צריך לזכור שבמצב ששרה באירופה באותם שנים, נייטראליות לא הייתה באמת כזאת. ראשית כי שווייץ שיתפה פעולה עם המשטר הגרמני למשל בתחום הסתרת כספים ועוד. אבל גם בלי זה. כשמולך מתרחש רצח עם ואתה עומד מנגד ומחליט שלא להתערב, ההחלטה שלך היא חד-צדדית לחלוטין. החלטה של תמיכה, גם אם מכללא, באותו רצח עם. אז נכון שהיו להם תירוצים טובים. הרי אלמלא הכרזת הנייטראליות גרמניה הייתה פועלת גם לכיבוש שווייץ וביחסי הכוחות של אז, אולי גם מצליחה. אבל בכל זאת, לכנות נייאטרליות מצב כזה, זאת הגדרה מאוד בעייתית בעיני.
אינני מכיר את מה שכתבת על סירובה לקבל פליטים יהודים, אבל כן יודע שלאחר המלחמה הרבה יהודים נקלטו בבתי רפואה (שיקום) בשווייץ, בעיקר כאלו שחזרו מהמחנות.
הסירוב לא היה לקלוט פליטים בשוויץ עצמה [שהייתה על סף הר-געש ובסכנת כיבוש. איזה פליט ישאר שם?],
אלא לאפשר מעבר פליטים למדינה שלישית [כשהתאפשר].
היו רבים שסורבו ונשלחו להשמדה.
ובמקביל?
מדינות אחרות שיתפו פעולה באופן עקיף - וסרבו לקלוט פליטים
יהודים מעטים נמלטו למקומות כמו איראן [שהבריטים עשו שם הפיכה] סין ומנצוריה
וזה קטע הזוי - סין הייתה תחת כיבוש יפני,
היפנים שמעו מהגרמנים מה זה יהודי - והתחילו לרייר
הם התחננו שהגרמנים יתנו להם כמה שיותר יהודים כדי שהם יוכלו ללמוד מאיתנו איך משתלטים על העולם [הרי היה שטח לא מיושב עצום בסין, ובשטחי בריה"מ המזרחיים שיפן חמדה לעצמה]
והגרמנים התפוצצו מזעם.
בסוף היפנים הצליחו להשיג 20 אלף יהודים,
אבל אחרי המלחמה זה כבר לא היה רלוונטי - כי האימפריה שלהם חוסלה