אכזבה גדולה מלימודי רפואה קונבנציונלית

[Mosghera]

אכזבה גדולה מלימודי רפואה קונבנציונלית

אזהרה : הפוסט הבא מדכא. אין בכוונתי להעליב אף אחד,להיכנס באף אחד ולגרור אף אחד אל מחוזות הדכאון שלי. כל רצוני הוא לחלוק כאב אמיתי ולקרוא אולי,על תחושות זהות לשלי בקרב חברי הפורום. מה תרצה להיות כשתגדל שאל א' ? אני רוצה לרפא אנשים עניתי.אולי בגלל שבבית הקנו לי ערכים בדבר אהבת הזולת. כיום,סטודנט שנה 3 ללימודי רפואה קונבנציונלית באוניברסיטת "סן רפאלה" שבמילאנו. את מיטב כספי מכל שנות עבודותיי שבהן הזעתי והתרוצצתי עם רעל בעיניים אני תורם כל שנה בחודשים מסודרים לאוניברסיטה הפרטית והיוקרית הזו רק בשביל שיתנו לי את הכלים לרפא בני אנוש. ובכן בעודי לומד אני כימיה,פיזיקה בשנה הראשונה בהתלהבות יתרה ומדלג בשמחה לעבר ביולוגיה תאית,מולקולרית,גנטיקה,היסטולוגיה,ביוכימיה,אנטומיה 1,אנטומיה 2,נויראנטומיה,פיזיולוגיה,מיקרוביולוגיה,אימונולוגיה וכו' וכו' יום אחד זה קרה,נכנסתי לבית חולים.המקום הזה,שבו מרפאים בני אדם,אליו חפצו כל כך להגיע כל תא ותא בגופי. מכאן הכל התחיל להשתבש לי,מתרוצץ בין פנימית,נוירולוגיה וכירורגיה התחלתי לראות דברים שמילאו את חלל גופי בסתירות קיומיות.לא הצלחתי להבין איפה נכנס הריפוי לעניין.חוץ מרפואת חירום שעבודתה קודש,באמת לא הצלחתי למצוא את מקומו העתידי בו אני מרפא.הרי לשם כך התכנסו כאן,לא ? אני לפחות,לא נוצץ לי החלוק הלבן ולא מושכת אותי היוקרה שבענין.אני חפץ בדבר אחד - לרפא בני אנוש.אני מיואש ומתוסכל מהעובדה שככל הנראה בתור רופא קובנציונלי,לא יצא לי כל כך לרפא. בפנימית - 80 אחוז זקנים שהסוכר,הוא לא החבר הכי טוב שלהם. מטופלים כמבחנות.כמכוניות הרוסות אחרי טוטאלוס אכזרי. ואני,כחלוק לבן עתידי (בינתיים צופה רק מהצד) מתבקש לשמור על אותן מכוניות הרוסות שחס וחלילה לא יקרסו מעבר לקריסה. אני שומר על המכונית ההרוסה שתראה ותרגיש כמו מכונית. כנראה שלא אוכל להחזיר את אותה מכונית למצבה הראשוני,אני שם כדי למנוע הידרדרות. משם התחלתי להבין.