אלוהים תעזור לי

[רחל-נשמה]

אלוהים תעזור לי

אין לי שליטה על מה שאני כותבת, זה הלב כותב ואני לא קוראת, לא מומלץ לכם אחיי הצעירים לקרוא, לוקח לאנשים זמן לא להבהל מרגעי המשבר שלי ולהזמין לי משטרה, אז תנו לי לפחות לכתוב מה שהלב מרגיש כי לדבר כבר אין לי עם מי, שי סומך עלי שאני לא אתאבד גם כשאני מאיימת להתאבד, הוא כנראה יודע משהו שאני לא יודעת. אני מאבדת את הכח. אני מתחילה להתרסק. אני מלאת כאב. אני מלאת עצב. אני מלאת צער. אני מלאת תסכול. אני מלאת כעס. אני מרגישה כישלון. אני מלאת בדידות. אני מאוד רוצה למות. להתאבד אין לי אומץ, ואני והמזל שלי בטח לא אצליח,ובטח שוב יחיו אותי. תעשה עימי חסד אתה אלוהים,קח אותי אליך. אין לי מקום בעולם הזה . מרגישה נטל מיותר כאן. די התעיפתי מהעולם, פסיכולוגים/פסיכאטר לא עוזרים, ממילא אני בדרך להפסיק. הם מקשיבים, בזמן מוגבלים, אבל לרוב חסרי מילים, ולא לוקחים ממני את הכאבים, והרי כדורים הם יכולים לתת לעצמם, לי רפואית אסור לקבל תרופות למזלי, לקח לי זמן להסביר לשי שזה גם לא יפתור את הרעל בחיים שלי. הרצון הפנימי שלי להלחם לחיות כבר מתכלה. מטרות בחיים בשבילן להישאר מתכלות. המון המון דחיה, בריחה של הזולת ממני. המון בדידות, וחוסר קבלה. אני כבר לא רחל-כי רחל מתה ב1997 אני לא נשמה-אתה אלוהים אותי לא קיבלת-ודחית. אני לא שייכת לעולם החיים. אני לא שייכת לעולם המתים. אני מן יצור שלא שייך לכלום. אני שונאת את הקיום שלי, ואנשים אותי שונאים. אני כועסת על הגוף שלי-שנאבק כמו טיפש להישאר. אני מפחדת..מפחדת...מאוד, ורבה עם העולם. אלוהים די מספיק תן לי להגיע לכנפיך. אלוהים אומרים שאתה רחום וחנון, אוהב את מה שבראת. אהבה זה לעשות טוב , למי שאוהבים אותו , אז למה אתה לא אוהב אותי? אני מבקשת משי שיעזור לי הוא רופא, יש זריקה שיכולה לגמור את הסבל, הוא מסרב אפילו לשמוע אותי ככה, ואתה מה איתך אה? אתה כל לילה יכול לקחת אותי אליך, למה לא אה? למה אתה דוחה אותי?למה ביום אני צריכה להתמודד עם ההתקפים.? למה אתה משאיר אותי לבד בחלל ? אין לי כבר כח לנסיונות האלה. אין לי אמונה בטוב, הכל חרה , כואב. אין לי אופטימיות, נגמרה זהו. הכל נגמר . רק רצון להרגיש שוב את השלווה ההיא זוכר? בלי כאב, בלי פחד, בלי חרדה, שלווה אמיתית.שלווה מלאת שכינה. למה המצפון שלי עבד גם אז, הרי כלום לא חשתי פיזית רק שלווה, למה המצפון תפקד? למה נתת לי לראות הספד? למה גרמת לי לחזור? למה תמיד לעשות מה שיקל על אחרים שיקרים לי? למה לא השארת לי לעשות מה שטוב בשבילי להישאר שם? למה ? אתה חושב שמגיע לי בגילי לחיות עם מכונת הנשמה אה? אתה חושב שמגיע לי בגילי אחרי כל מה שניסיתי להתקדם בחיים, לחיות לבד? אתה חושב שמגיע לי בגילי לחיות כמו זקן חלש ותשוש בן 100? אתה חושב שמגיע לי בגילי להתמודד לבד עם המוות? די כמה אני אדבר איתך מממלא גם אתה לא מקשיב. אף אחד לא מקשיב,לכולם קשה, כולם ממשיכים הלאה, רק אני נשארתי שם בצומת בית קמא. רק אני קיבלתי צנרת ומכונות הביתה מתנה. באמת אתה וההקשבה שלך...והמתנות שלך.....זה מה שנתת לי על סיום תואר בהצלחה אה? מה רציתי לנסוע לחול,להקים משפחה,לגדל ילדים, לפתח קרירה, אפילו תכננתי תוכניות-חמש שנים הקרבתי מחיי להוציא את התעודה חסרת ערך הזו-כמו תעודת פטירה. מה השארת לי היום???ריק ריק, לא אוכל להקים משפחה, לא אוכל ללדת ילדים, לא אוכל לנהוג יותר, לא תהיה קרירה, לא יודעת אם עוד יממה אחיה. העתיד שלי רק רופאים, עורכי דין, ופסיכאטר, בית חולים בדיקות טיפולים ונייר עם מספרים שגזל ממני חמש שנים מהחיים-חמש שנים של הקרבה ענקית כדי שיהיה טוב בעתיד. איזה עתיד יש לי היום? עתיד ממחושב, ביפאפ, מחשב, לחצני מצוקה. מחכה לי בהמשך כסא גלגים , שפעם ניצחתי אותו מחכה לי הקנולה המסריחה מלאת החלודה שפעמיים ניצחתי אותה אמרו לי פעם שלישית לא תצא יותר. אני שונאת אותך אלוהים, היית איתי בהתחלת הדרך וגם אתה נטשת אותי. הבטחת לי שלא תעזוב , עשיתי שיקום, התאמצתי..התקדמתי טיפה פיזית, התחילו חלומות וציפיות,... איפו אתה היום כשהנפש נגמרת?? זהו התעיפת?? נמאס לך?? ברחת?? אתה גומר לי את אמא שלי, את האחים שלי, למה ???????????????????? דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מה עוד אני צריכה להגיד לך שתבין די , כואב לי , נגמרתי דייייייייי

