אמאלהההה מפחיד
לפני כשבוע קניתי לאמא מיו גרב עם תחתית של נעל. משהו מחמם. היו שם נעלי בית אבל במידות קטנות. המוכר אמר שצריך להגיע גם במידות גדולות יותר. היום אחרי העבודה נכנסתי לחנות לבדוק אם הגיע והמוכרת שם אמרה שהם לא מוכרים נעלים וגרביים כאלה. אני התעקשתי שכן והיא ממש לעגה לי. מסתבר שיש חנות כמו שלהם שבה כן מוכרים גרבים ונעלי בית שהיא במפלס ליד. אני התבלבלתי והייתי בטוחה שמדובר בחנות שאני נוהגת לקנות שקרובה לעבודה. מילא שהתבלבלתי אבל זה שהתעקשתי שכן מוכרים שם מלחיצה אותי. הלכתי משם כשהמוכרת מריצה עלי קטעים וקול הצחוק של הקונים רדף אחרי. האם כך מרגישים חולי האלצהיימר בשלבים טרום איבחון כשהם מתבלבלים ולועגים להם? אבל יותר משהושפלתי ( והאמת דיי באשמתי 9 מאוד הוטרדתי מאיך ששכחתי את החנות ועוד יותר מההתעקשות שלי שאני צודקת. האם זה מתחיל אצלי? או שאני סתם בפאניקה מאז קראתי ספר על חולים צעירים?
לפני כשבוע קניתי לאמא מיו גרב עם תחתית של נעל. משהו מחמם. היו שם נעלי בית אבל במידות קטנות. המוכר אמר שצריך להגיע גם במידות גדולות יותר. היום אחרי העבודה נכנסתי לחנות לבדוק אם הגיע והמוכרת שם אמרה שהם לא מוכרים נעלים וגרביים כאלה. אני התעקשתי שכן והיא ממש לעגה לי. מסתבר שיש חנות כמו שלהם שבה כן מוכרים גרבים ונעלי בית שהיא במפלס ליד. אני התבלבלתי והייתי בטוחה שמדובר בחנות שאני נוהגת לקנות שקרובה לעבודה. מילא שהתבלבלתי אבל זה שהתעקשתי שכן מוכרים שם מלחיצה אותי. הלכתי משם כשהמוכרת מריצה עלי קטעים וקול הצחוק של הקונים רדף אחרי. האם כך מרגישים חולי האלצהיימר בשלבים טרום איבחון כשהם מתבלבלים ולועגים להם? אבל יותר משהושפלתי ( והאמת דיי באשמתי 9 מאוד הוטרדתי מאיך ששכחתי את החנות ועוד יותר מההתעקשות שלי שאני צודקת. האם זה מתחיל אצלי? או שאני סתם בפאניקה מאז קראתי ספר על חולים צעירים?