איפה יש קצת שלווה...

איפה יש קצת שלווה...

• דממה חודרת / שיריה "ופתאום כשהתחלתי ללכת הלכתי בדרך שלי יצאתי מתוך הקולות שבבטן שנתנו לי כוח להאמין ותמיד האמנתי בשקט כמו שהמים זורמים השקט עושה גלים. ומתוך תוכי לקחתי את כוחי ויצאתי כדי לתת מבלי לקחת ומתוך תוכי לקחתי את כוחי כי האמנתי שהאמת מנצחת. עת לתת ועת לקחת עת לשתוק ועת לצעוק עת לרוץ ועת לנוח עת לבכות ועת לצחוק עת לשיר ועת לשכוח עת לזרוע עת לקצור עת לצאת בכלל הכוח - וללכת עד הסוף !!! "
 

*יערית

New member
זה מתבקש חמסיקה../images/Emo141.gif

ולא רוצה לדבר הרבה... או לכתוב להרגשה שעוברת עליך...שבטח תעבור ! הנה תקראי קצת....
 

*יערית

New member
האם את נשר או תרנגולת..

שוב עוד לינק עבורך ..עבורי עבור כל מי שירצה
 
ראשית תודה ../images/Emo13.gif ועכשו

אחרי שקראתי ולא היו לי שום בעיות עם כל ה-19 משפטים שם נשארה רק שאלה אחת מענינת במיוחד.. מי אני? ומי מכיר אותי יותר ממני? אני כמובן אבל לפעמים אדם מסתכל על עצמו אוהב את עצמו שלם עם עצמו אבל... תמיד יש משהו לא מובן שקשה לנו להבין גם בעצמנו.. מבחינתי שלווה = אהבה אהבה לילדים לחברים לבן זוג בקיצור לתת ועוד ועוד לתת לקבל זה כבר ענין אחר שלומדים אותו עם השנים..ושלא מקבלים מה שרוצים הולכים אהבההיא דרך חיים דרך לחלוק קשר ויחס בסיסי לקיום יומיומי ישנם אנשים שרגילים לחיות בלי וישנם אנשים שרגילים רק לחיות עם ורק עם עוד ועוד להרגיש ולתת מבחינתי הרצון לתת הוא מעיד על אדם שיש לו ויש בו ואדם שאין לו את זה הוא חי עם עצמו בסגירות, למדתי שבין הרצון ויכולת לתת ובין להפסיק ולהסתגר הגבול הוא דק מאוד, לתת תמיד אתן עד הגבול ולכל אחד קצת אחרת, אחרי לתת כל כך המון יש בי צורך ולהסתגר ולא לתת בכלל.. גם זה קורה עד לפעם הבאה כנראה...
 

*יערית

New member
וואלה בילבלת אותי....../images/Emo13.gif

אדם לא ניזוןרק מעצמו ומאהבתו וערך עצמי הוא ניזון גם מהסביבה.... ואת יש לך את זה...ראש מורם..קדימה צעד.. ושוב לנוע בשבילים אופטימים וחיוביים! בלי מנטרות מיותרות..בלי הסתבכויות... יש לקום ולנוע הלאה..וזה בהחלט לא קל... אבל מתחייב! שבוע טוב לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםם}{
 
לא לא דיברתי על הערך עצמי השלילי

אין לי בעיה עם עצמי בכלל אבל יש לי בעיה עם הסביבה כנראה ועל התרנגולים שנתפסים במקור לנוע לנוע ולהמשיך הלאה קל להגיד פחות קל לעשות.. אבל לא בטוח ששוב זורמים לאן שצריך... גם לך שבוע נהדר!
 

spidi2

New member
הזכרתן לי את זה שתיכן.....

זה קורה כשהדרך מתמשכת זה קורה רק ללכת, ללכת שום דבר לא ידוע לא שנה לא שבוע רק לנוע, רק לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן אדם זה קורה זה קרה כשהדרך התמשכה לי זה קרה לא ידעתי איך זה בא לי שום דבר לא ידוע לא שנה לא שבוע רק לנוע, רק לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכל אבל בן אדם זה קורה זה קורה (מבצע אריק לביא... אין לי מושג של מי המילים.. אז איתו ה
)
 
לא הייתי חוזרת לשום שלב

אחורה העבר מת כשקוברים אותו גם הטוב משם לא קיים כי הוא היה ונגמר אי אפשר להחזיר דברים לקדמותם אפשר לנוע אפשר גם לא לפעמים עדיף ככה ולפעמים אחרת... השאלה היא עד כמה צריך לתת למי ומה..?
 

spidi2

New member
העבר...

