אמא מספיק טובה

אמא מספיק טובה

בעקבות צאת הספר החדש של איילת ולדמן "אמא רעה" בעברית אשמח לשמוע את דעתכם- מהי אמא "מספיק טובה" בעיניך? לרובנו יש בראש מודל של האמא שאנחנו רוצות להיות. מעין האמא האידיאלית - כל אחת עם הדמות שהיא בונה לעצמה. וויניקוט, פסיכואנליטיקן משנות ה- 60 תבע את מושג "אמא מספיק טובה" והוא התכוון לזה שאמא צריכה להיות לא מושלמת כדי להכין את הילד/ה שלה לעולם. בעקבות זאת צצים קולות הטוענים שאין דבר כזה, שאימהות היא לא מושלמת ושאפשר לצאת ולהגיד לעולם כולו- אני לא מושלמת. איילת ולדמן הרחיקה לכת ואחריה תנועה שלמה של אימהות שטוענות- "אני אמא רעה" יש הטוענים שכפברובוקציה או כמתן במה לאימהות לומר- בואו נגיד את האמת- גם אני צועקת, שוכחת, כועסת. ואני רוצה לשאול כאמור מה הקונטרה שלכן- מהי אמא מספיק טובה בהגדרה שלכן? מה מהפעולות שלך - אם יתקיימו- תהיי מספיק מרוצה מעצמך?
 

יהלום29

New member
אני אגיד לך למה אני שואפת

שהילדים שלי ירגישו שהם יכולים לפנות אליי בכל דבר, וגם יעשו את זה. אני עם אמא שלי מעולם לא הגענו למערכת יחסים כזאת, ואני הייתי מסתירה ממנה כל כך הרבה.. אם הילדים שלי ירגישו חופשיים איתי, זה מבחינתי אמא טובה.
 
כלומר זה מבחינתך המינימום?

הי, תודה על תגובתך וסליחה שלא עניתי מיד. היתה לי בעיה במחשב. מה שאת מתארת נשמע באמת כ"כ חשוב ולעומתו כל מיני דברים קטנים אחרים נראים טפלים. אגב, זה גם ידוע במחקרים שעקרון של שיתוף בבית הוא חשוב לשייכות של הילד ומגיל צעיר נותן לו כר פורה לביטחון, מידע ואהבה. אני רק רוצה להבין- זה מבחינתך המינימום? אם הילדים יכולים לבוא אליך אז מבחינתך את מגדירה את עצמך כאמא מספיק טובה? מה צריך לדעתך להתקיים בשביל זה? בשאר הדברים את לא מצפה לעוד דברים?
 

אריקה16

New member
אמא טובה ../images/Emo17.gif../images/Emo17.gif../images/Emo17.gif../images/Emo17.gif../images/Emo17.gif

לדעתי - רק לדעתי אמא טובה זו אמא שיודעת שהילדים שלה זו הקריירה האמיתית שלה, זהו מפעל החיים ובזה צריך להשקיע בלי להמעיט בקריירה בעבודה אבל תמיד לדעת מה חשוב יותר סדר עדיפויות תמיד צריך להיות לטובת הילדים ולטובתה ולא לטובת המעסיק או המשפחה וכו אני יודעת שזה קשה לפעמים והסביבה לא תומכת מספיק באמהות עובדות אבל זה לא צריך להמעיט מעצם הכוונה אני יודעת שאני אהיה הכי מרוצה מעצמי כאמא לדעת שאף אחד לא יכול להחליף אותי שאין לי תחליף, כי אני יודעת הכל וחושבת על הכל וכו'.... אין אמא מושלמת ואין אמא ללא רגשות אשם אבל זה מאוד מספק אותי והפידבק שאני מקבלת מהילדים ומהמסגרות שלהם וגם מהסביבה ממלאות לי את הרוח במפרשים
 
תודה אריקה אבל זה בדיוק העניין

נשמע שאת אכן אמא נפלאה לידליך ושטוב לך איתם ולהם איתך! אבל מה שתארת הוא בדיוק העניין- להספיק הכל, להיות בשבילם ואיתם ולעשות הכל כמה שיותר טוב. ברור שכולנו שואפות לטוב ביותר אבל לא תמיד זה אפשרי ולא לכל אחת זה מתאים. מבחינתך סדר העדיפויות הוא ילדיך ואני מניחה שאצל הרוב המוכלל זה אכן ככה (אגב, איילת ולדמן התפרסמה על כך שאמרה שהיא אוהבת יותר את בעלה מילדיה.. אני מניחה שזו פרובוקציה) אבל גם אם זה ככה אישה לא חייבת לעשות את כל הדברים הקשורים בילדיה על מאה אחוז ולוותר על עצמה או להרגיש לא טוב עם עצמה. מבחינתך- את מוגשמת דרך ילדיך. כאמור, לא כולן כאלה וכאן העניין. ובכל זאת- האם יש משהו שהיית אומרת לעצמך "גם אם אעשה את X לא במאה אחוז, זה עדיין בסדר מבחינתי?"
 
