אירי ריקין על "התיקונים" של פראנזן,
- פותח הנושא Ayelet S
- פורסם בתאריך
הילד בן 30
New member
כלומר, את מסכימה איתה?
המשפט שלה יכול להקרא בשתי צורות. אפשר לראות את זה גם כביקורת על סגנון הכתיבה שלו, לא? כלומר, כל כך מדויק, איפה הרגש? אני כרגע באמצע ויש לי רק מילים טובות להגיד עליו...
המשפט שלה יכול להקרא בשתי צורות. אפשר לראות את זה גם כביקורת על סגנון הכתיבה שלו, לא? כלומר, כל כך מדויק, איפה הרגש? אני כרגע באמצע ויש לי רק מילים טובות להגיד עליו...
אתה מתכוון "איתו". אירי ריקין, הוא
גבר. מאחר ואישית, טרם קראתי את הספר , למרות שהוא מחכה לתורו ע"ג המדפים, יש משהו במשפט הזה שיכול להעניק תחושה של כן משהו נטול רגש ומאוד-מאוד סכמאטי. ומאחר וזכור לי שבזמנו, גם נועה מנהיים כתבה עליו ב-ynet דברים בעלי נימה דומה , בוא נומר שמוסיף לי קורטוב של סקרנות לקרוא ולהתרשם בעצמי.
גבר. מאחר ואישית, טרם קראתי את הספר , למרות שהוא מחכה לתורו ע"ג המדפים, יש משהו במשפט הזה שיכול להעניק תחושה של כן משהו נטול רגש ומאוד-מאוד סכמאטי. ומאחר וזכור לי שבזמנו, גם נועה מנהיים כתבה עליו ב-ynet דברים בעלי נימה דומה , בוא נומר שמוסיף לי קורטוב של סקרנות לקרוא ולהתרשם בעצמי.
מול פלנדרס
New member
גם אני מצטרפת למפלגת הלא מתלהבים
היה יכול להיות ספר מצוין, אם הוא היה מטפל באופן רציני במחלת הפרקינסון והשיטיון. אם הוא לא התכוון לטפל בזה באופן רציני, אין טעם סתם להטיל "פצצה" כזאת ולא לעשות איתה כלום. אם לא רוצים לדבר על כאב ועל סבל, אז למה בכלל להכניס מחלות כאלו קשות? הספר היה הרבה יותר טוב אם הוא בכלל לא היה מכניס את זה.
היה יכול להיות ספר מצוין, אם הוא היה מטפל באופן רציני במחלת הפרקינסון והשיטיון. אם הוא לא התכוון לטפל בזה באופן רציני, אין טעם סתם להטיל "פצצה" כזאת ולא לעשות איתה כלום. אם לא רוצים לדבר על כאב ועל סבל, אז למה בכלל להכניס מחלות כאלו קשות? הספר היה הרבה יותר טוב אם הוא בכלל לא היה מכניס את זה.
כשג'וני לא פגש את אופרה
אחד מן המבריקים שבתרגילי יחסי הציבור אשר הזניקו את הספר לתודעת הקהל , היה סירובו של ג'ונתן פראנזן להתארח בתכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי. ווינפרי, ששמה הפך ל"מוסד" באמריקה, (בצדק או שלא בצדק, העניין כשלעצמו איננו רלוואנטי לנושא), ייסדה, במסגרת תכניתה, את מה שנקרא "מועדון הספר של אופרה", כאשר בכל פעם היא בוחרת בספר אחר. עצם הבחירה יש בה על מנת לקדם באחוז ניכר את מכירות הספר, שהרי כאשר על גבי כריכתו מתנוסס החותם "OPHRA'S BOOK CLUB" אוטומטית זה מושך עוד כמה המונים לקנות אותו. פראנזן, ברוב חוצפתו, סירב לציית לטכסיות המתלווה לבחירת הספר למועדון, כלומר אירוח בתכנית. ובאמריקה, לא נהוג לומר "לא " לאופרה. בדיעבד, עוד תכסיס מחושב היטב שהיווה נקודת זינוק לא מבוטלת לקידומו של הספר.