לדעתי חייבים לתת לעבר קצת יותר קרדיט. מאחר ומהעבר הזה צמחנו למה שאנחנו היום. מהעבר הזה למדנו, והפקנו לקחים (לפחות רובנו). לקבור אותו
לא הייתי קוברת שום דבר שהוא חלק ממה שאני היום. לכל דבר זמן, מקום וסיבה. העבר היה כחלק מכל הזמנים, המקומות והסיבות שהביאו אותי להווה המסויים הזה שלי עכשיו. לגבי תנועה... תמיד עם מבט קדימה... עד כמה צריך לתת למי ומה...
סומכת על ה
שלי ועל האינטואיציות שלי. לא יכולה להגיד שתמיד עבדו... אבל הם עובדים בכל זאת בדרך הכי טובה שיש... והאמת... הייתי מחליפה את המילה צריך לתת... לרוצה לתת... ושם זה הרבה יותר קל. עד כמה רוצה לתת למי ומה... זה נשמע לי הרבה יותר טוב. שבוע מקסים לכולם
 

spidi2

New member
חשבת שה|שוקולד| ישתיק אותי../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

יקירי, ממש לא צריך הסברים. שמחה שאנחנו בדעה אחת על העבר... מספיק יש ביננו ויכוח לגבי: גארפילד ופו הדוב... אז שמחה שהעבר לא בא ביננו...
 

Lonely In Blue

New member
ומי אמר....

שיש ויכוח ? יקירתי, כתבת שאת אוהבת גם את גארפילד. אבל את פו, יותר. אני מודה שפו דמות יותר סימפטית. ויותר קל לאהוב אותו. ה"חוכמות" שלו הן עם הפנים לאופטימיות, ועם הרבה אהבה לכל העולם. אבל, הדמות של פו עצמו, מקרינה קצת תמימות. גארפילד לעומתו, פסימי, ואוהב את עצמו. אבל הדמות שלו מקרינה ידיעה טובה של עובדות החיים. דרך אגב, חברו הטוב ביותר של גארפילד הוא פוקי, הדובון שלו. פו הוא דמות חינוכית, ולא פלא שהוא הפך לקלסיקה של ילדים. גארפילד הוא דמות משעשעת, ולא פלא שהפך לקלסיקה של מבוגרים. בתור מבוגר, אני אוהב את גארפילד. בתור ילד ( הילד הנצחי ), אני אוהב את פו. וכשאני אוהב, אני מסרב לחשוב על "את מי אני אוהב יותר". אוהב נקודה. כשמתחילים לעשות חשבון של "את מי יותר", זה להכניס מד-חום לתוך הלב. לא נראה לי שמומלץ. אז, על פו הדב וגארפילד אין לנו ויכוח. ועל כך שהעבר הוא חלק מחיינו, ואסור לקבור אותו, אין לנו ויכוח. ואני משוכנע שתשתכנעי שעדיף לא להכניס מדחום ללב. אז איפה הויכוח ?
 

spidi2

New member
../images/Emo92.gif../images/Emo92.gif../images/Emo92.gif

אל תדבר איתי על מדחומים... לא ל
ולא לכל מקום אחר..... מספיק לי מזה... ולמרות שיש כאלה שאומרים: "למה להילחץ, יש אקמולי"... אותי זה מלחיץ
לגבי הויכוח... אני אגיד לך משהו שפו ה
היה אומר לך: אם אתה מחפש לך
ובמקומו מוצא בור חול, נסה לחפש בור חול. אז כבר תהיה בטוח שתמצא אותו, וזה רעיון בכלל לא רע, כי הרבה יותר קל למצוא משהו שלא מחפשים, ואז - הפתעה
מסתבר, שזה בעצם בדיוק מה שחיפשת
ורמז - רציתי להוכיח שאין ויכוח, וראה זה פלא... מה שצריך היה להוכיח, הוכח
 

Lonely In Blue

New member
../images/Emo52.gif../images/Emo52.gif../images/Emo52.gif

לא אדבר יותר על מד-לחץ
לגבי הויכוח, הבנתי שרצית להוכיח שאין ויכוח וכתבת שזה הוכח, וזה מה שחשוב. אני קצת מתקשה להבין איך. אבל האמירה של פו אומרת לאהוב את מה שיש, במקום לחפש את מה שאין. ואני מקבל את דבריו.
 

Lonely In Blue

New member
ברמת החשיבה...

זה מאוד פשוט... צריך לתת הכל למי ? לעצמך ברמת ה"מה קורה באמת" אין לי פתרונות. אבל העבר לא מת, ולא קוברים אותו. העבר שלך הוא חלק ממך. וצריך להשלים עם זה. נכון, הוא נגמר, ולא חוזרים לעבר, אבל העבר, הוא מרכיב של ההווה, ואי אפשר לברוח ממנו.
 
מיום ליום אני מגלה

כמה לתת לאחרים זה טוב ולפעמים כל כך טיפשי... הכי נכון כנראה זה באמת לתת לעצמך .. על העבר: לא מתעסקת מידי אכן לומדת ועדין בהווה לגביי העתיד..
 

גברת x

New member
חמסיקה

העבר הביא אותנו עד הלום, עתיד צריך לתכנן, את ההווה צריך לחיות. כאן ועכשיו עם חיוך גדול!!!
 
למעלה