הקשר בין רופא לתחזוקה הוא ככל הנראה כמו הקשר בין סקנדינבים וויטמין D-מקרי בהחלט. ומה כבר צריכה מכונית על סופר משוכללת בשביל לעבוד אם לא קצת תחזוקה נכונה ? תחזוקה כשהיא בריאה,לא כשהיא בקריסה. אבל אם כל המכוניות בשוק יעבדו פיקס ויהיו מתוחזקות פיקס כמה עבודה תהיה כבר למוסכניקים ? חייב להיות פאק ביצור שיכניס כסף למישהו. אוקיי,אבל אנחנו כל כך מפותחים וכל כך 2012 שגם לפאק ביצור,בעזרת תחזוקה טובה,אני מאמין לפחות,שאפשר להגיע לביצועים טובים ואולי מושלמים ללא הצורך לפגוש במוסכניק. מוסכניק - רופא קובנציונלי.זה מה שהתחלתי להרגיש. אני הולך להיות מוסכניק. גם בכירורגיה ובנוירולוגיה הדברים נראו דומים. מכונית - עברה טוטאלוס עקב תחזוקה לקוייה - לשמור על הקיים ולא לדרדר. אבל ריפוי ? איפה הריפוי איפה ? נאדא. אולי ברפואת חירום. לא יותר מזה. אז התחלתי להשכיל ולהבין שהריפוי מקורו בתחזוקה. תחזוקה שיכולה להתאים לכל מכונית עם פגם מולד בייצור. תחזוקה שמקורה בתזונה נכונה נפש נכונה ושינה נכונה. תחזוקה תחזוקה תחזוקה. איך אני בתור רופא קובנציונלי יכול למכור תחזוקה ? אם אני מקבל את המכונית אחרי טוטאלוס ? צעד אחד מאוחר מדי ? כל בוקר קמתי ואני עדיין קם מבולבל.מה אני עושה בצד הזה של המשבצת ? שאלות בסיסיות הציפו את מוחי. למה סימפטומים כמו שיעול, חום, דלקות אסתמה נחשבים למחלה ? האם אין זה נסיונו של הגוף לרפא את עצמו ואנחנו מנסים בטיפשוטנו להשתיק אותו כל הזמן ? עם תרופות מיותרות ? עם הזמן דברים התחילו להתחבר לי.קראתי המון ספרים,שמעתי הרבה דעות. והגעתי למסקנה שבית חולים עתידי על פי ראות עיניי אמור להיות מורכב מ - רפואת חירום מערבית,רפואה מונעת (נטורופתיה,תזונה,דיקור סיני) ורפואה תרופתית על בסיס צמחים בלבד. קיום אני נמצא בפרדוקס גדול ותוהה אם יהיה נכון לעזוב את הרפואה הקונבנציונלית לטובת זו המונעת,המזרחית.בה אני הרבה יותר מאמין. לא רוצה "לרפא" בעזרת רעלים, לא רוצה להתמודד עם מחלות כרוניות שהעולם המערבי המציא ובעצם להסכים בשתיקה לקיומן. מאמין ברפואת חירום קונבנציונלית,אבל לא יותר מזה. לא קל לחיות בגוף שלא מפסיק לשאול שאלות. הפרדוקסים הורגים אותי. מצטער אם הייתי פלצני ודרמה קווינס מדי.זה אני. זהו,הייתי חייב לפרוק. אם יש מישהו שחושב בצורה דומה אשמח לשמוע.גם אם לא. שבוע טוב לכולם.איתן,מילאנו.