אחד מן המבריקים שבתרגילי יחסי הציבור אשר הזניקו את הספר לתודעת הקהל , היה סירובו של ג'ונתן פראנזן להתארח בתכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי. ווינפרי, ששמה הפך ל"מוסד" באמריקה, (בצדק או שלא בצדק, העניין כשלעצמו איננו רלוואנטי לנושא), ייסדה, במסגרת תכניתה, את מה שנקרא "מועדון הספר של אופרה", כאשר בכל פעם היא בוחרת בספר אחר. עצם הבחירה יש בה על מנת לקדם באחוז ניכר את מכירות הספר, שהרי כאשר על גבי כריכתו מתנוסס החותם "OPHRA'S BOOK CLUB" אוטומטית זה מושך עוד כמה המונים לקנות אותו. פראנזן, ברוב חוצפתו, סירב לציית לטכסיות המתלווה לבחירת הספר למועדון, כלומר אירוח בתכנית. ובאמריקה, לא נהוג לומר "לא " לאופרה. בדיעבד, עוד תכסיס מחושב היטב שהיווה נקודת זינוק לא מבוטלת לקידומו של הספר.
מול פלנדרס
New member
בהתחשב במסרים של הספר
זה היה יוצא רע מאוד אם הוא היה מגיע לתוכנית. בערך כמו ויקי כנפו שהגישה פרחים לביבי והופיעה ב"מהפך" (כנראה שהיא עוד צריכה ללמוד שיעור או שניים ביחסי ציבור). אני מסכימה עם דוסטו שהביקורת על החברה האמריקאית בשני החלקים הראשונים היא חזקה מאוד. הבעיה שלי היתה עם ההמשך.
זה היה יוצא רע מאוד אם הוא היה מגיע לתוכנית. בערך כמו ויקי כנפו שהגישה פרחים לביבי והופיעה ב"מהפך" (כנראה שהיא עוד צריכה ללמוד שיעור או שניים ביחסי ציבור). אני מסכימה עם דוסטו שהביקורת על החברה האמריקאית בשני החלקים הראשונים היא חזקה מאוד. הבעיה שלי היתה עם ההמשך.
הילד בן 30
New member
אני לא חושב שהוא עשה את זה משיקולי
יחסי ציבור. הרי אם הוא היה מגיע לתוכנית הוא היה מקבל יחסי ציבור. אז להגיד שהוא לא בא כדי לקבל יותר יחסי ציבור? אני לא חושב. הוא פשוט הרגיש לא בנוח עם הסיטואציה. אני מאמין (נאיבי שכמותי) שלרוב האנשים יש אני מאמין ושהם פועלים על פיו, ולא על פי שיקולי רייטינג ופופוליטיקה זולה. בארץ, שרוב החדשות שאנחנו מוקפים בהם הם על פוליטיקאים, אנחנו אט אט מאמצים את שיטות החשיבה שלהם ורואים בהם משהו נורמטיבי. ואז כשמגיע מישהו שבאמת פועל מתוך אמונה אנו מייד מחפשים את המניעים המכוערים שעומדים מאחורי זה.
יחסי ציבור. הרי אם הוא היה מגיע לתוכנית הוא היה מקבל יחסי ציבור. אז להגיד שהוא לא בא כדי לקבל יותר יחסי ציבור? אני לא חושב. הוא פשוט הרגיש לא בנוח עם הסיטואציה. אני מאמין (נאיבי שכמותי) שלרוב האנשים יש אני מאמין ושהם פועלים על פיו, ולא על פי שיקולי רייטינג ופופוליטיקה זולה. בארץ, שרוב החדשות שאנחנו מוקפים בהם הם על פוליטיקאים, אנחנו אט אט מאמצים את שיטות החשיבה שלהם ורואים בהם משהו נורמטיבי. ואז כשמגיע מישהו שבאמת פועל מתוך אמונה אנו מייד מחפשים את המניעים המכוערים שעומדים מאחורי זה.