 

[עדיייייייייייי]

(((((((((((((((((((((רחל)))))))))))

אני חייבת להגיד לך שאני גאה בך ואוהבת אותך כל הכבוד רחל נשמה מורידה מסכה ומרשה לעצמה להיות אמיתית עם הפחד הכאב מבינה שהיא זקוקה לתמיכה ועזרה ואולי פעם אחת שתרשי לעצמך ליפול יבינו הסובבים שרחל נשמה לא תמיד יכולה לשמש דוגמא להיות חזקה מודל לכוח גם לך מותר להתייאש גם לך מותר לכאוב יש לך איתנו מקום גם לזה ולא רק לחזק את כולם חוצמאת עצמך אני שמחה ששיתפת שדיברת אוהבת אותך ואל תדאגי מתוקה אני בכל אופן לא אעלם כי רע לך אמשיך לאהוב אותך ולהיות אמיץ וחזק זה לאו דווקא להחביא את הכאב זה גם לבקש עזרה להבין שקשה ונשבר ולהתמודד מול כל הייאוש והכאב חולה עלייך עדי ((((((((((((((((((((((((((((((((רחלו`ש))))))))))))))))))))))))))))

 

[רחל-נשמה]

עדי אחותי אני אוהבת אותך מאוד

קודם כל חייבת לך המון תודה, כי רק בזכות השיחה הארוכה שלנו, ולצערי התמוטטתי לך בטלפון,בלי שליטה קיבלתי את האומץ לאמר כואב לי. ראיתי תמיד בהבעת הכאב דבר אסור, דבר מיותר, דבר שגורר עונש. בבית כשבכיתי הייתי מקבלת אזהרה תמחקי את הדמעות או שתחטפי מכות. בבית חולים בטיפול נמרץ בכיתי מנהל המחלקה צעק עלי , תפסיקי לבכות לא יכול לסבול את הבכי שלך,אני אטיס אותך מפה. בביתי כשאני בוכה אמא כועסת עלי תפסיקי לבכות יש מצבים קשים יותר. כשאני הולכת לרופא ומתחילה לדבר ונכנסת להיסטריה של בכי ישר אמא עם מבט את עושה לנו בושות....רק מול המחשב אני בוכה ומותר אבל אין למי. באתי לסהר ניסיתי להיות מה שציפו ממני תמיד, רחל החזקה, רחל בשביל כולם, רחל שהכל קטן עליה,(אהבתי בעבר את המשפט הזה), רחל שיש לה פתרון לכל דבר , רחל שאסור לה להתמוטט כי צריכה לקחת אחריות על העולם. עכשיו הכל הצטבר, רוצה לצאת אין למי לבכות, אין למי להוציא , אפילו במחשב הרגשתי שאסור לי לכתוב, כי מה אגרום לנשמות טהורות שעזרתי להם לראות שבעצם אני חלשה? מה אגרום לנשמות טהורות לדעת שקשה לי? מה אגרום לנשמות טהורות להתמודד עם החוסר אונים שאני ``החזקה`` לא מתמודדת איתו גם עם אנשי מקצוע? אז שמרתי בבטן הכל.....אפילו על ``הסהרים`` שמרתי, שלא להפיל עליהם את הכאב, העדפתי להתעצבן עליהם על שטויות, אבל לא לאמר תעזרו לי, תקשיבו לי, בא לי למות. היום נשארנו אני המחשב ואת עדי שעוד לא ברחת למרות ששמעת אותי בהיסטריה של בכי.הוכחת לי עדי שחברים אמיתיים לא בורחים. עדי אני אוהבת אותך מאוד, שמחה שהכרתי אותך, והוכחת לי ולך שמכאב יכול לצאת דבר נפלא, כי רק הכאב הרי הביא אותנו לפורום הזה....זה מה שאמא תמיד אומרת מכל דבר רע יוצא גם טוב . (((((((((((((((עדי יקרה תודה לך))))))))))

