לא דוחה כלום אף פעם, כלומר- מהמטלות
דוחת פגישות ושיחות עם 'חברות' מעצבנות (בגלל המטלות
). ובאופן כללי, אני שייכת לזן נדיר של "מעדיפי עתיד", כלומר- מעמיסה על עצמי למוות כדי לגמור יותר מהר עם המטלות ולהגיע אל המנוחה (שכנראה לא תגיע..), או לפחות אל המטרה הבאה. ובענייני יסורי מצפון על בזבוז זמן- אני יכולה להרוג (ממש) מישהו שביזבז לי את הזמן בכוונה או ברשלנות, והמחשבה על בזבוז זמן (אבל, למשל- לשכב חצי שעה בתכם שמש על השטיח עם ארטיק וספר היום בצהריים- זה לא בזבוז זמן בכלללל, כי זה שווה לי
). ויעלי- בענייני תכנון זמן- זו אובססיה וותיקה שלי. בואי תציצי ביומן שלי ותראי איך יש לי כל מיני משימות הזויות בחלונות בין השעורים. עכשיו, "ספר לניהול זמן" האפקטיבי היחיד שאני יכולה לחשוב עליו- זה יומן. בואי תצתוותי אלי ליום יומיים, אני אראה לך איך 'מנהלים זמן'..