ואני, מה לעשות, נוטה מטבעי להיות
הרבה יותר סקפטית לגבי טבעם של בני האדם ומניעיהם. השתתפות בתכנית של וינפרי אכן מהווה מכונת יחסי ציבור אדירה אבל סירוב להשתתף בה מהווה דבר היכול לעורר לא מעט תמיהה והתפעלות בקרב הקהל. לומר שאני יודעת בוודאות את מניעיו לסירוב להופיע בתכנית, אני לא יכולה. מה שכן אני יכולה לומר בבטחון מלא זה שהוא היה לחלוטין מודע לעובדה שאי הופעתו בתכנית עשויה לעורר עניין לא פחות גדול בקרב דעת הקהל. לכן, תחושתי האישית היא שבכל מקרה המדובר הוא בצעד מחושב היטב ולא ב"תחושה של אי נוחות".
הרבה יותר סקפטית לגבי טבעם של בני האדם ומניעיהם. השתתפות בתכנית של וינפרי אכן מהווה מכונת יחסי ציבור אדירה אבל סירוב להשתתף בה מהווה דבר היכול לעורר לא מעט תמיהה והתפעלות בקרב הקהל. לומר שאני יודעת בוודאות את מניעיו לסירוב להופיע בתכנית, אני לא יכולה. מה שכן אני יכולה לומר בבטחון מלא זה שהוא היה לחלוטין מודע לעובדה שאי הופעתו בתכנית עשויה לעורר עניין לא פחות גדול בקרב דעת הקהל. לכן, תחושתי האישית היא שבכל מקרה המדובר הוא בצעד מחושב היטב ולא ב"תחושה של אי נוחות".
מישהו מההפקה
New member
על מה מבוססת תחושתך?
עשית לו מילכוד: או שתופיע אצל אופרה ואז נחוש שאתה משתף פעולה עם יחסי ציבור או שלא תופיע אצל אופרה ואז תחושתנו תהיה שאתה משתף פעולה עם יחסי ציבור. העובדה שבן אדם נמנע מלעשות דבר מסוים, וכתוצאה מכך את חשה התפעלות, לא אומרת שאם לא היית חשה התפעלות הוא לא היה נמנע. מקוממת אותי הגישה הזו, כאילו אם מישהו כתב ספר הוא חייב כמובן מאליו להיענש על כך בהופעות בטלוויזיה. להתראיין זה רוב הזמן משעמם ומביך. רוב האנשים החושבים היו מעדיפים לא להתראיין אם זה היה תלוי בהם.
עשית לו מילכוד: או שתופיע אצל אופרה ואז נחוש שאתה משתף פעולה עם יחסי ציבור או שלא תופיע אצל אופרה ואז תחושתנו תהיה שאתה משתף פעולה עם יחסי ציבור. העובדה שבן אדם נמנע מלעשות דבר מסוים, וכתוצאה מכך את חשה התפעלות, לא אומרת שאם לא היית חשה התפעלות הוא לא היה נמנע. מקוממת אותי הגישה הזו, כאילו אם מישהו כתב ספר הוא חייב כמובן מאליו להיענש על כך בהופעות בטלוויזיה. להתראיין זה רוב הזמן משעמם ומביך. רוב האנשים החושבים היו מעדיפים לא להתראיין אם זה היה תלוי בהם.
ההפקה מכלילה אולי גם מתממת
רוב האמנים כן מעדיפים להתראין. רק תלוי אצל מי. זו הבעיה. ולכן, יש אמנים גם כאלה שעוד לא הפכו לסלבס שכל קשקוש שלהם הוא יצירה, שמסרבים ליפול לפה של עיתונאים מסוימים משום שהם יודעים שאו שלא יצא מזה כלום או שיצא צהוב-כחול. כשתקרא את 'התיקונים', תגלה שהסופר, שעושה צחוק מריר מארה"ב, הוא בעצמו כ"כ אמריקאי, כ"כ חלק מהמערכת שהוא מבקר בסרקסטיות. ולכן, גם אם הוא לא רצה להתראיין אצל אופרה כי זו אופרה, היה לו ברור שסרובו להתראיין אצל אופרה יעשה גלים כאילו כן התראיין אצל אופרה. כי זו אופרה שהוא לא התראיין אצלה.
