אכזבה מהחוגים אצל אריקה

[קלריסה]

אכזבה מהחוגים אצל אריקה

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

 

[אריאלה841]

אין היגיון להשקיע אחר צהריים שלם

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

אין היגיון להשקיע אחר צהריים שלם
בחוג.

 

[tevele]

גם חדש וגם אבא

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

גם חדש וגם אבא
אז כמו שאמרתי ושמעתי שהחוגים אצל אריקה מה זה פלצניים? לאללה! כניראה שיש דברים בגו המורה בחוג של ביתי הוא?............. נכון אבא שלה הכי טוב תאמינו לי

 

[קלריסה]

אבא יקר

גם חדש וגם אבא
אז כמו שאמרתי ושמעתי שהחוגים אצל אריקה מה זה פלצניים? לאללה! כניראה שיש דברים בגו המורה בחוג של ביתי הוא?............. נכון אבא שלה הכי טוב תאמינו לי

אבא יקר
ראשית - ברוך הבא שנית - ברוך האב שלישית - תראה... הם לא 'רק פלצניים'. אולי הגישה פלצנית, אבל הילדים די נהנים שם. החוג הראשון שמחייבים לקחת הוא חשיבה יצירתית, ואחר כך אפשר לבחור חוגים איך שבא (אם זה מתאים לך בלוח השנה, ואם אתה מסוגל לצאת מהעבודה וכולו וכולו) אז בחוג של 'שעשועי מדע', שבינינו - לקחנו אותו כי הוא היחיד שהתאים לנו במשך השבוע, הילדים ממש קרנו מאושר כשהם חזרו. הם עשו ניסויים בכל מיני חומרים, הסבירו להם על מצבי צבירה, ועוד כל מיני חוויות מעניינות, שבשביל ילדים בכיתה א' - זאת באמת העשרה עשירה. מצד שני, אם אתה יכול להשקיע ואתה אכן משקיע את הזמן שלך - גם טוב. אנחנו די הלכנו לשם כי בשנה שעברה הייתה לנו הרגשה של ילד ש'מבודד' את עצמו בבית הספר, וחשבנו ששם יהיה מפגש עם 'ילדים מסוגו'. אז נכון, הילדים שם ממש תאבי דעת, והחוג מעשיר אבל לדעתנו - לא עד כדי כך.

 

[ibibik]

אני חושבת שהחלטת נכון

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

אני חושבת שהחלטת נכון
לא כתבת אם את עם ילד אחד או יותר, כלומר - אם את צריכה להמתין עם ילד קטן יותר בזמן שהגדול נמצא בחוגים (מה שעוד יותר מסבך את העניינים), אבל גם אם לא, זה נשמע לי בהחלט מסובך מאד מבחינה לוגיסטית. גם בחוגים שליד הבית אפשר לקבל העשרה מצויינת, בעיקר בחוגי שחמט, חוג כלשהו של מדעים - אצלנו היה פלאי מדע, או משהו לכיוון של אמנות (בדרך כלל יש חוגים כאלו במוזיאונים בכל עיר). אפשר פשוט ללכת לספריה העירונית ולקרוא ספרים בתדירות גבוהה יותר... בקיצור, באמת לא חייבים להילחץ ולהסתבך, במיוחד אם יקרה שהשנה אין מדריכים שאתם אוהבים. במידה מסויימת אני חושבת שתחושי הקלה. ותמיד אפשר לחזור לחוגים הללו בשלב מאוחר יותר - ואם הוא בכיתה ב', סביר להניח שבשנה הבאה הוא ממילא יתחיל מסגרת של יום העשרה ו/או חוגים למחוננים. לו אני במקומך, נראה לי שהייתי פועלת כמוך. צריך להסתכל על שיקולי "עלות" (לא בהכרח במובן של עלות כספית אלא יותר במובן של הכוחות והזמן) מול תועלת ולקבל החלטה מושכלת. בהצלחה!