עונה

אם אתן מספיק תשומת לב , אהיה מספיק סבלנית חלק גדול מהיום , אעודד , אהיה עדינה וקשובה אז אהיה אמא מספיק טובה. אני חושבת שאני אכן אמא מספיק טובה למרות שלצערי אני גם צועקת , שוכחת וכועסת לפעמים.
 
תודה. מה זה מספיק?

הי שולה, נשמע שאת יודעת מה חשוב לך. לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות של אימהות שאומרות, מתוודות- אני כועסת, צועקת שוכחת וזה בסדר... אנחנו אנושיות. אפשר בעזרת מודעות לעבוד על איזה הורה אני רוצה להיות ולנסות להתאמן על זה אבל לא פחות חשוב שנקבל גם את עצמנו תודה לך על השיתוף. אשמח אם תרצי לשתף- מה זה מספיק תשומת לב? מה זה מספיק סבלנות? האם הגדרת את זה לעצמך פעם?
 
זה אינדוודואלי ולכן לא הגדרתי כאן את ההגדרה ש

שלי הפרטית. בודאי שהגדרתי לעצמי אבל מה שמתאים לי לא מתאים לאחרות. בואי נגיד גם שאי אפשר להשוות בין אמא שנמצאת כל היום עם הילדים שלה לבין אחת שרואה אותם שעתיים ביום (ולקחתי בכוונה שני מקרי קיצון , אני כרגע אי שם באמצע). כשאני נמצאת כל היום עם הילדים אני יותר נוטה לעצבנות (אך לא תמיד) , סה"כ טבעי. לא רצוי אך טבעי.
 

ahjrur

New member
אמא שלמה עם עצמה

לדעתי בשביל לעשות טוב להיות סבלנית וקשובה לילדים ולבן זוג (אני יודעת שיש נטיה לשכוח לפעמים שיש בן זוג בעסק...) את חייבת להיות שלמה עם הבחירות שלך . גם מי שבוחרת לפתח קרירה יכולה לבלות שעתיים ביום עם הילדים ולתת להם יותר מאמא בחצי משרה אבל ממורמרת ולא מסופקת מעצמה. לדעתי הילדים האיכות של הזמן גוברת על הכמות ואין אפשרות לתת כלכך הרבה לילדים אם לך אין אז בהצלחה לכולם עם איזה בחירות שתעשו העיקר שיהיה מבחירה
 
מסכימה איתך מאוד!

זה אמנם לא קל אבל אניחושבת שכשמגיעים לשלמות עם הבחירות וחיים את החיים בתשוקה אז האימהות גם נראית אחרת.. תודה שהזכרת לנו גם את בן הזוג תודה על השיתוף. איך זה מתבטא אצלך?
 

נאוה57

New member
אמא טובה

אני שואפת להכין את הבן שלי בצורה הטובה ביותר שאוכל לחיים. להקנות לו שמחת חיים פנימית ובטחון עצמי עם יכולת התמודדות עם הקשיים של החיים. אם אצליח בזה (מבחן התוצאה) אז הייתי אמא מספיק טובה. איך עושים את זה זו שאלה יותר מסובכת אבל אני מנסה כל הזמן לפעול בהתאם לערכים שחשובים לי, להיות חמה ואוהבת, להוות לו דוגמא בהתנהגות שלי וגם לתת לו לבחור כל הזמן מבחירות של מה הוא רוצה לאכול, איזה סיפור הוא רוצה לשמוע בערב ואיזו חולצה הוא רוצה ללבוש. אני גם מנסה לתת לו להיות כמה שיותר עצמאי בגבולות היכולת והגיל שלו והוא מאושר מזה. לגבי קריירה או בית - אני לא חושבת שהבחירה משנה איזו אמא את כל עוד את שלמה עם הבחירה ודואגת שהזמן שיש לך עם הילדים יוקדש להם בצורה איכותית ככל האפשר. אני עובדת משרה מלאה בהיי-טק אבל אני דואגת שמהרגע שאני עם הבן שלי אני איתו ב-100%. אני לא מדברת עם חברות בטלפון ולא עונה לטלפונים (גם מהעבודה), לא רואה טלוייזיה או עושה דברים אחרים במקביל לזמן שלי איתו, לפחות עד שבעלי מגיע הבייתה. חוץ מזה גם פעם בשבוע אנחנו הולכים לחוג של הורים וילדים בבריכה (מומלץ מאד) וזה זמן איכות שלנו ביחד שהוא מאד נהנה ממנו. מקווה שעזרתי.
 