 

[איזי הגדול מכולם]

תשמע...

זה לא מפתיע מה שאתה אומר... בעצם המצב הוא הגיוני וידוע, רק שאתה אמרת אותו מנקודת מבט שלך... בגלל זה גם יש מחסור אקוטי בכח אדם במחלקות כמו פנימית... גם בגלל העומס וגם כנראה בגלל מה שאמרת, שבעצם אתה מבצע רק תחזוקה...

 

[אמיל 8]

Mosghera פוסט קולע

לצערי אחד מהורי מאושפז מאושפז לפרקים ארוכים מדי פעם ומה שאתה רואה בתור סטודנט אני רואה בתור מבקר או מלווה שעושה תורניות שבוע שבוע עם האחים. כשאתה בתוך המחלקות הפנימיות אתה שואל את עצמך באמת מה הרפואה הזאת לכם? . על המיטות מלאות במבוגרים שמולעטים בתרופות כדי לתת לחלקם הגדול עוד יום יומיים ביסורים. לפעמים נדמה שהחולים הם לא יותר ממבחנה שאמורה להכיל את כל חומרים הכימיים בלי שתפוצץ. כשאתה מסתכל על הרופאים במחלקה אתה רואה לצערי בעיקר טכנאים חלקם מיומנים חלקם פחות. גם לי לפעמים נראה שהרפואה היא מלחמה בסימפטומים ולא ניסיון אמיתי להביא בן אדם לבריאות או לשמור על בריאותם של בני האדם עוד לפני שהצרות מתחילות. אבל לפי דעתי צריך לזכור שלמרות שמה שרואים במחלקה הפנימית קשה מאד ( לצערי ביליתי שם זמן ממושך עם יום ולילה ללא שינה) עדיין מדובר בעזרה גדולה לחלק מהם. אני אומר תודה לאלוהים על כל חודש שאתה מקבל את ההורה איתך ביחד. על כל סבל שמוקל. ויש גם הרבה רגעים שמחים כמו בחורה אחרי תאונה קשה מאד שלאחר חצי שנה של טיפולים פתאום קמה על רגליה והולכת לשמחת הוריה ( היתי שם ורציתי לזרוק אורז ותמרים ). לסיכום אל תתיאש תמיד תוכל לשלב בין הקונבנציונלית למזרחית. יש המון תחומים שתוכל לעבוד ולתרום מהידע שלך בשניהם. מאחד שמנסה עדיין להתקבל.

 

[thelidncs]

בית האלוהים 2

בכל אופן, בהצלחה איתן

 

[toxic babe]

אהבתי

אתה ממש לא דרמה קווין, אתה פשוט מחובר לאדמה. ממה שכתבת אפשר להבין שהגעת לרפואה לגמרי ממקום טהור של עזרה לזולת. אני נורא לא אוהבת כשמתייחסים לרופא כאל אלוהים, יש בעיה, באים אליו והוא פותר אותה. זה ממש לא ככה ברוב המקרים. בדיוק היום היה לי מבחן בפרמקולוגיה (לומדת סיעוד) וחשבתי לעצמי את מה שעלה בדעתך. למה לנסות לרפא משהו ולגרום נזק למשהו אחר עם כל תופעות הלוואי שיש לתרופות? מצד שני כשיש תרופה או חיסון שלגמרי יכולים למנוע או לרפא מחלה זה דבר נפלא. תחשוב שהרבה אנשים לולא התרופות האלו והחיסונים האלו לא היו קיימים עכשיו. לפעמים עצם זה שהרופא נמצא ליד מטופל, מדבר איתו ומרגיע אותו, זה גורם לאפקט חיובי שתורם לריפוי. בעולם שלנו כיום כשהאוכלוסיה מזדקנת, בדרך היא גם חולה במחלות ולכן יש המון חולים כרוניים. גם להם צריך לתת מענה. נכון- אף אחד לא מתיימר לרפא אותם, זה בגדר של בלתי אפשרי בד"כ, אבל אפשר לשפר איכות חיים.

 

[herb321]

אני מבין מה אתה אומר

ואני שומע את התסכול והאכזבה מהנסיון שצברת ממקור ראשון ליד רופאים בתפקיד ובביה"ח בשטח. קשה לערער על הרגשות החזקים הללו, שבאים ממישהו שנמצא שם ורואה בעיניו את הדברים. מבלי להפחית בעומצת דבריך, אני לא חושב שהעניין הוא כה שחור לבן. רפואת חירום היא רפואה אמיתית, רוב המקצועות האחרים הינם תחזוקה נטו... יש דברים שלא המזרח ולא המערב יכולים לתקן ולרפא (ולא הגוף עצמו). יש נזקים מעישון, חיידקים, רעלים, חומרים מסביבת העבודה, פגם מולד שפשוט עושים יותר מדי הרס והגוף עצמו לא יכול לתקן, וגם הרופא לא. אבל... ראה חולה לב שלא יכול לעלות במדרגות לקומה שנייה מבלי לעצור ולהתנשף, מקבל משתנים וחוסמי בטא (טכני טכני בלה בלה בלה) ולפתע הוקל לו. לפתע יכול לעבוד יותר, לשחק עם הילד יותר. חולה ריאות שמקבל טיפול ורבע מאיכות חייו חוזרת אליו. עבור אחד שמשותק במיטה עם חמצן - זה המון, לקבל חזרה יכולות. לעיתים מניעת ההתדרדרות או ריפוי מועט זה המון עבור חולה! המון! צריך לשאול ולראות אותם. יתכן ותחשף לזה יותר ברפואת משפחה, בעת מעקב אחרי החולים שלך. שם, אגב, הרבה יותר פתוחים לשילוב של רפואה מזרחית ומערבית. נשמח לשמוע עוד תגובות ממך...