 

[קלריסה]

אחד בחוג - אחד על הידיים

אני חושבת שהחלטת נכון
לא כתבת אם את עם ילד אחד או יותר, כלומר - אם את צריכה להמתין עם ילד קטן יותר בזמן שהגדול נמצא בחוגים (מה שעוד יותר מסבך את העניינים), אבל גם אם לא, זה נשמע לי בהחלט מסובך מאד מבחינה לוגיסטית. גם בחוגים שליד הבית אפשר לקבל העשרה מצויינת, בעיקר בחוגי שחמט, חוג כלשהו של מדעים - אצלנו היה פלאי מדע, או משהו לכיוון של אמנות (בדרך כלל יש חוגים כאלו במוזיאונים בכל עיר). אפשר פשוט ללכת לספריה העירונית ולקרוא ספרים בתדירות גבוהה יותר... בקיצור, באמת לא חייבים להילחץ ולהסתבך, במיוחד אם יקרה שהשנה אין מדריכים שאתם אוהבים. במידה מסויימת אני חושבת שתחושי הקלה. ותמיד אפשר לחזור לחוגים הללו בשלב מאוחר יותר - ואם הוא בכיתה ב', סביר להניח שבשנה הבאה הוא ממילא יתחיל מסגרת של יום העשרה ו/או חוגים למחוננים. לו אני במקומך, נראה לי שהייתי פועלת כמוך. צריך להסתכל על שיקולי "עלות" (לא בהכרח במובן של עלות כספית אלא יותר במובן של הכוחות והזמן) מול תועלת ולקבל החלטה מושכלת. בהצלחה!

אחד בחוג - אחד על הידיים
נו, אבחנת יפה את הבעיה: בזמן שאחד בחוג - עם השני צריך לשרוף את הזמן בחצר, שהיא לא תמיד נוחה, בטח שלא בחורף. השעות שלהם בלתי אפשרויות, למשל 4 אחר הצהרים בחוגים מסוימים. זה אולי מיועד להורים שלא עובדים? אין לי מושג... בשנה שעברה בזבזתי הרבה זמן (וכסף) בהמתנה בקניון רמת אביב, כי בקושי יש מקום לשבת אצל אריקה, וגם זה לא ממש בבניין של אריקה, אלא במסדרונות קרים ואפלים בבית הספר להנדסאים. נכון שאני לא צריכה להרגיש שאני עושקת את ילדיי מבחינה העשרתית?

 

[ציפי ג]

מסיבה זו בדיוק

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

מסיבה זו בדיוק
לא הלכנו עם הילד לאריקה.

 

[otn]

אנחנו החלטנו כך בדיוק. בעיה נוספת

אכזבה מהחוגים אצל אריקה
בכיתה א', בשנה שעברה, היינו ב-2 חוגים ונרשמה הנאה, בעיקר מהמדריכה. מה הבעיה? הם מאוד קשוחים עם השעות, וכשהם מפרסמים את המועדים, הם נוטים לשנות אותם או לשלוח את הדף של החוגים לבחירה כשחלק מהחוגים עדיין לא נקבע להם מועד. הכיתות נמצאות בצריפונים קטנים ומצ'וקמקים אז נכון שמה שחשוב זה הרוח ולא החומר ובכל זאת-- לאנשים שלא גרים מול האוניברסיטה זאת השקעה של אחר צהרים שלם. אנחנו החלטנו לפחות בסמסטר הקרוב, החורפי, להשקיע יותר בחוגים שקרובים לבית. מה אתם אומרים?

אנחנו החלטנו כך בדיוק. בעיה נוספת
היא שאין חוגים לילדים בגילאים שונים בשעות חופפות כך שאם רוצים יותר מילד אחד, נגמרים כבר יומיים על חוג.

 

[קלריסה]

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת

אנחנו החלטנו כך בדיוק. בעיה נוספת
היא שאין חוגים לילדים בגילאים שונים בשעות חופפות כך שאם רוצים יותר מילד אחד, נגמרים כבר יומיים על חוג.

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת
פתאום התברר לי שכל מיני מבוגרים שאנחנו מכירים, בתור ילדים ונערים הם השתתפו בחוגים של אריקה. ו... איך לומר בעדינות? בתור מבוגרים הם לא מאור הגולה. אז אולי יש כאלה ויש כאלה בכל מיני תחומים אבל פתאום הבנו ש... לא יודעת. מה דעתכם? מישהו מכם ההורים השתתף בילדותו/נעוריו בחוגי אריקה?

