אך
- פותח הנושא התהוות
- פורסם בתאריך
כאב
אני מדחיקה אותו. לא מרגישה עצב, מי? אני?! עצב?!??! לא... אין מצב. יש בי עצב. יש בי כאב. גררררררררררר... יש בי תחושת פספוס. יש בי מחשבות על כך שזה כ"כ מדהים ולמה זה עבר כ"כ מהר, בלי שרציתי, בלי שהצלחתי לשלוט על זה. יש בי אכזבה מהמציאות. ועוברות בי מחשבות על כך שהמציאות קשה. יש בי רצון עז להיות אלוהים או משהו. ו-ל-ש-נ-ו-ת! לא להרגיש את מה שעובר פה בפנימה הסביבית הזאת. יש פה הרגשה שאני לא רצויה. יש בי רצון חזק לתת. יש בי רצון חזק לשתף. יש בי רצון חזק שיחבקו אותי, שיאהבו אותי, שיגידו לי שאני מיסכנה. יש בי רצון חזק להיות "גיבורה". יש בי מחשבות שקוראות לי לראות את המציאות כפי שהיא, או לפחות לנסות... העולם הוא אתגר, סיפור אגדה מופלא, משהו לא נודע וקסום... משהו שאני, כנראה, לא יודעת / מבינה בכלל... עכשיו אני בתוך אלכס, העצובה והמסכנה והחלשה והקטנה... אוהבת. תגיבו.
אני מדחיקה אותו. לא מרגישה עצב, מי? אני?! עצב?!??! לא... אין מצב. יש בי עצב. יש בי כאב. גררררררררררר... יש בי תחושת פספוס. יש בי מחשבות על כך שזה כ"כ מדהים ולמה זה עבר כ"כ מהר, בלי שרציתי, בלי שהצלחתי לשלוט על זה. יש בי אכזבה מהמציאות. ועוברות בי מחשבות על כך שהמציאות קשה. יש בי רצון עז להיות אלוהים או משהו. ו-ל-ש-נ-ו-ת! לא להרגיש את מה שעובר פה בפנימה הסביבית הזאת. יש פה הרגשה שאני לא רצויה. יש בי רצון חזק לתת. יש בי רצון חזק לשתף. יש בי רצון חזק שיחבקו אותי, שיאהבו אותי, שיגידו לי שאני מיסכנה. יש בי רצון חזק להיות "גיבורה". יש בי מחשבות שקוראות לי לראות את המציאות כפי שהיא, או לפחות לנסות... העולם הוא אתגר, סיפור אגדה מופלא, משהו לא נודע וקסום... משהו שאני, כנראה, לא יודעת / מבינה בכלל... עכשיו אני בתוך אלכס, העצובה והמסכנה והחלשה והקטנה... אוהבת. תגיבו.
השמש
השמש מתקפלת לים; אינסוף קרניים זהובות מתכנסות אל האינסוף הכחול. בדרך, בדרכה שלה, שלנו, היא מנצנצת על פני המים. וכך, נותרות כמה דקות, שבהן השמש והים יוצרים מגע אוהבים. בכל יום השמש מתנה אהבה עם הים, בראשי. בכל יום הים מקבל את השמש לבטנו. ובשעות בהן הים מתעבר נוצר לו משטח זהוב עם גלים, שמהדהד עד לחוף, אל זוג נאהבים חדשים. השמש והים עושים את זה כבר שנים, הם עושים את זה בצרפת, עושים את זה בישראל, עושים את זה בהודו, עושים את זה באיטליה... הם לא אכפת להם ממקומות ושנים. באינטימיות אינסופית, קבלה מוחלטת השמש שוקעת לים...
השמש מתקפלת לים; אינסוף קרניים זהובות מתכנסות אל האינסוף הכחול. בדרך, בדרכה שלה, שלנו, היא מנצנצת על פני המים. וכך, נותרות כמה דקות, שבהן השמש והים יוצרים מגע אוהבים. בכל יום השמש מתנה אהבה עם הים, בראשי. בכל יום הים מקבל את השמש לבטנו. ובשעות בהן הים מתעבר נוצר לו משטח זהוב עם גלים, שמהדהד עד לחוף, אל זוג נאהבים חדשים. השמש והים עושים את זה כבר שנים, הם עושים את זה בצרפת, עושים את זה בישראל, עושים את זה בהודו, עושים את זה באיטליה... הם לא אכפת להם ממקומות ושנים. באינטימיות אינסופית, קבלה מוחלטת השמש שוקעת לים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.