 

[אדון השמיכות]

אז לך על כיוון של רפואת חירום

 

[eli1986]

כתבת יפה..

כשכותבים מהרגש, תמיד יוצא משהו יפה.. אני מזדהה איתך בהרבה ממה שכתבת, אנחנו כבני אדם יצרנו לעצמנו כל כך הרבה סיבוכים וכל כך הרבה אנשי מקצוע שמטפלים בסיבוכים הללו, מספיק לקרוא על פסיכולוגים לכלבים (!!) כדי להבין שמשהו קצת השתבש בדרך.. ובכל זאת, אני חייב להוסיף שבתור תלמיד שנה שלישית (לא שיש לי נסיון בזה), אולי קצת קשה לראות את התמונה הכוללת, אני מדמיין את עצמי כסטודנט מתלמד, עומד ומסתכל מהצד, אתה שם, אבל לא באמת שם, ואולי ככה יותר קל למחשבות ולהירהורים לגלוש למקומות קצת פחות שמחים (ונראה לי שבמחלקה פנימית האופטימיות גם ככה לא עובדת שעות נוספות). ודווקא היום אני שומע על יותר ויותר מרפאות ובתי חולים שמשלבים רפואה קונבנציונלית בצורה מאוד נרחבת, אז לך תדע.. אולי אנחנו בכיוון הנכון

 

[nimrodko7]

יש התמחויות ברפואה שמתייחסות לתחזוקה

בריאות הציבור, רפואה מונעת חוץ מזה לפעמים אין לנו יכולת לרפא מחלות מסויימות אלא רק לייצב אותן ולכן הן הופכות כרוניות. האם רפואה אלטרנטיבית יודעת לרפא? אני לא בטוח. הרפואה הקונבנציונלית היא evidence based, הרפואה האלטרנטיבית לא, וזו אחריות גדולה להציע לחולה סרטן דיקור סיני במקום כמותרפיה למשל, לחולה לב נטורופתיה במקום ניתוח מעקפים, או לחולה בדלקת גרון תרופה הומיאופתית במקום אנטיביוטיקה. כל הקשישים שראית חולים לא בגלל חוסר היכולת של הרפואה הקונבנציונלית, אלא דווקא בזכותה- הם חולים כי גופנו לא מיועד להגיע לגיל 80, וזה קורה בזכות התקדמות הטכנולוגיה, הרפואה, הסניטציה והמדע. בדקת פעם מה תוחלת החיים הממוצעת בסין? רמז- פחות משמונים. אני לא נגד שיטות אלטרנטיביות ואין מניעה לשלב רפואה קונבנציונלית עם אלטרנטיבית, אבל זה חייב להיעשות בזהירות המירבית תוך דאגה כנה לשלומו של החולה (שניכר שיש לך) ומודעות לכך שהרפואה הקונבנציונלית היא מבוססת על מחקרים רציניים בעוד רובה של הרפואה האלטרנטיבית מבוססת על ידע עתיק שבחלקו מוטעה או אינו רלוונטי. נמרוד

 

[PantherettePitz]