 

[ציפי ג]

מאור הגולה היה רק גרשום

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת
פתאום התברר לי שכל מיני מבוגרים שאנחנו מכירים, בתור ילדים ונערים הם השתתפו בחוגים של אריקה. ו... איך לומר בעדינות? בתור מבוגרים הם לא מאור הגולה. אז אולי יש כאלה ויש כאלה בכל מיני תחומים אבל פתאום הבנו ש... לא יודעת. מה דעתכם? מישהו מכם ההורים השתתף בילדותו/נעוריו בחוגי אריקה?

מאור הגולה היה רק גרשום
נדמה לי שבזזזזז סיפרה שהיא למדה שם.

 

[בזזזזזזז]

לא. הכרות מכיוון אחר. מזה אומרעלי?

מאור הגולה היה רק גרשום
נדמה לי שבזזזזז סיפרה שהיא למדה שם.

לא. הכרות מכיוון אחר. מזה אומרעלי?

 

[דורית1900]

זו נקודה מעניינת

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת
פתאום התברר לי שכל מיני מבוגרים שאנחנו מכירים, בתור ילדים ונערים הם השתתפו בחוגים של אריקה. ו... איך לומר בעדינות? בתור מבוגרים הם לא מאור הגולה. אז אולי יש כאלה ויש כאלה בכל מיני תחומים אבל פתאום הבנו ש... לא יודעת. מה דעתכם? מישהו מכם ההורים השתתף בילדותו/נעוריו בחוגי אריקה?

זו נקודה מעניינת
וגם אני נתקלתי באנשים כאלה ושאלתי את עצמי את השאלה הזו. המסקנה שלי, אחרי שבגרתי וצברתי קצת נסיון חיים, היא שכדי להצליח בחיים (ללא קשר לאיך בדיוק מגדירים את זה) צריך יותר מאשר איי קיו גבוה. אינטליגנציה רגשית, לדוגמא, היא חיונית בדרך אל ההצלחה. יש תכונות נדרשות נוספות, כמו חריצות. אצל ילדיי, אני בהחלט מנסה לפתח את התכונות הנוספות האלה כמיטב יכולתי. זה בעיני יותר חשוב מאשר העשרה במתמטיקה, לדוגמא, אם כי איני באה חלילה לזלזל במתימטיקה.

 

[Kalla]

../images/Emo45.gif

זו נקודה מעניינת
וגם אני נתקלתי באנשים כאלה ושאלתי את עצמי את השאלה הזו. המסקנה שלי, אחרי שבגרתי וצברתי קצת נסיון חיים, היא שכדי להצליח בחיים (ללא קשר לאיך בדיוק מגדירים את זה) צריך יותר מאשר איי קיו גבוה. אינטליגנציה רגשית, לדוגמא, היא חיונית בדרך אל ההצלחה. יש תכונות נדרשות נוספות, כמו חריצות. אצל ילדיי, אני בהחלט מנסה לפתח את התכונות הנוספות האלה כמיטב יכולתי. זה בעיני יותר חשוב מאשר העשרה במתמטיקה, לדוגמא, אם כי איני באה חלילה לזלזל במתימטיקה.

עם הדגשה אחת - גם העשרה במתמטיקה חשובה. האחד לא צריך להיות על חשבון השני והכל טוב במידה.

 

[E s t e b a n]

כדאי לזכור...

אוי, ונזכרתי בעוד עובדה מעניינת
פתאום התברר לי שכל מיני מבוגרים שאנחנו מכירים, בתור ילדים ונערים הם השתתפו בחוגים של אריקה. ו... איך לומר בעדינות? בתור מבוגרים הם לא מאור הגולה. אז אולי יש כאלה ויש כאלה בכל מיני תחומים אבל פתאום הבנו ש... לא יודעת. מה דעתכם? מישהו מכם ההורים השתתף בילדותו/נעוריו בחוגי אריקה?

