אם חד הורית ונערה בת 17
לביתי יש חברה טובה שלמעלה מחודש עובדת בשעות אחה"צ - אחרי שעות הלימודים. (ביתי שמחפשת במרץ עבודה לשעות אחה"צ - טרם מצאה ומתוסכלת מכך). ביום שישי האחרון הן יצאו יחדיו לקניון לבלות זמן איכות יחדיו..... אני נתתי לביתי 50 ש"ח לביזבוזים, וחברתה שהגיעה עם סכום דיי נכבד (ממשכורת עבודתה), החלה לקנות מכל הבא ליד (ביגוד, הנעלה, קוסמטיקה וכו'). כשביתי חזרה הביתה היא סיפרה לי כי הרגישה רע מאוד להסתובב בין חנות לחנות מבלי לצאת עם שקית קניות אחת ביד, בעוד חברתה קונה כל מה שהיא חפצה. הסברתי לה מס' דברים: א. 50 הש"ח שנתתני לה היו עבור בזבוזים, וכי לא יכולתי לתת לה מעבר לכך כי אין ביכולתי. ב. לא ידעתי כי חברתה יצאה ל "מסע קניות " - וגם אם כן, זו זכותה והיא עובדת ומרוויחה את כספה, ועושה בכספה כל העולה על רוחה. ג. שמחתי עבור ביתי שיצאו לקניון - משום שחברתה היא חברה הכי טובה שלה, ומאחר שהיא לומדת בבוקר, ועובדת אחה"צ הן לא מספיקות להתראות, ושמחתי על כך שיש לה זמן איכות עם חברתה. @@ אני יודעת כמה קשה לבני נוער למצוא עבודה (רוב העבודות במשמרות, ומאוד קשה למצוא עבודה רק לאחה"צ), ובכל אופן אני מבינה לליבה של ביתי שאינה עובדת, ואין לי את האפשרות לתת לה סכומי כסף כאלו כמו שחברתה ביזבזה, ואני מודעת לכמה היא רוצה לעבוד ולא מוצאת עבודה. ******הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתכם בעיניין - איך אתם הייתם מגיבים לסיטואציה מסוג זו, מה הצעתכם, ואיך אתם הייתם משוחחים על בנך/ בתך בסיטואציה כזו.
לביתי יש חברה טובה שלמעלה מחודש עובדת בשעות אחה"צ - אחרי שעות הלימודים. (ביתי שמחפשת במרץ עבודה לשעות אחה"צ - טרם מצאה ומתוסכלת מכך). ביום שישי האחרון הן יצאו יחדיו לקניון לבלות זמן איכות יחדיו..... אני נתתי לביתי 50 ש"ח לביזבוזים, וחברתה שהגיעה עם סכום דיי נכבד (ממשכורת עבודתה), החלה לקנות מכל הבא ליד (ביגוד, הנעלה, קוסמטיקה וכו'). כשביתי חזרה הביתה היא סיפרה לי כי הרגישה רע מאוד להסתובב בין חנות לחנות מבלי לצאת עם שקית קניות אחת ביד, בעוד חברתה קונה כל מה שהיא חפצה. הסברתי לה מס' דברים: א. 50 הש"ח שנתתני לה היו עבור בזבוזים, וכי לא יכולתי לתת לה מעבר לכך כי אין ביכולתי. ב. לא ידעתי כי חברתה יצאה ל "מסע קניות " - וגם אם כן, זו זכותה והיא עובדת ומרוויחה את כספה, ועושה בכספה כל העולה על רוחה. ג. שמחתי עבור ביתי שיצאו לקניון - משום שחברתה היא חברה הכי טובה שלה, ומאחר שהיא לומדת בבוקר, ועובדת אחה"צ הן לא מספיקות להתראות, ושמחתי על כך שיש לה זמן איכות עם חברתה. @@ אני יודעת כמה קשה לבני נוער למצוא עבודה (רוב העבודות במשמרות, ומאוד קשה למצוא עבודה רק לאחה"צ), ובכל אופן אני מבינה לליבה של ביתי שאינה עובדת, ואין לי את האפשרות לתת לה סכומי כסף כאלו כמו שחברתה ביזבזה, ואני מודעת לכמה היא רוצה לעבוד ולא מוצאת עבודה. ******הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתכם בעיניין - איך אתם הייתם מגיבים לסיטואציה מסוג זו, מה הצעתכם, ואיך אתם הייתם משוחחים על בנך/ בתך בסיטואציה כזו.