 

[עדיייייייייייי]

רחליייייייייייי

רחלי מתוקה אני לא בורחת ולא אברח ממש לא ואני שמחה שפרקת את הכאב והגיע הזמן לנסות אולי לא יודעת איך להפסיק להכנס עם הסהרים לויכוחים שלוקחים אנרגיות וגורמים לאי הבנות ולפנות אליהם מתוך המקום הזה של הכאב הפחד הייאוש ולבקש אוזן קשבת ואל תנסי לשנות את העולם רק אותך הרבה פעמים ראיתי אותך כועסת על מיליון דברים וכואבת אבל לא על מה שקורה לך באמת בפנים חיפשת טריגרים להתפרץ אבל לא אמרת קשה לי תעזרו לי אני במצוקה אולי כי פחדת שינטשו פחדת שלא יבינו אולי הרגשת שאין לך זכות אבל יש לך המון זכות גם לכאב של רחל יש מקום והגיע הזמן להשתמש במקום מקווה שתביני את שכתבתי שזה מתוך אהבה אכפתיות ותקחי את הדברים לא כהערות אלא ביקורת בונה בלבד אוהבת אותך את מוזמנת תמיד לדבר לזעוק ולתת מקום לרחל הזו גם עדיייייייייייייייייייייייייייייייי (((((((((((((((((((((((רחל))))))))))))))))))))

 

[רחל-נשמה]

עדי את צודקת

בחיים למדתי שעל טעויות משלמים. טעיתי ואני צריכה לשלם את המחיר. את יכולה תמיד להעיר לי, כי זה ברור לי שאני בכלל לא אדם מושלם, ולא מאמינה במושג הזה. עדי המון תודה יקרה שלי ((((((((((((עדי))))))))

 

[י ו נ י ת.]

רחל

תשמעי, תסלחי לי אם לא אפרט הכל עלי, אבל אני מסכימה איתך בכך שאנשים טובים ניכרים ברגעי משבר שלנו. את יודעת שאם אדם מרגיש רע נפשית החברה בעצם הדחיה שלו יכולה להרוס אותו פי כמה וכמה? בטח את יודעת, אני לא מחדשת לך. אני הייתי במשבר קשה, יש לי משפחה גדולה, אבל אני זוקפת את הכוח ששאבתי רק לאחות אחת. היא מתנגדת, טוענת שכולם עזרו לי. ואני אמרתי לה, שהיא בעיני היחידה שעזרה לי מכיון שיכולתי לבכות לה מתי שרציתי. רחל, גם אני מצתרפת לתומכים בכוח ובאהבה ותנסי,,,תראי,,,יונית לא מתייאשת, יונית היתה בסרט הזה. אוהבת

 

[רחל-נשמה]

יונית המון המון תודה לך

למרות הפחד לקוות, רוצה לקוות ששוב לא אגרום לעוד מישהו לברוח. (((((יונית)))) תודה יקרה רחל-נשמה

 

[שירז**]

קחי כוח רחל

יום ועוד יום יעבור ומה שנותר להמשיך להלחם יש אלוהים ודווקא את האנשים המיוחדים הוא מנסה לרע אפילו, רחל יקרה אזרי כוח להמשיך להלחם הוצאי את המיטב שאת יכולה ויש עדיין בכוח הקטן הזה שמבצבץ ממך, משבר ועוד משבר יש לך כוח תעשי את זה, תמשיכי לחיות ולהלחם על הזכות לחיות בכבוד! כבוד שאולי שכחת מה היא, אבל היא עדיין קיימת רחוק ממך את חושבת?.... אבל זה מחכה רק לך ושום דבר לא יגזול מה שמגיע לך , מכונות , מחשב, תמשיכי להתמודד עם מה שיש בחיים אל לך לאבד תקווה אמונה, גם לפעמים שנידמה שהכל הלך ולא נותר כלום, קחי מהחברים שלך כאן כוח אזרי עוד כוח ליום נוסף לחיות, שירז**