כדאי לזכור...
1. שמחוננים הם בני אדם. יש נחמדים יותר ויש נחמדים פחות... 2. שדוגמאות פרטיות לעולם לא יכולות להעיד על כלל... אלא אם כן הן מדגם מייצג. אני לא מכיר את אריקה לנדאו או את החוגים שלה. כשאני הייתי ילד, גרתי בחיפה ותל-אביב היתה ממש חוצלארץ. מצד שני אני כן מכיר באופן אישי הרבה מחוננים (לפחות כמה מאות) ואם יש משהו אחד שלמדתי מההיכרות, היא שמחוננים באים בכל הצורות והגדלים, הצבעים והצלילים.

 

[קלריסה]

אותי מעניין איך הם משתלבים כגדולים

כדאי לזכור...
1. שמחוננים הם בני אדם. יש נחמדים יותר ויש נחמדים פחות... 2. שדוגמאות פרטיות לעולם לא יכולות להעיד על כלל... אלא אם כן הן מדגם מייצג. אני לא מכיר את אריקה לנדאו או את החוגים שלה. כשאני הייתי ילד, גרתי בחיפה ותל-אביב היתה ממש חוצלארץ. מצד שני אני כן מכיר באופן אישי הרבה מחוננים (לפחות כמה מאות) ואם יש משהו אחד שלמדתי מההיכרות, היא שמחוננים באים בכל הצורות והגדלים, הצבעים והצלילים.

אותי מעניין איך הם משתלבים כגדולים
האם באופן כללי לפחות מחוננים תופסים עמדות מפתח בחזית המדע, הטכנולוגיה, הפוליטיקה, הספרות... לא יפה ולא חינוכי מצדי לשאול זאת, אבל מה קורה איתם כשהם גדלים? או שאולי אלה שהיו ילדים 'רגילים' מצליחים טוב יותר להשתלב בעולם שבו אנחנו חיים והם אלה שמתברגים לעמדות המפתח? יש כאן הרבה 'מחוננים לשעבר' - האם נשארים מחוננים בתור גדולים? בטח לא התנסחתי טוב ולא פוליטיקלי-קורקט, אבל מקווה שהבינתם אותי

 

[E s t e b a n]

זה מה שהתכוונתי.

אותי מעניין איך הם משתלבים כגדולים
האם באופן כללי לפחות מחוננים תופסים עמדות מפתח בחזית המדע, הטכנולוגיה, הפוליטיקה, הספרות... לא יפה ולא חינוכי מצדי לשאול זאת, אבל מה קורה איתם כשהם גדלים? או שאולי אלה שהיו ילדים 'רגילים' מצליחים טוב יותר להשתלב בעולם שבו אנחנו חיים והם אלה שמתברגים לעמדות המפתח? יש כאן הרבה 'מחוננים לשעבר' - האם נשארים מחוננים בתור גדולים? בטח לא התנסחתי טוב ולא פוליטיקלי-קורקט, אבל מקווה שהבינתם אותי

זה מה שהתכוונתי.
התכוונתי שאני מכיר מאות מחוננים בוגרים. חלקם אכן תופסים עמדות מפתח בחזית המדע, הטכנולוגיה, הפוליטיקה והספרות. וחלקם לא. אני לא רואה את ההתברגות בעמדות מפתח כהישג שיש לשאוף אליו. ממש, ממש לא. אולי אפילו להיפך... אותי אישית יותר מעניין להיות מאושר ולחוש שאני מגשים את עצמי, מאשר להיות בעמדת מפתח או בחזית כלשהי. את העמדה הזו גיביתי במעשים יותר מפעם אחת. לכן אולי השאלה צריכה להיות, האם מחוננים מאושרים יותר, או מרגישים יותר שהם מגשימים את עצמם ואת מטרותיהם (כולל השגת עמדה מסויימת או זו היתה מטרתם). (כאן אפשר להכנס לתחום המעניין מאוד של היחסיות של האושר, ההגשמה העצמית וכן הלאה. ממליץ לקרוא את המאמרים האחרונים בספר המאמרים של זוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, "רציונליות, הוגנות, אושר").