רוב האמנים כן מעדיפים להתראין. רק תלוי אצל מי. זו הבעיה. ולכן, יש אמנים גם כאלה שעוד לא הפכו לסלבס שכל קשקוש שלהם הוא יצירה, שמסרבים ליפול לפה של עיתונאים מסוימים משום שהם יודעים שאו שלא יצא מזה כלום או שיצא צהוב-כחול. כשתקרא את 'התיקונים', תגלה שהסופר, שעושה צחוק מריר מארה"ב, הוא בעצמו כ"כ אמריקאי, כ"כ חלק מהמערכת שהוא מבקר בסרקסטיות. ולכן, גם אם הוא לא רצה להתראיין אצל אופרה כי זו אופרה, היה לו ברור שסרובו להתראיין אצל אופרה יעשה גלים כאילו כן התראיין אצל אופרה. כי זו אופרה שהוא לא התראיין אצלה.
אותו פראנזן בראיון בלעדי שהעניק
לעיתון "הארץ" (נדמה לי שלשירי לב-ארי, אבל לא מוכנה להתחייב על כך) טען שכשהוא ניגש לכתיבת הספר, תכליתו הייתה לכתוב את האפוס האמריקאי הגדול ביותר של כל הזמנים. אבל, כאשר הוא בחן את הסוגיה היטב, והתברר לו שיצירה בסדר גודל שכזה חייבת למנות אולי אלפי עמודים, הוא הגיע למסקנה שעליו להצטמצם ולהסתפק במשהו בעל היקף קטן יותר. Gentlemen of the jury, I rest my case.
לעיתון "הארץ" (נדמה לי שלשירי לב-ארי, אבל לא מוכנה להתחייב על כך) טען שכשהוא ניגש לכתיבת הספר, תכליתו הייתה לכתוב את האפוס האמריקאי הגדול ביותר של כל הזמנים. אבל, כאשר הוא בחן את הסוגיה היטב, והתברר לו שיצירה בסדר גודל שכזה חייבת למנות אולי אלפי עמודים, הוא הגיע למסקנה שעליו להצטמצם ולהסתפק במשהו בעל היקף קטן יותר. Gentlemen of the jury, I rest my case.
רצון כביר -האפוס האולטימאטיבי?
אני ממשיך עם התיקונים. מה שפראנזן לא ניסה לעשות - את האפוס הארהב"י האולטימאטיבי הוא לא כתב. יש שם כ"כ הרבה חומר עודף. מצד שני - הוא מצליח לתפוס את הפר-הארהב"י באשכיו, ובהנאה מרובה ללחוץ עליהם. ופעם אחת ולתמיד- ארה"ב זה לא אמריקה! המגאלומניה שלהם הפנימה עצמה גם אצלנו. אין כל דימיון בין ארה"ב לבין מכסיקו (לעת עתה) אפילו לא לקנדה שהיא הרבה יותר רחומה.
אני ממשיך עם התיקונים. מה שפראנזן לא ניסה לעשות - את האפוס הארהב"י האולטימאטיבי הוא לא כתב. יש שם כ"כ הרבה חומר עודף. מצד שני - הוא מצליח לתפוס את הפר-הארהב"י באשכיו, ובהנאה מרובה ללחוץ עליהם. ופעם אחת ולתמיד- ארה"ב זה לא אמריקה! המגאלומניה שלהם הפנימה עצמה גם אצלנו. אין כל דימיון בין ארה"ב לבין מכסיקו (לעת עתה) אפילו לא לקנדה שהיא הרבה יותר רחומה.
זו סיבה מצויינת לקרוא ספר
אם אתה מתכוון לקרוא אותו רק כדי לספר שקראת. וברצינות - אני מסכימה שזה מאוד לא משכנע, אבל חושבת שרוח הדברים, אם רואים את זה באור אחר - יכולה דווקא להיות נכונה. לא, לא צריך לקרוא ספרים כי זה IN (ממתי בכלל קריאה זה IN?) אבל לדעתי כן חשוב לקרוא ספרות חדשה ועדכנית לצד ישנה כדי לדעת לאן נושבות הרוחות ומה חדש בעולם הספרות.
