אנונימית127
New member
אי-אפשר עוד להגיד שאני גאה בעצמי, לצערי
הלילה היה דחף לפגוע בעצמי, אני לקחתי סכין הוא היה אצלי ביד, וחשבתי על מה שחברה אמרה לי "כל פעם שאת חותכת את עצמך את חותכת אותי, את רוצה לחתוך אותי כל פעם שקשה לך?" נזכרתי במשפט הזה, ואני הכרחתי את עצמי לשים את הסכין בצד (וזה לא היה קל לשים אותה בצד) הכנסתי אותה למקומה למגרה שלי ששם אני שומרת את הדברים שלי למקרה הצורך, והעדפתי לצאת החוצה כדי לא להתחרט על ההחלטה שלי. יצאתי שכבתי על הדשא בקור של 2 לפנות בוקר, ומצאתי את עצמי מתחילה לבכות אבל למרות הקושי שהיה לי אמרתי לעצמי שאני שזה עדיף לבכות באותו זמן (למרות שאני נגד זה לגמרי) הפעם ממש לא היה לי את הכוח להכריח את עצמי להפסיק להיות תינוקת ולעצור את הדמעות. אני חושבת שאני הצלחתי בגלל שאני כבר הרבה זמן חושבת על זה שאני לא רוצה יותר לעשות כאלה דברים, אולי זה קצת מקל לאותו הזמן אבלי אחרי שעובר קצת זמן אני רואה שזה לא עשה את מה שאני רציתי!
הלילה היה דחף לפגוע בעצמי, אני לקחתי סכין הוא היה אצלי ביד, וחשבתי על מה שחברה אמרה לי "כל פעם שאת חותכת את עצמך את חותכת אותי, את רוצה לחתוך אותי כל פעם שקשה לך?" נזכרתי במשפט הזה, ואני הכרחתי את עצמי לשים את הסכין בצד (וזה לא היה קל לשים אותה בצד) הכנסתי אותה למקומה למגרה שלי ששם אני שומרת את הדברים שלי למקרה הצורך, והעדפתי לצאת החוצה כדי לא להתחרט על ההחלטה שלי. יצאתי שכבתי על הדשא בקור של 2 לפנות בוקר, ומצאתי את עצמי מתחילה לבכות אבל למרות הקושי שהיה לי אמרתי לעצמי שאני שזה עדיף לבכות באותו זמן (למרות שאני נגד זה לגמרי) הפעם ממש לא היה לי את הכוח להכריח את עצמי להפסיק להיות תינוקת ולעצור את הדמעות. אני חושבת שאני הצלחתי בגלל שאני כבר הרבה זמן חושבת על זה שאני לא רוצה יותר לעשות כאלה דברים, אולי זה קצת מקל לאותו הזמן אבלי אחרי שעובר קצת זמן אני רואה שזה לא עשה את מה שאני רציתי!