לחשוב על הילד כשהוא גדול

הי נאוה, תודה על השיתוף. נשמע שאת יודעת מה חשוב לך להעביר לבן שלך. זה לא טריוואלי.. הרבה מנחי הורים אומרים שבאמת כדאי לחשוב איך הייתי רוצה שהילד שלי יהיה כשיגדל (למשל בגיל 25) ולפי זה לתת לו היום- חום, עצמאות וכד'. העניין הוא שזה באמת לא תמיד קל לעשות את מה שאנחנו מחליטות אבל זו נקודת מוצא מצוינת, כשהמיקוד שלי הוא על זה שאני נותנת חום, זכות בחירה, גבולות ועוד. האם מבחינתך איזון בין בית ועבודה תלוי בזמן? נתת כאן אחלה טיפים להתנהלות שלך יש עוד?
 

down under 1

New member
הכל עניין של מינון

מכיוון שאין אנשים מושלמים אני לא מבינה איך אפשר להיות אמא מושלמת. למה אני שואפת? להכין אותו לחיים, לתת לו בטחון, לתמוך בו ולעמוד לצידו, אני רוצה להכיל אותו את הצרכים והרגשות שלו. אבל בהחלט חושבת שזה נכון שלפעמים כשאני עייפה או נורא עצבנית או משהו אחר אני לא יכולה ואני לא מגיבה בסבלנות והבנה. ככה לומדים על טבע האנשים ולומדים שיש לאנשים מצבי רוח וצריך ללמוד להתמודד איתם וגם לומדים שאחרי שכועסים מאוד אפשר להשלים ולהיות חברים. זה כמו לאכול בריא כל הזמן ופעם בשבוע לחסל צלחת צ'יפס. בגדול אני כן מרוצה מעצמי, למרות שיש תמיד מה לשפר אני חושבת שתחת הנסיבות אני מצליחה לעמוד בצפיות שלי מעצמי רב הזמן וזה מספיק לי
 
ציפיות שמתאימות למציאות שלך

הי, כשאת מרוצה מעצמך כאמא (ובכלל) זה אומר שהציפיות שלך מתאימות למציאות שלך. אני חושבת שהרבה מתחושת ה"אמא רעה" או אם נעדן את זה אז אמא לא טובה נוסע מציפיות לא מאוזנות עם המציאות. ומה לעשות שבמציאות המודרנית יש מאימהות ציפיות לא תמיד הגיוניות. שמחה לשמוע שיש כאלה שיודעות פרופורציות וגם מסבירות רגעים קטנים של סטייה. קורה לכולנו. תודה על השיתוף.
 

