אלימות מבוקרת

accurate

New member
אלימות מבוקרת

רציתי לשאול לדעתכם בעניין שמטריד אותי:

יש לי אח קטן (בן 7) וכאשר אינו שומע בקולי, למשל: נדרש על ידי לתקן משהו לא בסדר שעשה ולא נענה לכך (אפילו דבר קטן ביותר, כגון הרמת דבר שהפיל על הרצפה), אני מפעיל כנגדו אלימות מבוקרת, כלומר: כוח סביר, במידתיות (ללא פגיעות בראש או במקום רגיש אחר, חניקות ללא הפעלת כוח, חביקות בהפעלת כוח סביר).

האם לדעתכם הדבר יהפוך אותו לאלים? האם הוא ילמד מכך שזה "בסדר" להשתמש באלימות כאשר, לדוגמה, חבריו אינם נשמעים בקולו?
 

d y s

New member
למה הוא צריך לשמוע בקולך?

אלימות אינה פיתרון חינוכי אתה זה שצריך טיפול ככל הנראה.
 

accurate

New member
כי אני אחיו הגדול אולי?

אני בכוונה הדגשתי: אלימות מבוקרת, במידתיות ובזהירות.
 
שלום

כמה שאלות :

1. בן כמה אתה?
2. איפה ההורים בסיפור ? האם הם מודעים לכך? במידה ולא, האם אתה חושב שזה תפקידך? ובמידה וכן, כיצד הם מגיבים לנוכח "שיטות החינוך" שלך ?

אני חושבת שאתה לא תשיג את המטרה שלך, אם היא לחנך אותו. שלא לדבר על העובדה שהוא רק בן 7.
שילד עושה משהו לא נכון, צריך לדבר איתו וללמד אותו מדוע הוא טעה, ללמד אותו להבדיל בין טוב לרע, ומה ההשלכות למעשה שלו, אקט אלים מצידך, בטוח שלא ילמד אותו, נהפוך הוא.
לא רק שהוא לא יחונך לדרך נכונה, מעבר להשלכות הפיזיות שעלולות להיות לו, זה עלול לפגוע בביטחון העצמי שלו ובעוד גורמים רבים שיגדל.
 

accurate

New member
תשובות:

1. עוד מעט 17.
2. כן, מעירים פה ושם. (כי גם כך אף פעם אין לזה השלכות פיזיות רציניות)

לא ענית על השאלה שלי: האם זה יהפוך אותו לאדם אלים?
 
כנראה...

אם אח שלו הגדול אלים...
וההורים שלו פה ושם מעירים אבל לא עוצרים את זה...אז הקטנצ'יק חי בבית אלים...
אז כנראה..

ברשותך:
1. מה הכוונה באלימות מבוקרת? תוכל לפרט?
2. האם הרביצו לך שהיית בגילו ? כ"אקט חינוכי" ? ואם כן, איך הרגשת ?

אתה בן 17, זה גיל של בגרויות, חופש גדול, בילויים...לא לחנך אח קטן..תהיה החבר שלו, תלמד אותו דברים, תשחק איתו, תהיה המפלט שלו, שעצוב לו, או תסביר לו דברים על העולם שעוד לא ברור לו...
לא תשיג כלום באלימות, גם אם היא מבוקרת..כי גם יגיע היום שפיזית הוא יחושל, וזה כבר לא יזיז לו, ומה אז ? מחונך הוא לא יצא..דווקא ההיפך.
 

accurate

New member
1. לדוגמה:

אגרוף חלש לכתף.
2. סטירה פה ושם מאמא. איך הרגשתי? בכיתי. אני לא סוטר לאחי וגם לא מפעיל נגדו כוח רציני, לכן זה גם אף פעם לא מגיע למצב שהוא בוכה.

אני כמובן חבר בשבילו, אנו משחקים כמעט כל יום. אבל על דברים שהוא לא בסדר אני לא רואה לנכון לשתוק. איזה מסר מועבר לו בכך שאחיו הגדול עובר בשתיקה על כך שהוא לא בסדר?
 
אני מבינה את הרצון שלך

ואני מבינה את המטרה אליה אתה שואף, אבל הדרך שאתה בוחר בה, איננה נכונה.
נראה שאכפת לך מאח שלך, ולכן אני ממליצה לך, למרות שאתה רק בן 17, לגשת להוריך (אני גם מתייחסת לעובדה שכתבת שהם עדינים אתו וכנראה לא מצליחים להשתלט עליו) ולפנות לגורם חיצוני, לאיש מקצוע, על מנת שיתן לכם את הכלים הנכונים, עבורו, ועבורכם.