 

[נטשה הרציונלית]

זה באמת נורא מעניין

אותי מעניין איך הם משתלבים כגדולים
האם באופן כללי לפחות מחוננים תופסים עמדות מפתח בחזית המדע, הטכנולוגיה, הפוליטיקה, הספרות... לא יפה ולא חינוכי מצדי לשאול זאת, אבל מה קורה איתם כשהם גדלים? או שאולי אלה שהיו ילדים 'רגילים' מצליחים טוב יותר להשתלב בעולם שבו אנחנו חיים והם אלה שמתברגים לעמדות המפתח? יש כאן הרבה 'מחוננים לשעבר' - האם נשארים מחוננים בתור גדולים? בטח לא התנסחתי טוב ולא פוליטיקלי-קורקט, אבל מקווה שהבינתם אותי

זה באמת נורא מעניין
עם כל הכבוד ל"הגשמה עצמית" בדרך פנימית (שלא קשורה להישגים "חיצוניים") אני חושבת שאדם בעל פוטנציאל גבוה בתחום מסויים שאינו מגשים את עצמו בדרך של הישגים באותו תחום - זה בזבוז בשבילו ובשביל האנושות. והשאלה היא: כמה מהאנשים שהגיעו לגדולה בתחומים שונים - היו כבר בילדותם "מחוננים" ? וכמה מאלה שהיו "מחוננים" אכן גדלו להיות מבוגרים יוצאי דופן שהתבלטו בתחומם ? ועוד יותר מעניין - מהם הגורמים המשפיעים על התפתחות כזאת או אחרת ? גיסי היה ואובחן כילד מחונן בילדותו. היום - אני לא יודעת האם הוא מגשים את עצמו, אבל אם כן - הוא עושה זאת בדרך "פנימית" בלבד, מה שבעיניי מצער מאוד. אין לי מושג למה זה קרה. זה לא שהוא התמכר חו"ח לאלכוהול או לסמים - לא, בחור נורמטיבי לגמרי, אפילו קצת "חנון". אין לי מושג האם יש על הדברים האלה מחקרים (נראה לי שהתחום הזה הוא לא נחקר כל כך).

 

[E s t e b a n]

יש מחקרים.

זה באמת נורא מעניין
עם כל הכבוד ל"הגשמה עצמית" בדרך פנימית (שלא קשורה להישגים "חיצוניים") אני חושבת שאדם בעל פוטנציאל גבוה בתחום מסויים שאינו מגשים את עצמו בדרך של הישגים באותו תחום - זה בזבוז בשבילו ובשביל האנושות. והשאלה היא: כמה מהאנשים שהגיעו לגדולה בתחומים שונים - היו כבר בילדותם "מחוננים" ? וכמה מאלה שהיו "מחוננים" אכן גדלו להיות מבוגרים יוצאי דופן שהתבלטו בתחומם ? ועוד יותר מעניין - מהם הגורמים המשפיעים על התפתחות כזאת או אחרת ? גיסי היה ואובחן כילד מחונן בילדותו. היום - אני לא יודעת האם הוא מגשים את עצמו, אבל אם כן - הוא עושה זאת בדרך "פנימית" בלבד, מה שבעיניי מצער מאוד. אין לי מושג למה זה קרה. זה לא שהוא התמכר חו"ח לאלכוהול או לסמים - לא, בחור נורמטיבי לגמרי, אפילו קצת "חנון". אין לי מושג האם יש על הדברים האלה מחקרים (נראה לי שהתחום הזה הוא לא נחקר כל כך).

יש מחקרים.
ואפילו לא מעט. אבל אולי תסבירי, היכן הבזבוז אם בן אדם משיג את מה שהוא רוצה? אני מכיר כמה וכמה מחוננים מבוגרים אשר בולטים ביכולות שלהם גם בקרב אוכלוסית המחוננים, אבל לא מעוניינים לעסוק (שלא לדבר על להגיע להישגים) בתחום שבו הם בולטים הרבה, הרבה, הרבה מעל השאר.

 

[דורית1900]

הצלחה

יש מחקרים.
ואפילו לא מעט. אבל אולי תסבירי, היכן הבזבוז אם בן אדם משיג את מה שהוא רוצה? אני מכיר כמה וכמה מחוננים מבוגרים אשר בולטים ביכולות שלהם גם בקרב אוכלוסית המחוננים, אבל לא מעוניינים לעסוק (שלא לדבר על להגיע להישגים) בתחום שבו הם בולטים הרבה, הרבה, הרבה מעל השאר.