נשמע לי

ואולי אני לא בכיוון בכלל, שאתה יותר מאוכזב מהתרבות המערבית מאשר מהרפואה הקונבנציונאלית. נכון שללא טיפול נכון בגוף, אנשים מגיעים לטיפול רפואי במצב של "טוטאל לוס", אבל זה לא ישנה את העובדה שכל אדם בוחר אם לפנות לטיפול של רפואה מונעת, בין אם במסגרת קונבציונאלית ובין אם במסגרת אחרת. צריך גם לזכור שבמסגרת לימודי הרפואה אתה קודם כל נחשף לעבודה בבתי-חולים, שאליהם צפויים לפנות יותר אנשים במצב "טוטאל לוס" מאשר אנשים בריאים עדיין שיכולים לטפל בעצמם במסגרות אחרות. יתכן שהתסכול נובע מן העובדה שבבית החולים אכן מטפלים בהמון מקרים שנייה לאחר המשבר ולא כדי למנוע אותו, ובמצב כזה הטיפול בהחלט דומה לטיפול במכונית הרוסה. אבל צריך לזכור גם שזה לא מתחיל בבית-החולים; זה מתחיל מהתרבות בה אנחנו חיים, שבה אדם רוצה ליהנות מכל מה שהתרבות המערבית יכולה להציע לו, גם על חשבון הבריאות, ובוודאי אינו מתעניין ברפואה מונעת, אבל בגיל מבוגר יותר כשהגוף משקף את האופן בו התייחסו אליו עד כה, הוא לא יכול להתמודד עם הרעיון של מוות ודורש לקבל טיפול גם במחיר של עוד ועוד טיפולים ותרופות שמטרתם רק לשמר את הקיים, גם כשהקיים לא טוב. אני אמנם לא בטוחה אפילו אם קלעתי לדעתך, ואני מכירה את התחום הרבה פחות ממך בשלב הזה, אבל נראה לי שאולי אתה צריך לנסות להסתכל על מה שקורה מחוץ לבתי-החולים, בעולם שבו יש רפואה מונעת ויש טיפולים שלא כל תכליתם רק לשמר את הקיים ולא כוללים רק עוד ועוד תרופות וניסיונות "להשתיק" את הגוף (אם כי אני אציין שאני לא מסכימה עם הדעות שהעלית פה במאה אחוז). זה קיים גם ברפואה הקונבציונלית, ונדמה לי שמכאן השאלה אם לעסוק בתחומים האלה לפי הרפואה קונבציונאלית או לא (ואפשר כמובן גם לשלב בין הגישות) היא זו שאתה צריך להשיב עליה.

 

[karanar]

זוית אחרת

תחשוב על זה ככה: האנשים שמבלים זמן בבתי החולים אלו אנשים עם מחלות שהרפואה המערבית לא מצאה להם פתרון עדיין. תחשוב על אדם שמגיע לבי"ח עם שחפת או צרעת. שתיהן מחלות שהפילו חללים רבים (ועדיין מפילות במדינות עם רפואה אלטרנטיבית), אך כיום כמעט לא קיימות במדינות מפותחות ואם כן, האדם מגיע לבי"ח, מקבל טיפול תרופתי ומבריא. ואז מגיע סטודנט לרפואה ופוגש את אלה שהרפואה עדיין לא מצאה פיתרון למחלתם: חולי סרטן, סכרת וכו' שמטבע בדברים לא נרפאים ונשארים בבתי החולים, וזה מתסכל אותו. אז אולי כדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה, על האנשים שהחיסונים והתרופות כן עזרו ועוזרים להם יומיום. אולי אפילו לבחור התמחות שתגרום לך להתקל בהם יותר מחולים אחרים (כירורגיה, רפואת חירום, אורטופדיה ). לגבי הרפואה הסימפטומטית, כביכול. זה טיעון לא מובן של תומכי הרפואה האלטרנטיבית. כאשר יודעים את מקור הבעיה- מטפלים בו (ע"י מתן אנטיביוטיקה למשל או הוצאת אבנים מהכליות) אבל כאשר לא יודעים את המקור, מקלים על הסימפטומים. מה יותר הגיוני מזה? חולה עם יל"ד שמקורו לא ברור, לחץ הדם עשוי לגרום לשבץ, אז לא לטפל בזה? הרי הסימפטום של עכשיו יהיה המקור של הבעיה הבאה... ואגב, אם מקור המחלה ימצא (ועימו פתרון אמיתי למחלה) זה יהיה ע"י רופאים קונבנציונליים ולא מרפאים סיניים. ולגבי התהליכים "הטבעיים" שאנחנו מפריעים להם, (דלקת חום וכו). אמשיך בהמשלת הגוף למכונית: אם הנהג יסע מהר מדי (ממש מהר) מי הקירור ירתחו. גם אם אין לך יכולת לטפל בנהג כדאי שתקרר את המים כי אחרת המנוע יושבת לחלוטין. המכונית (והגוף) פועלים לתיקון הבעיה הראשונית, בעוד שהם יוצרים גורם משני (חום) שיכול לגרום לבעיה חמורה הרבה יותר.