לא תשיג מאומה מאלימות שכזו. הוא לא ילמד מכך דבר, יגיע יום שהוא יגדל, הכח הפיזי שתפעיל יגדל גם כן, והתוצאה לא תהיה טובה.
כרגע הילד נמצא בסיטואציה שההורים לא מחנכים או משתלטים עליו, ואחיו משתמש באלימות מבוקרת כדי לחנך אותו. זה מצב לא בריא.
דווקא כי אכפת לך (קוראים את זה בין השורות ונכנסת לפורום כדי לקבל עצה) פניה לגורם מקצועי יכולה לעשות פלאים. והילד לא רק יהיה ממושמע יותר, אלא גם יפרח.
 

accurate

New member
כמה מילים:

את (ועוד כמה) קיבלתם כנראה התרשמות מוטעית, כאילו אני אדם אלים שפוגע קשות באחיו והבית שבו אנו חיים הוא בית אלים. זה ממש לא המצב. קודם כל, אני האדם הכי לא אלים שיש. אני עצמי הייתי קורבן לאלימות (בבי"ס) לפני מס' שנים. פשוט בזמן האחרון, מאז שהתחלתי ללמוד א"ל, יש בי רצון ליישם את זה בכל מקום, עם חברים, עם אבא, לבד. וגם עם אח שלי [עד לא מזמן היינו "הולכים מכות" בתור משחק (עם כפפות ועם חוקים ברורים), ואפילו נידבתי את עצמי להיות שק החבטות שלו, בתור אימון ספיגה]. רק שבזמן האחרון זה הפך לאמצעי חינוכי, אבל ממש לא ברמה מוקצנת כפי שרבים כאן התרשמו בטעות. עכ"פ, תהיתי ביני לבין עצמי האם זה לא יהפוך את אחי לאדם אלים - דבר שאני ממש לא רוצה בו.

אני אקח את העצה שלך.
 

Aquamarin

New member
"לא רואה לנכון לשתוק"

"עובר בשתיקה".

אם לא מתאים לך שדברים עוברים בשתיקה, אז תדבר
איך קפצת לאגרופים??
 

accurate

New member
דיבורים אינם עוזרים,

אם אני עושה שימוש באגרופים הרי שאלו אגרופים חלשים וכמעט בלתי-מורגשים (אפילו לילד), ולאזורים מאוד מסוימים (לא לראש לדוגמה).
 

ש מים

New member


 
שבוע טוב אפשר את מספר הטלפון של ההורים?

1.ממתי זה תפקידך לחנך את אחיך?
2. אתה מסכן אותו בדרכי ״החינוך״ והענישה שלך
פנה להוריך זה מתפקידם לחנכו לא תפקידך


שבוע טוב
 

accurate

New member
1. אני רואה זאת מתפקידי לא פחות מתפקיד ההורים

לא ייתכן לעמוד מן הצד ולא להיות מעורב בחיי אחיך או בהתנהלות שלו בבית, זה פשוט אומר שלא אכפת לך ממנו ושאתה מפקיר אותו...
2. אני אף פעם לא מעניש. רק משתמש באלימות מבוקרת מתונה ומרוסנת בשביל להניע את אחי, במילים זה לא עובד, החינוך שהוא מקבל מההורים עדין מדי.
 
התעלמת בכוונה מהבקשה למספר הטלפון?

1. אין כזה דבר אלימות מבוקרת!!!
אלימות היא אלימות היא אלימות!
2. עם כל הכבוד לאכפתיות שאתה מפגין
גש להורים שתף וספר להם ואפשר להם
לחנך ע״פ דרכם ואמונתם גם אם אינך שבע
רצון מכך.

דע כי אתה נוהג באלימות שאינה מוקנת או מותרת
לך על פי שום חוק או זכות.
מעבר לכך אין ״חניקה/חביקה״ מבוקרת!!!
אתה מסכן את בריאותו ו...
 

accurate

New member
ההורים בתמונה, זה בסדר.

1. אז אולי לא צריך לקרוא לזה אלימות.
2. ההורים יודעים. הבעיה שהילד לא ממש מקבל מהם חינוך.

חניקה/חביקה מבוקרת: הנחת ידיים.
 

ש מים

New member
עוד עצה: טיפול מקצועי

אני חושב שכל אחד מאיתנו, גם המבוגרים ממך בגיל ובנסיון, לא ממש יודע ומסוגל לתת תשובות למקרה.
על אחת כמה וכמה אתה.
אני הייתי מציע שתנסה לדבר עם אדם מקצועי יותר (עובד-סוציאלי, רשויות הרווחה, יועצת ביה"ס...).
 

pzirpim

New member
שלום לך,

אתה מוטרד בצדק. זה עלול להשפיע לרעה-עליו, ועליך.

בברכה
 
למעלה