אי הלימה בין הטיעונים לשימוע לבין הסיבה האמיתית לפיטורים

RON RON1

New member
עם פרוץ משבר הקורונה נקראתי לשימוע לפני פיטורים,כשהסיבה להיא צורך בהתיעלות. לאחר השימוע והפיטורים הסתבר לגמרי שזו לא הסיבה האמיתית, וכיום מקום העבודה מרבה לפרסם מודעת דרושים למחליף עבורי.
האם זו עילה להגשת כתב תביעה?
 
למרבה הצער, לרוב הסעד המשפטי שיינתן במקרים כאלו - זניח.
ראשית, ביה"ד בודקים אם התקיימה פרוצדורת השימוע - במקרה שלך התקיימה.
שנית, גם בפיטורי צמצום והתייעלות מותר למעסיק לקחת בחשבון חוסר שביעות רצון מקצועית. לא תמיד יש סתירה בין השניים. גם העובדה כי לימים צריך עובדים אינה מייתרת את הצורך בהתייעלות בעבר. ידך על התחתונה מבחינת מידע שברשותך, לרבות סוגי ההתייעלות שהמעסיק ביקש לעשות. בעוד שנטל ההוכחה מוטל עליך כתובעת, ניראה שיהיה קל על המעסיק להרים את נטל זה.
שלישית, ולגופו של עניין, ממילא הפיצוי בגין אי עריכת שימוע או שימוע פגום - נתונה לשיקול דעת ביה"ד ואין מדובר בסכום סטטוטורי או אחיד, ולרוב אף לא בסכום משמעותי.
על כן ניראה שהסיכוי של תביעה מסוג זה בדרישה לפיצוי משמעותי - אינו גבוה.
 

RON RON1

New member
השאלה האמיתית כשמעסיק מסתתר מאחרי הקורונ וזו כביכול הסיבה הלא נכונה ,כיצד בעצם העובד יכול להתגונן בשימוע?. מצד אחד מפטרים אותו בשל כביכול התייעלות, כשבוודאות הסיבה היא נקמנות שניתן להוכיח אות
 
השאלה מהי "נקמנות" ומה סיבותיה.
1. מעסיק רשאי שלא להיות מרוצה מתיפקודו המקצועי של עובד/ת, ואף להיפרע ממנו בשל כך, הגם שלדעתך זה "נקמנות".
2. מנגד, מעסיק אינו רשאי להתנקם בעובד בשל מינו/גילו/נטייתו המינית/דתו/מוצאו/עמדתו הפוליטית/מצבו המשפחת וכו'. ככל שזו סיבת הפיטורים - הרי שהיא סיבה פסולה ובמקרה כזה יש קייס מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
 
למעלה