 

[lilo4]

על פניו

ואני כותבת את הדברים רק על סמך ההודעה הזו, אני לא מכירה אותך ולכן יכול להיות שאני טועה בגדול [אם כן- תרגיש חופשי להתעלם ממה שכתבתי] יש לי הרגשה שהגעת ללימודים עם ציפיות לא כ"כ ריאליות. מהדברים שלך עולה שאולי קיווית שברגע שתהיה רופא תהיה לך איזו יכולת אבסולוטית לרפא ולפתור בעיות. אני כותבת את זה בגלל שאני מסתכלת על עצמי ואני יודעת שחלק מהרצון שלי ללמוד רפואה נובע מהרצון שלי לשלוט על הדברים. כשקורה משהו רע אני רוצה להיות מסוגלת לדעת איך לטפל בו. ויש לי הרגשה שאולי גם לך יש את זה במידה מסוימת, שאם רק תגיע לנקודה מסוימת או תעשה משהו תוכל למצוא פיתרון אבסולוטי לדברים [ככה לפחות אני תופסת את הרצון שלך "לרפא" ואת הסלידה שלך מהתחזוקה השוטפת]. אני חושבת שהרצון הזה הוא מובן, אבל הוא לא ריאלי. יש בחיים דבר אחד אבסולוטי ובטוח- והוא המוות. בתחום הרפואה יש הרבה מאוד דברים, הרבה סוגים של טיפולים, הרבה סוגים של אוכלוסיות וכל מיני צורות להתמודד. יש ברפואה הרבה מהחלקים השחורים של החיים- מחלות, מוות, יאוש. אובדן שליטה על הגוף ועל מה שקורה לו, ושלל תחושות שמגיעות בעקבות זה. יש את החלקים המגעילים- ההפרשות, הדימומים, הפצעים. הריחות הרעים. ולצד זה יש את הדברים היפים- התמיכה, הסיוע, היכולת לעזור למישהו ולשפר את מצבו גם אם בצורה מזערית. פה ושם יש הצלחות מדהימות וסיפורים מרגשים. אבל ביומיום העבודה היא סיזיפית ושוחקת, והיא מלאה בעיקר בדברים שציינתי בחלק הראשון. והבעיה הכי גדולה היא שגם כשאנחנו עושים משהו טוב לא בהכרח אנחנו מקבלים על זה פידבק. לפעמים מספיק להקשיב כמה דקות לחולה או למשפחה בשביל לעשות המון בשבילם. אבל לא תמיד הם יגידו תודה, וגם אם כן הם כנראה לא ישתפכו בפניך. לדוגמא- לפני כמה חודשים הייתי צריכה לעבור בדיקה וטיפול ממש לא נעימים, כמעט התעלפתי מהלחץ בחדר ההמתנה. טיפל בי רופא מקסים שהרגיע אותי ולאורך כל התהליך השתמש בהמון הומור והסביר לי הכול בסבלנות. כשיצאתי מהטיפול הודיתי לו, אבל לא סיפרתי לו עד כמה הוא השפיע על ההרגשה שלי ואיזה הבדל הוא עשה. אתה מתייחס כאן לכל מיני תחומים אחרים כמו רפואה אלטרנטיבית או רפואת חירום אבל בשניהם אין את הריפוי באופן מוחלט. אני