 

[רחל-נשמה]

שירז תודה רבה לך יקרה

אבל זה לא פשוט. כי חברים בחיים הכירו את הצד החזק-כי חבריי בחיים הם חבריי ילדות, רגילים שרחל לא תישבר , ואם אני נשברת הם כועסים עלי, צאי מזה. די התאונה נגמרה את בבית. בשבילי כלום לא נגמר, בשבילי עדיין קיימת תקווה שהכל חלום. אתמול בצהריים באופן מפתיע , קיבלתי שיחת טלפון מבית החולים-אגב לשמחתי לא פעם ראשונה-רחל הפכנו את בית החולים נעלם התיק הרפואי שלך יש לך מושג איפו הוא? חייכתי זה אומר שאני בריאה והכל היה סיוט. כל פעם אני מקווה להתעורר בבוקר לפתוח עיניים בחדר ולדעת שהכל סתם חלום רע, ואז מהר מאוד איך שאני מנסה לקום, מתחילים צפצופים חדים להזכיר לי שהחלום מציאות. הבעיה שלי שכל חיי חייתי או עשר או אפס, או להיות חי או להיות מת, או לחזור לעשות הכל כמו לפני או למות. דיברתי הרבה עם אנשי מקצוע על ללמוד לחיות באמצע , אפילו הצלחתי תקופה ``להתפשר``, אבל כשחזרתי לבדידות, כשהתמיכה מסביב הופסקה , הלחץ המשפטי התחזק, והחריף, חזרתי לאפס למוות, לחוסר תכלית, לאין סיכוי, מעבירה את השעות בצטים בפורום כמו רוח . לפי ההגדרות הרפואיות אני חיה עוד יום ועוד יום, לפי ההגדרות הפסיכאטריות אני נשארתי מאושפזת בבית חולים כל השנים האלה, פשוט הבאתי את בית החולים הביתה. גם אם יש לי רגעים של כח לנסות לפרוץ את חומות בית החולים-בום עומד לו תמרור בחיי שמזכיר לי רגע את במשפט תאונת דרכים, תיזהרי לעבור את המהירות המותרת בשיקום, להיות פיטרית, פיטרים לא מקובל עלינו. תחכי בסבלנות להליכים, תחכי בסבלנות להבין איפו את עומדת בחיים. תחכי בסבלנות שיקבעו מה את מסוגלת ומה ניתן לשקם. תחכי בסבלנות שאי ודאות חלקית תוסר תחכי בסבלנות 5-10 שנים. תחיי את החיים(אבל מה זה? לא מסבירים). עד שלא תוותרי על החלום להתחתן וללדת ילדים, לא תתקדמי. תשלימי רחל-זה אבד!!!! לא רוצה להשלים, רוצה למות. אני עכשיו סתם נשמה שמעבירה את היום והלילה מהמיטה למחשב כדי שיעבור עוד יום ועוד יום וכשאמות יוכלו לאמר לא מתה בגיל 27 אלא מתה כמה שיותר מאוחר. כדי שלא יגידו מסכנה מתה בגיל צעיר , שיאמינו שהיה לי קצת טוב לפני המוות. לי לא נדמה שהכל הלך, אני בטוחה שהכל הלך. ואין לי כח להתחיל לבנות מחדש, אני עיפה רק רוצה לישון כבר לישון . וגם לישון לא מצליח לי כשזה בבית, בבית חולים זה מצליח נהדר ושם מפריעים לי.

 

[סהר-תמיכה]

רחל, זו המשימה שלך

למצוא משמעות בכל זה, למצוא כוחות, לעמוד על שלך, ליצור את המציאות שלך. זו המשימה שלך ושלך בלבד. התשובות הן בתוכך בלבד, אחרים יכולים רק לתמוך בתהליך הזה שבו את תצרי מציאות טובה יותר. אבלך העבודה היא כולה שלך. בתוך התנאים שלך, שאותם רק את מכירה, עליך ליצור את הקיום הכי טוב שאת יכולה. וכשתהיי בתוך העבודה הגדולה והחשובה הזו, תוכלי לדעת מי ומה עוזר לך ומי ומה מפריע לך וסוחט ממך כוחות. וכדאי מאוד להבין את זה, חשוב להקיף את עצמך במה שעוזר ומחזק.