calabaza

New member
עוררת את סקרנותי

לגבי הספר החדש של אילת ולדמן, אז קראתי עליו קצת ברשת, ואם הבנתי נכון היא לא טוענת שהיא "אימא רעה וגאה בזה" (זה מה שחשבתי בהתחלה) אלא היא מדברת על הסטנדרטים הבלתי אפשריים שאימהות מייצרות עבור עצמן ועבור אחרות, וכל מי שלא עומדת בהן נחשבת אימא רעה. המושג של ויניקוט, בעיני, מצד אחד מרגיע, כי אימא טובה דיה (good enough mother) היא אם שנענית לצרכי התינוק במידה מספקת, ומספקת לו סביבה מחזיקה במידה מספקת, כדי שהוא יתפתח לאדם בריא נפשית (אם אינני טועה ויניקוט לא מדבר על "הכנה לעולם", אלא על התפתחות של עצמי אותנטי, לא מזויף, ובעצם על אדם ללא פתולוגיה נפשית). ז"א שלא צריך "להתאבד" על הטיפול בתינוק ואם כמה פעמים לא ניגשת אליו מיד כשבכה כי היית בדיוק בשירותים, זה בסדר, הוא עדיין יתפתח כראוי (בהנחה שברוב הפעמים האחרות כן ניגשת אליו תוך זמן סביר שמתאים לגילו). ומצד שני, יש לי הרגשה שכל מיני חוגים, שלפעמים לא מתמצאים בתיאוריה של ויניקוט ולא מבינים לחלוטין את ההקשר של המושג אם- טובה -דיה שהוא טבע, ניכסו את המושג הזה ומשתמשים בו כסוג של הצדקה לאימהות לא להתאמץ, לא לשאוף להיות אם טובה יותר, כי טובה דיה זה מספיק. ובאופן אישי, ברור לי כשמש שאין כזה דבר מושלם וזו בכלל לא השאיפה. כמו בכל תחום אחר בחיים, גם באימהות אני אפול ואכשל ואעשה דברים שלא הכי טובים לילד שלי (ולעצמי) בלי להתכוון. לפעמים אני גם אבחר במודע משהו שאני יודעת שהוא פחות טוב לילד אבל בראייה הכללית של השיקולים הוא הנכון ביותר עבורנו כמשפחה. לדוגמה- אני חושבת ששהייה בגן מעבר לשעה 13:00 היא חסרת ערך עבור הילד ומבחינתי האידיאלי היה להוציא אותו מהגן ב- 13:00. יחד עם זה, כרגע אני לא יכולה להתפרנס, לעבוד במקצוע שלי ולהתפתח בו אם אני אעבוד רק עד 12:30 נגיד. אז הבן שלי נמצא בגן עד 16:00 וזה אמנם לא האידיאלי אבל זה גם לא נורא, אני לא חושבת שהוא ממש ניזוק מזה. לסיכום
מבחינתי להיות אם טובה (מצטערת אבל אני לא מסתפקת בטובה-דיה, אני שואפת להיות טובה, גם אם ברור שלא תמיד מצליחה בכך) זה להיות מודעת לעצמי ולאימהותי, להשתדל לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה עבור ילדי ועבור המשפחה שלי, ובמקומות שבהם אני לא מצליחה בכך לנסות לשפר ולהשתפר. כשאני מצליחה- סבבה. כשלא- להשתדל לא לקחת את זה רק למקום של ספק, אשמה וחרדה (שכמובן קיימים) אלא לרתום את זה לעשייה ולהשתנות.
 
שמחה שכך!

הי, אהבתי את התשובה שלך כי את בדיוק מראה דוגמא לאידיאל שיכול להיות גם מספיק טוב כי זה מגיע מבחירה ושיקולים מודעים ולכן זה מתגמש ולא מלא ב"מה צריך" , "מה יגידו" , רגשות אשמה ועוד. ואני חשובת שיש פה באמת עניין של הגמשה גם של האני מאמין האימהי שלנו שיכול להשתנות, גם של הציפיות, של האיזון, הרצונות, גיל הילדים שמכתיב שינויים ועוד. ובאמת לשים יד על הדופק זה הכי חשוב. אגב, וולדמן בהחלט התכוונה שהיא רענה וטוב לה עם זה ואח"כ העמיקה וכתבה גם על הציפיות אבל היא מספרת איך שכחה את התינוק שלה בגלידרייה ועוד אנקדוטות חושפניות ולא מחמיאות כדי להבהיר קיצוניות. מסכימה איתך שהכוונה כאן היא לא להשתמש במושג של וויניקוט כ'להסתפק במועט'. אני לא מודעת לשימוש של המושג בצורה הזו ותודה שהארת את עיניי.
 

mirya

New member
אמא שמתכוונת לטוב,שלא מפסיקה ללמוד ולהתאמן

ולהשתנות-בעקבות השינויים שהילדים עוברים עם שלבי החיים. בקיצור-אמא שעושה שינוי והבדל. וזה מה שילדים קולטים, גם אם הם לא יודעים/רוצים להגיד לכן..
 
אשמח אם תוכלי להסביר ולפרט

כולנו רוצות לעשות את המיטב, לעשות שינוי והבדל. זה יכול להיות בר השגה לחלק מאיתנו ויכול להיות קשה מנשוא לאחרות. מה ה'מספיק טוב' של זה בשבילך? עצם הידיעה שאת עושה כמיטב יכולתך? (אם הבנתי אותך נכון?)
 
למעלה