אמא .... די כבר!!!!!
רוב הזמן אני רק קוראת בפורום, אתמול הבנתי משהו שמשנה מעט את נקודת המבט שלי. אמא שלי בת 61 , אשה עצמאית, עובדת, נראית לא רע לגילה, עסוקה- בקיצור ממש ההיפך מעקרת בית משועממת שמתקרצצת על ה"ילדה" שלה |(בת 41). בנושא של ההריון היא מתערבת יותר ממה שאני רגילה, היא נותנת עצות קטנות, אומרת שחברה אמרה ככה, והיא קראה בעיתון ככה. זה מחרפן אותי, ולמרות שבדרך כלל אנחנו די קרובות, בנושא הזה החלטתי להוריד פרופיל אתה. אתמול , אחרי עוד "עצונת", לא יכולתי להתפרצתי עליה, שתעזוב אותי, שתפסיק להסתכל עלי במבט מרחם (עברתי לידה שקטה לפני שנה וחצי, מאז אני מנסה להכנס להריון IVFּPGD ולא מצליחה), אחרי כל סבב שנכשל - התגובה שלה "אוי , אני לא מאמינה, הייתי בטוחה , ב ט ו ח ה , שהפעם זה מצליח" והיא לא מבינה שאני נקרעת גם בגלל הכשלון וגם בגלל ה"פחד" מהתגובה שלה.- אז למה אני בכלל משתפת אותה? כי אנחנו קרובות...בקיצור - אתמול היא אמרה לי שכיון שהיא אשה עצמאית שתמיד שלטה בחייה, בהחלטותיה, פתאום כאן היא תלויה בי , הרצון המאד חזק שלה לנכד אינו יכול להתממש על ידה, 0ולצערה גם לא על ידי בינתיים...היא יודעת, ומדגישה שהיא לא המרכז, שהיא ליד, אבל חשה בצורך עז לנכד. אני מבינה אותה(?) מצד אחד, אבל רוצה שתעזוב אותי מצד שני, וצריכה אותה מצד שלישי. מזל שבעלי כל כך מתחשב ומקבל אותה שכאן אין בעיה. סליחה שזה ארוך כל כך - לא יודעת מה לעשות אתה, היא מצד אחד נחוצה מאד - רגשית ומצד שני מעיקה מאד. תודה על ההקשבה.
רוב הזמן אני רק קוראת בפורום, אתמול הבנתי משהו שמשנה מעט את נקודת המבט שלי. אמא שלי בת 61 , אשה עצמאית, עובדת, נראית לא רע לגילה, עסוקה- בקיצור ממש ההיפך מעקרת בית משועממת שמתקרצצת על ה"ילדה" שלה |(בת 41). בנושא של ההריון היא מתערבת יותר ממה שאני רגילה, היא נותנת עצות קטנות, אומרת שחברה אמרה ככה, והיא קראה בעיתון ככה. זה מחרפן אותי, ולמרות שבדרך כלל אנחנו די קרובות, בנושא הזה החלטתי להוריד פרופיל אתה. אתמול , אחרי עוד "עצונת", לא יכולתי להתפרצתי עליה, שתעזוב אותי, שתפסיק להסתכל עלי במבט מרחם (עברתי לידה שקטה לפני שנה וחצי, מאז אני מנסה להכנס להריון IVFּPGD ולא מצליחה), אחרי כל סבב שנכשל - התגובה שלה "אוי , אני לא מאמינה, הייתי בטוחה , ב ט ו ח ה , שהפעם זה מצליח" והיא לא מבינה שאני נקרעת גם בגלל הכשלון וגם בגלל ה"פחד" מהתגובה שלה.- אז למה אני בכלל משתפת אותה? כי אנחנו קרובות...בקיצור - אתמול היא אמרה לי שכיון שהיא אשה עצמאית שתמיד שלטה בחייה, בהחלטותיה, פתאום כאן היא תלויה בי , הרצון המאד חזק שלה לנכד אינו יכול להתממש על ידה, 0ולצערה גם לא על ידי בינתיים...היא יודעת, ומדגישה שהיא לא המרכז, שהיא ליד, אבל חשה בצורך עז לנכד. אני מבינה אותה(?) מצד אחד, אבל רוצה שתעזוב אותי מצד שני, וצריכה אותה מצד שלישי. מזל שבעלי כל כך מתחשב ומקבל אותה שכאן אין בעיה. סליחה שזה ארוך כל כך - לא יודעת מה לעשות אתה, היא מצד אחד נחוצה מאד - רגשית ומצד שני מעיקה מאד. תודה על ההקשבה.