איפה למצוא ציונים בישראל ללא מרכאות
הרשות לטבע וגנים אפשרה לי להציץ לזן הולך וגדל של ציונות במיטבה ,צעירים ומבוגרים חדורים במטען אישי של הגשמה מאכלסים את אזור ים המלח מאזור יריחו בואך שפך זוהר בדרום ים המלח. אישית המחשבה לגור או לעבוד בחום ממוצע של קרוב לארבעים מעלות לא בדיוק מעורר אצלי חשק רב אולי בצעירותי ?. את ביקורי התחלתי בפארק קומראן בלוית יעקב דהאן מנהל האתר מזה 22 שנה,תצפית ראשונה משרידי הישוב המשקיף על נסיגת ים המלח, תחילת הסיור היה באולם המצגות אשר מתאר ומסביר על הסביבה ממעוף ציפור בינות לגאיות והמצוקים באזור, לאחר מכן סיור במוזיאון הקטן במקום ועלייה לשרידי המגורים ,בית ההתכנסות של הביחד וחדר האוכל וכמובן מערכת איסוף המים המתוכננת להפליא. חומה חלקית הגנה על הישוב בעיקר מהמזרח , ישנם עדויות למגורים באזור מזה עשרת אלפים שנה ,בלי להיכנס לויכוח בנושא ,תושבי אזור קומראן חיו בערך בשנת 70 לפני הספירה ,העדויות והממצאים על הישוב נמשכים לאורך כמאתיים שנה עד שנעלמו האנשים שחיו במקום. עקב ניסיונות של הנצרות למנף ולשייך את המקום כתחילת הנצרות הבתולית הראשונה עזרו להם הירדנים אשר הקימו את אתר התיירות הזה בתקופת שלטונם, מאידך גיסא והקשר היהודי בהקשר של ההתיישבות היהודית במקום ,יצרו מעיין קונפליקט למטרות הביקור במקום,למעשה יהודי שבה לבקר במקום שבוי בהילת המערות והמגילות ואת שניהם לא ימצא במקום. מצבת המבקרים במקום מוכיח כי יד הנוצרים על העליונה מעל ל 90% מן המבקרים הם נוצרים בבחינת ביקור חובה, אחוז קטן של מבקרים מוסלמים בעיקר מאינדונזיה ומעט יהודים טורחים לעצור ולבקר במקום המיוחד הזה וחבל. הגילויים האחרונים שנמצאו במקום הם משנת 1996 ונמצאו במקרה עקב שכנוע של ממשלת ישראל לאפשר לבני כת נוצרית שראו חזיונות למציאת ממצאים נדירים ברחבה המרכזית של האתר,וכאשר הובא בולדוזר לחפור ולמצוא ממצאים הוסטו חלק מאבני החומה למעבר הבולדוזר ולידם נמצאו אסטרוגן ,חרס שעליו כיתוב של צוואה של אדם מירושלים ,בקבוק זכוכית אולי לבושם וחותם מימי חזקיהו המלך, הבולדוזר חפר לעומק 30 מטר בור ולא נמצאו ממצאים ,הבור כוסה והם נשלחו מן המקום בלחץ רשות העתיקות. במדרונות ההרים המקיפים את המקום נמצאות מערות רבות ,חיפוש נערך בכשבע מאות מהם ,אך רק במערות ספורות נמצאו תגליות,חלק מהמערות לא טבעיות אלא מחפירה של בני אדם כמו מערות 4 שבה נמצאו ממצאים רבים ומערה 5 הקרובות למתלול המערבי של המתחם , משערים שחלק מן המטמונים שהיו מוחבאים במדרונות ההרים נשטפו לאורך השנים בידי שיטפונות שנוצרו בגשמים ולקחו עמם את כל מה שנקרא בדרכם. מי השיטפונות נאגרו בבורות איסוף ובימים כאשר הייתה זרימת יתר המים הופנו בתעלה איסוף והולכה שנתגלתה לתוך מאגר מים. כל מערכת איסוף המים תעלות איסוף שנחצבו במדרונות ההרים והוזרמו בתעלות לתוך בורות המים ,הערכת התעלות נבנתה תוך תכנון מוקפד והתחשבות בקווי הגובה השונים של מפלסי מים הזורמים ממקורות שונים ,למערכת הזאת הייתה תמיכה של מעיינות מים אשר נעלמה כמעט לחלוטין כאשר הים נסוג ומשך עימו את המעיינות למטה מן הישוב. מעבר לצריכת המים לחקלאות ולחיי היום יום נדרשו מים רבים לצרכי טבילה והטהרות במקווה באורך יום יומי לפי הכינוס היומי של הביחד או לפני הארוחה המשותפת. במתחם בית קברות שעל כל קבר היה גל אבנים ,על פי הממצאים של השלדים התושבים גידלו שערות ולא הסתפרו כמנהג המתבודדים,בישוב חיו גם נשים על פי ממצאי השלדים.