הצלחה
לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וברור לי שיש אנשים הרואים בהשגת יעדים פנימיים את ההצלחה שלהם. אבל, אני מניחה שלרובם של האנשים יש רצון להצליח ולהתקדם בתחום עיסוקם המרכזי. אחת הסיבות לכך היא השגת יעדים כלכליים. אפשר לומר שהכנסה כספית אינה חזות הכל, אבל בעיני צריך לקחת בחשבון שאיננו חיים בחלל ריק. רובנו מגדלים משפחה ומעוניינים להעניק לילדינו חיים נוחים ולפתוח בפניהם אפשרויות לעתיד. לצורך כך, הכנסה טובה היא חשובה מאד. להבנתי, דיבורים על "השגת יעדים פנימיים" הם תמימות מסויימת ואולי גם תירוץ לכישלון.

 

[E s t e b a n]

היתה לי הודעה ארוכה...

הצלחה
לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וברור לי שיש אנשים הרואים בהשגת יעדים פנימיים את ההצלחה שלהם. אבל, אני מניחה שלרובם של האנשים יש רצון להצליח ולהתקדם בתחום עיסוקם המרכזי. אחת הסיבות לכך היא השגת יעדים כלכליים. אפשר לומר שהכנסה כספית אינה חזות הכל, אבל בעיני צריך לקחת בחשבון שאיננו חיים בחלל ריק. רובנו מגדלים משפחה ומעוניינים להעניק לילדינו חיים נוחים ולפתוח בפניהם אפשרויות לעתיד. לצורך כך, הכנסה טובה היא חשובה מאד. להבנתי, דיבורים על "השגת יעדים פנימיים" הם תמימות מסויימת ואולי גם תירוץ לכישלון.

היתה לי הודעה ארוכה...
אבל אז קרס לי המחשב. אז אני אתמצת: 1. הגשמה עצמית היא משהו שניתן להתפנות ולהתעסק בו רק לאחר שכל שאר הצרכים מולאו. זאת אומרת שאם מישהו בכלל התחיל לחשוב במונחים של הגשמה עצמית, סימן שאין לו פערים מגבילים בתחומי הצרכים האחרים (ביניהם הצורך בביטחון ובפרט בביטחון כלכלי). בהודעה הארוכה הסברתי כאן בפירוט למה ומדוע הטענה הנ"ל מקובלת כיום, והצגתי את התיאוריה הבסיסית שמאחוריה (היררכיית הצרכים של אברהם מאסלו והנגזרות של הפרדיגמה הזו, למשל ERG של אלדרפר). 2. אין קשר בין השגת יעדים כלכליים לבין עיסוק בתחום המחוננות. בן אדם יכול להיות אמן מחונן אבל לעבוד בתור בנקאי, ולהיפך. להישגים הכלכליים אין משמעות מבחינת הגשמה עצמית אלא אם הם בעצמם האמצעי להגשמה עצמית. (עוד הזכרתי בהודעה הארוכה מדוע לא ניתן לספק לחלוטין את הצורך להגשמה עצמית ברגע שמצליחים להתחיל לספק אותו. זאת בניגוד לשאר הצרכים - למשל הצורך במזון. אם רעבים אז אוכלים, ואח"כ כבר לא רעבים. לעומת זאת, אם "מצליחים" או "מפורסמים" או "עשירים" אז ברוב המקרים יש שאיפה להיות עוד יותר.) 3. אין שום תמימות או תירוץ לכשלון בעיסוק בהגשמה עצמית. אם אפשר להיות רק "מבוסס במידה מספקת" ולא "עשיר כקורח", ובמקביל להיות מאושר במה שאתה עושה ומאופי וסגנון החיים שלך, אני רואה בזה הצלחה הרבה יותר גדולה מלהיות "עשיר כקורח" אבל משועמם מהחיים. שימי לב שלא מדובר בכלל בלהיות "לא מבוסס" כי אז העיסוק בלהתבסס מאפיל על עצם העיסוק בהגשמה עצמית.