אם אתה מתכוון לקרוא אותו רק כדי לספר שקראת. וברצינות - אני מסכימה שזה מאוד לא משכנע, אבל חושבת שרוח הדברים, אם רואים את זה באור אחר - יכולה דווקא להיות נכונה. לא, לא צריך לקרוא ספרים כי זה IN (ממתי בכלל קריאה זה IN?) אבל לדעתי כן חשוב לקרוא ספרות חדשה ועדכנית לצד ישנה כדי לדעת לאן נושבות הרוחות ומה חדש בעולם הספרות.
יש לי גם גישה הפוכה
שאומרת "אם זה רב מכר זה לא אומר בהכרח שזה ספר רע" (אני חושב שאמרתי את זה כבר פעם
). מצד שני גם הזדהיתי עם ההוא מ"יער נורווגי" (שם? שכחתי. חבר של ווטנבה) שאמר שהוא לא קורא ספר של סופרים שטרם חלפו שלושים שנה מאז מותם. מזדהה אבל לא מיישם (אחרת לא הייתי קורא את יער נורווגי...) אבל לגופו של ענין - רציתי לתפוס את הבחורה ההיא ולומר לה "ככה לא כותבים המלצה. יש כללים לכתיבת המלצה אם את מעונינת , ועוד פעם תמליצי ככה אותך לריוונדל".
שאומרת "אם זה רב מכר זה לא אומר בהכרח שזה ספר רע" (אני חושב שאמרתי את זה כבר פעם
../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif תן לי את הכתובת שלה
אני אשלח לה את המאמר בדואר
. וזה נכון. יש רבי מכר שהם ספרים טובים. זה גורם לי לתהות תמיד אם זה אומר שיש תקווה, שאנשים כן רוצים ואוהבים ספרות יפה, או אם באמת כולם קונים כדי לקנות ולשים על המדף ולא כדי לקרוא
. אני לא זוכרת את הציטוט המדוייק, אבל קראתי באיזה מאמר שלישראלים יש יופי של תרבות קניית ספרים, אבל תרבות קריאה איומה.
אני אשלח לה את המאמר בדואר
משפחה על המוקד
ושוב באשר ל"התיקונים" בפרט (ספר עבה, אני מצטער, עוד יקח לי זמן)ועניין ההנאה מספר בכלל. כיוון שאני תופש את ההזדהות כמרכיב חיוני להנאה חשבתי שגיבורת הספר, המשפחה, היא המניע העיקרי לכך שאני הולך וטובע בתוכו. ה"משפחה", אותו מירקם אנושי של אנשים מוכרים שבניגוד לדרך הטבע זרותם דווקא הוכת ונחשפת ככל שעובר הזמן. מעבר לרוח והצילצולים האופפים את "התיקונים" יש בו נגיעה של ממש במוסד המשפחה ובזו האמריקאית בפרט. האם יש לכך מקבילה בספרות העברית העכשווית? לא על מצבו של האדם בתוך משפחה אלא מצבה של המשפחה בתוך העולם?
ושוב באשר ל"התיקונים" בפרט (ספר עבה, אני מצטער, עוד יקח לי זמן)ועניין ההנאה מספר בכלל. כיוון שאני תופש את ההזדהות כמרכיב חיוני להנאה חשבתי שגיבורת הספר, המשפחה, היא המניע העיקרי לכך שאני הולך וטובע בתוכו. ה"משפחה", אותו מירקם אנושי של אנשים מוכרים שבניגוד לדרך הטבע זרותם דווקא הוכת ונחשפת ככל שעובר הזמן. מעבר לרוח והצילצולים האופפים את "התיקונים" יש בו נגיעה של ממש במוסד המשפחה ובזו האמריקאית בפרט. האם יש לכך מקבילה בספרות העברית העכשווית? לא על מצבו של האדם בתוך משפחה אלא מצבה של המשפחה בתוך העולם?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.