קצת מתקשה להבין את הכוונה שלך לרפואת חירום בהקשר הזה, לכן אני לא אתייחס לזה. אבל לגבי רפואה אלטרנטיבית- גם כאן יש המון את עניין התחזוקה. אין לי נתונים סטטיסטיים אבל כשאני מסתכלת על אנשים מסביבי אני מכירה מעט מאוד סיפורים על אנשים שפנו לטיפולים כאלה ונרפאו, ברוב המקרים עושים את זה בשביל להקל על סימפטומים שונים. אני שוב חוזרת לזה שלדעתי אתה מחפש משהו אבסולוטי, איזה פיתרון שיענה לך על כל השאלות והדילמות ויפתור את כל מה שקשה בחיים, ואתה משליך את זה על הלימודים שלך. לצערי אין דבר כזה בחיים, ולא משנה כמה תחפש אתה לא תמצא. אדם יכול לשמור על בריאות מושלמת- לשמור על תפריט מושלם, לעשות ספורט 5 פעמים ביום, לעבוד בעבודה מתגמלת, מהנה ולא מלחיצה, להקים את המשפחה המושלמת, להכיל את הגנים המושלמים. ואז יום אחד לחצות את הכביש במעבר חציה ולהידרס בגלל נהג שעבר באדום, ולהגיע לביה"ח עם גוף מרוסק ולהישאר נכה מהצוואר ומטה. בכוונה נתתי דוגמא קיצונית, בשביל להראות שאין דבר כזה מושלם. לסיום- יכול להיות שהמקום שבו אתה נמצא כרגע לא מתאים לך. אני חושבת שיש היגיון רב בשילוב בין הרפואה המערבית לרפואה האלטרנטיבית. בהחלט יש צורך במניעה של מחלות ועבודה בתחום הזה. אתה צריך לבדוק עם עצמך מה יותר מושך אותך. יש רופאים שמסיימים את הלימודים ומקבלים את הרישיון, ואח"כ ממשיכים ללימודים של טיפולים אלטרנטיביים ומשלבים אותם בעבודה שלהם. יכול להיות שזה פיתרון שתרגיש איתו יותר נוח. ודבר אחרון באמת- האדם עושה את התפקיד, ולא להיפך. אתה יכול לקחת את האמונות שלך ואת הגישה שלך ולהלביש אותם על התפקיד שתעשה ולהתפתח ממנו בצורה שתאהב ותרגיש שהיא נכונה לך. גם אם תחליט להיות כירורג עדיין תוכל להכניס בטיפול את עניין התחזוקה והשמירה, ואת העניין של הטיפולים האלטרנטיביים שאתה מאמין בהם ע"י זה שתמליץ למטופלים שלך עליהם ותפנה אותם לכיוונים כאלה. לדוגמא- אני חולה באנדומטריוזיס, ומטופלת אצל רופא שהוא גם כירורג ומבצע ניתוחים לטיפול באנדו'. הוא יכול להגיד לי שהטיפול היחידי הוא לקחת תרופות ולהגיע לניתוח, אבל הוא בחר להפנות אותי לדיאטנית כדי לקבל תפריט שיתאים למחלה שלי ויקל על הסימפטומים. אני מאחלת לך המון המון בהצלחה בכל דבר שתעשה