הרשות לטבע וגנים אפשרה לי להציץ לזן הולך וגדל של ציונות במיטבה ,צעירים ומבוגרים חדורים במטען אישי של הגשמה מאכלסים את אזור ים המלח מאזור יריחו בואך שפך זוהר בדרום ים המלח. אישית המחשבה לגור או לעבוד בחום ממוצע של קרוב לארבעים מעלות לא בדיוק מעורר אצלי חשק רב אולי בצעירותי ?. את ביקורי התחלתי בפארק קומראן בלוית יעקב דהאן מנהל האתר מזה 22 שנה,תצפית ראשונה משרידי הישוב המשקיף על נסיגת ים המלח, תחילת הסיור היה באולם המצגות אשר מתאר ומסביר על הסביבה ממעוף ציפור בינות לגאיות והמצוקים באזור, לאחר מכן סיור במוזיאון הקטן במקום ועלייה לשרידי המגורים ,בית ההתכנסות של הביחד וחדר האוכל וכמובן מערכת איסוף המים המתוכננת להפליא. חומה חלקית הגנה על הישוב בעיקר מהמזרח , ישנם עדויות למגורים באזור מזה עשרת אלפים שנה ,בלי להיכנס לויכוח בנושא ,תושבי אזור קומראן חיו בערך בשנת 70 לפני הספירה ,העדויות והממצאים על הישוב נמשכים לאורך כמאתיים שנה עד שנעלמו האנשים שחיו במקום. עקב ניסיונות של הנצרות למנף ולשייך את המקום כתחילת הנצרות הבתולית הראשונה עזרו להם הירדנים אשר הקימו את אתר התיירות הזה בתקופת שלטונם, מאידך גיסא והקשר היהודי בהקשר של ההתיישבות היהודית במקום ,יצרו מעיין קונפליקט למטרות הביקור במקום,למעשה יהודי שבה לבקר במקום שבוי בהילת המערות והמגילות ואת שניהם לא ימצא במקום. מצבת המבקרים במקום מוכיח כי יד הנוצרים על העליונה מעל ל 90% מן המבקרים הם נוצרים בבחינת ביקור חובה, אחוז קטן של מבקרים מוסלמים בעיקר מאינדונזיה ומעט יהודים טורחים לעצור ולבקר במקום המיוחד הזה וחבל. הגילויים האחרונים שנמצאו במקום הם משנת 1996 ונמצאו במקרה עקב שכנוע של ממשלת ישראל לאפשר לבני כת נוצרית שראו חזיונות למציאת ממצאים נדירים ברחבה המרכזית של האתר,וכאשר הובא בולדוזר לחפור ולמצוא ממצאים הוסטו חלק מאבני החומה למעבר הבולדוזר ולידם נמצאו אסטרוגן ,חרס שעליו כיתוב של צוואה של אדם מירושלים ,בקבוק זכוכית אולי לבושם וחותם מימי חזקיהו המלך, הבולדוזר חפר לעומק 30 מטר בור ולא נמצאו ממצאים ,הבור כוסה והם נשלחו מן המקום בלחץ רשות העתיקות. במדרונות ההרים המקיפים את המקום נמצאות מערות רבות ,חיפוש נערך בכשבע מאות מהם ,אך רק במערות ספורות נמצאו תגליות,חלק מהמערות לא טבעיות אלא מחפירה של בני אדם כמו מערות 4 שבה נמצאו ממצאים רבים ומערה 5 הקרובות למתלול המערבי של המתחם , משערים שחלק מן המטמונים שהיו מוחבאים במדרונות ההרים נשטפו לאורך השנים בידי שיטפונות שנוצרו בגשמים ולקחו עמם את כל מה שנקרא בדרכם. מי השיטפונות נאגרו בבורות איסוף ובימים כאשר הייתה זרימת יתר המים הופנו בתעלה איסוף והולכה שנתגלתה לתוך מאגר מים. כל מערכת איסוף המים תעלות איסוף שנחצבו במדרונות ההרים והוזרמו בתעלות לתוך בורות המים ,הערכת התעלות נבנתה תוך תכנון מוקפד והתחשבות בקווי הגובה השונים של מפלסי מים הזורמים ממקורות שונים ,למערכת הזאת הייתה תמיכה של מעיינות מים אשר נעלמה כמעט לחלוטין כאשר הים נסוג ומשך עימו את המעיינות למטה מן הישוב. מעבר לצריכת המים לחקלאות ולחיי היום יום נדרשו מים רבים לצרכי טבילה והטהרות במקווה באורך יום יומי לפי הכינוס היומי של הביחד או לפני הארוחה המשותפת. במתחם בית קברות שעל כל קבר היה גל אבנים ,על פי הממצאים של השלדים התושבים גידלו שערות ולא הסתפרו כמנהג המתבודדים,בישוב חיו גם נשים על פי ממצאי השלדים.
