שוב הן נפגשות והפעם באותה כיתה וזה לפחות לשש שנים הקרובות. אתמול התקשרתי למורה בשעות הערב כדי לבקש ממנה שתפריד בינהן במהלך השיעור והיא נאותה, הן לא יושבות יחד, אבל לגביי ההפסקות אני לא יכולה לעשות כלום, כי אי אפשר לבקש מכל מורות בית הספר שישגיחו עליהן במיוחד בהפסקה (מורה תורנית בהפסקות) בנתיים ביקשתי משחר שתשגיח עליה בזמן ההפסקות, אבל לה יש את החבורה שלה ומין הסתם היא לא תרצה שאחותה הקטנה תסתובב לה כל הזמן בין הרגליים
האמת שאני מאוד מפחדת מהילדה הזו כי יש לה היסטוריה של אלימות כלפי ילדות נוספות שהיו בגן... נראה לכם שאני סתם קרציה שדואגת יותר מידיי או שצריך לעשות עוד משהו?
 

droli

New member
מבאס להתחיל ככה את כיתה א'

אבל אולי הילדה ההיא בגרה? אולי בית ספר ישנה אותה? אולי היא תעדיף לטעום
ילדה אחרת? הילדות בכל זאת גדלו בשנתיים. כמובן צריך להיות עם היד על הדופק, ולקוות שזה לא יקרה.
 

חני ב

New member
את ממש לא קרציה

ואת חייבת לאמר לתומר להתרחק מאותה ילדה. יכול להיות שתומר מתחברת אליה, גם. את יודעת, יש יחסי "אוהב שונא" בין ילדים. אם תומר תתרחק ממנה בהפסקות, אני מאמינה שהיא לא תחזור עם סימני נשיכות וכדומה.
 
פנינה בואי אספר לך סיפור

כשעברנו לגור איפה שאנחנו גרים היום, בתי הבכורה הכירה ילדה בגן השעשועים. היו הרבה מאד חיכוכי ריבים עם מכות וזריקת אבנים ומקלות ונשיכות והפיכת שולחנות אחת על השניה וחרמות ונידויים יותר מקרב הילדה הזו לעומת בתי מאשר ההפך. פתאום, איפה שהוא בכיתה ד' קיבלנו מורה חדשה שהיתה איתם שנה ועשתה את הבלתי יאמן, כל הריבים נעלמו וזה לקח לה פחות מחודש. הילדות התחילו לשחק ביחד, פתאום גילו אחת את השניה, נזכרו שהן שכנות, שיש להן תחומי עניין משותפים. ועל הרגע הזה בנו את הקשר מחדש. נכון לכתיבת שורות אלה (אני לא אוהבת את הילדה הזו בגלל משקעי העבר שלי = זו בעיה שלי) הן חברות טובות כמו אחיות, עושות שיעורים ביחד, יושבות ביחד ליד אותו שולחן, הולכות בבוקר ביחד לחטיבה. מדברות שעות בטלפון, יש להן אתר אינטרנט שהן הקימו (בית ספרי בעזרה של בית הספר והיום הילדים כבר מתחזקים אותו לבד = האתר היה של בית ספר יהלו"ם) והן שורצות בו שעות. אני נורא מבינה את החששות שלך, ותהיי עם יד על הדופק תמיד אפשר לערב יועצת ומחנכת. ולספר בדיוק מה מציק וממה פוחדים בשביל זה הן שם. אצלנו היועצת והמנהלת והמחנכת מאד מאד עזרו.
 
תודה לכן

ותודה לך אמא של דפנה, האמת שאין לי סנטימנטים לילדה הזו (והאמת גם לא למשפחת המוצא שלה) ואני מאוד מקווה שירחיקו בינהן ולא יקרבו בינהן כדי שיהפכו לחברות (בשיטת ההפוך על הפוך) בכל מיקרה אהיה עם יד על הדופק, תודה לכן על התמיכה
 
למעלה