אירוע משפחתי

[פארדון1]

אירוע משפחתי ../images/Emo46.gif

הרגע חזרתי מאירוע משפחתי. הצד שלה. אנשים שכבר היו המשפחה שלי, ואז היו זרים (אויבים?) ועכשיו הם... למעשה שום דבר. הלכה לי כתף מרוב טפיחות על השכם: "אז אין מציאות בחוץ, מה?" "אמרנו לך שאין כמוה" "אז הפעם בלי קונצים, כן?" ובלי שהיא תהיה אשמה תהיתי לי בשביל מה, לעזאל, אני צריך את זה. העבר שלנו יושב כמו עצם בגרון. כשאנחנו רק שנינו אני שמח וטוב לי, אבל זה...

הם משפחה בלי יותר מדי טקט, בסיבוב הראשון זה שעשע אותי.

 

[רואי עולם חדש]

תראה את זה כעיסקת חבילה...

כשמתחתנים עם בת הזוג מתחתנים למעשה גם עם בני משפחתה. זה חלק ממנה ואין אפשרות להפריד ביניהם. אגלה לך משהו, לפני שהתחתנתי, הודעתי למשפחתה של בת זוגתי שכל מי שמעוניין להתערב בחיינו שיעשה את זה עכשיו או לא יתערב בכלל ואם יש בכוונת מישהו להתערב בחיי,שידע את ההשלכות לכך. ההצהרה הנ"ל עשתה את שלה ומעולם לא התערבו לי או נתנו לי עיצות בכל מה שקשור בזוגיות. צריך לקחת את המשפחה כחלק מעיסקת החבילה של כל החזרה.

 

[נסיכה במגדל]

בשורה התחתונה

בסוף היום, כל אחד חוזר לבית שלו. אם אותה אתה רוצה למצוא שם אז זה לא ממש משנה מה הם אומרים, נכון? אירועים משפחתיים הם תמיד זרקור על "מה נדמה לנו שחושבים עלינו". אני תמיד הייתי נלחצת מהם כי הייתי בטוחה שכולם מסתכלים לי על הבטן ותוהים איך זה שעברו שנתיים, שלוש, ארבע ואני לא בהיריון. כשהיו שואלים אותי בתמימות אם כבר התחלנו לחפש בית הייתי הולכת לשירותים לבכות. בשורה התחתונה הם, אפילו חסרי הטקט שביניהם, לא היו העניין בכלל. אם בעלי ואני היינו יחידה אחת בלי סדקים כל זה לא היה משנה לי. (אה, וגם ממילא היו לי ילד ובית). אתה אוהב אותה?

 

[פארדון1]

טוב, נרגעתי

כן, אני מבין היטב שזה חלק מעסקת החבילה. זה פשוט החלק הפחות נעים... וכן, בסוף היום אני חוזר הביתה ואני בהחלט שמח למצוא אותה שם. וכנראה שהייתי צריך להתגרש כדי שאבין זאת. אני מאמין שהאמרה שאדם מוצא נחת רק באשתו הראשונה היא נכונה (למעט, כמובן, מקרי קיצון). זה מה שהגירושים לימדו אותי. בגלל זה ניסיתי (אולי יותר מדי) לדבר על לב הנסיכה שלא תתגרש, ובגלל זה הבנתי את הרהורי החרטה שלה. לא מצטער על "בית הספר" שאנחנו עוברים עכשיו. בסופו של דבר נצא מחוזקים.

 

[נסיכה במגדל]

האמת היא ש...

לאבד את המשפחה שלו היה החלק הקל בלהתגרש...

אני חושבת שלזוגיות של ההורים שלו הייתה השפעה מכרעת על איך שהוא תפס את זו שלנו. אני קצת מקנאה בגרושתך עכשיו, אני חושבת שמה שאתה עושה מאד אמיץ ומאד רומנטי. האמרה שלך, עם זאת, לא תמיד נכונה - הנה, בעלי ממש לא מצא נחת באשתו הראשונה

אני קצת ברגרסיה היום. אולי כי הייתי חולה השבוע. הלכת למפגש?

 

[פארדון1]

לא הלכתי למפגש

והרי אמרתי - "חוץ ממקרי קיצון". כנראה שאתם מקרה קיצון. מצטער לשמוע שאת ברגרסיה, אל תהיי. אביר חלומותיך מחכה מעבר לפינה. במקרה שלנו אני זה שיזמתי את הגירושים, כך שאני בעמדה לבוא על ארבע ולהגיד חטאתי פשעתי... אצלכם את יזמת, ומסיבות טובות מאד. למה לא הלכת למפגש בעצמך?

 

[touti]

ולמה שניכם לא הלכתם?../images/Emo6.gif

כמו נסיכה, גם אני מצדיעה לצעד שעשית! עם זאת, כמו האמא שהסתייגה מהתחלה, גם המשפחה תזרוק פה ושם הערות עוקצניות, קבל את זה בהבנה ואל תישבר מכך. נסיכה, אצל הרבה הדוגמא האישית בבית או האי-דוגמא אישית בבית מכרגעת בזוגיות שהם בונים אח"כ. מחבקת אותך ברגרסיה ומאחלת לך עתיד מזהיר

 

[נסיכה במגדל]

תותי, היית במפגש?

 

[נסיכה במגדל]

כי

לא יודעת. סתם. אני יודעת שאני יזמתי. ואני לא מתחרטת. ממרחק הזמן אני חושבת שיש לו סיבות טובות מאד להגיד חטאתי פשעתי. (אני יודעת שאני אמורה לגלות שלי יש, אבל האמת היא שלפני הגירושים הרגשתי אשמה הרבה יותר. היום אני יודעת שלא היה זה סיכוי, וממש לא רק בגללי). אני חושבת שזה בגלל שאני אמורה לצאת עם מישהו, וזה כנראה יידחה בשבוע לפחות. אז נוצר חלל, ופתאום שוב מתחשק שלי שגם בעלי לשעבר יגלה כמוך שבעצם אני שווה את המאמץ, שיבחר בי פעם אחת (הוא הסכים להתחתן והסכים להתגרש, אבל מעולם לא קיבל שום החלטה על חיי האהבה שלו חוץ מלא לשקם אותם). שיהפוך את העולם כמו הקירח ההוא מכיפה, שמגיע לכל פורום אפשרי ואומר שהוא עשה טעות ואוהב את אשתו ושום דבר לא יעצור בעדו. חוץ מזה, עכשיו אנחנו הרי לא גרים באותו בית. המחסום המרכזי הוסר, אפשר סוף סוף לקחת אותי לפריז וונציה ולחוף הים בקיסריה, ולשוט ביאכטה ולשתות יין בשקיעה או סתם לדבר. עד הגט היינו קורבנות של הנסיבות...

טוב, מספיק שטויות. אלו היו שאריות של אתמול בלילה, היום מחכה לי יום נחמד מאד. שבת שלום!