"איפה אבא שלך"?

[קַמִילִOn]

לא נראה לי שהיא צריכה לדבר איתו

על "משפחות ללא אב" כנושא תיאורטי שקיים בעולם, אלא על המשפחה שלהם, האישית, הספציפית והמסויימת. המשפחה שלהם מונה כך וכך חברים. זהו. אין אבא ולא היה אבא, לא בצבא, לא בחו"ל ולא בשמיים. ואיזה קטע? השמיים לא נופלים והחיים ממשיכים, ולפעמים אפילו ממש בכייף, למרות שאין אבא. מה זה בדיוק "התנגד בתוקף ולא רצה לשמוע"? ילד שמגיב ככה בגיל 4, לדעתי, הוא ילד שלא היתה לו הזדמנות להתמודד עם הנושא הזה בגיל מוקדם יותר. זה מדגיש ומדגים את הצורך בהפנמת הנושא וסיוע בחילחולו פנימה על ידינו, בגיל מוקדם ככל האפשר. כשילד גדל עם עובדת היעדר אביו מגיל 0, מאז שהוא זוכר את עצמו, כדבר טבעי ומובן מאליו, כחלק מהחיים וכעובדה קיימת שלא מערערים עליה ולא ממלמלים בגללה ולא מתרגשים ממנה, היחס שלו זהה.

 

[אורora]

תראי

אני לא מכירה אישית. אבל מדובר בילד של אימ"ב הוא גדל ללא אב זה לא משהו "שהוסתר" ממנו (לא שניתן להסתיר דבר כזה). הוא יודע מגיל אפס שאין לו אבא. מה זה אומר שהוא מתנגד : הוא אומר לאמא שלו לא נכון יש לי אבא הוא בצבא וכו וכו. בתוקפנות. האמא שלו התיעצה ואמרו לה פשוט לעזור אותו. להגיד לו שזה לא נכון אבל לא לריב איתו בכל פעם מחדש. באינטואיציה נישמע לי נכון.

 

[קַמִילִOn]

אז שתעזוב אותו באמת.

מן הסתם הנושא של "אבא בצבא" בא אליו ממקום כלשהו (גם זו שאלה - מאיפה בא בכלל הביטוי "אבא בצבא"? זה משהו שהוא כפי הנראה שמע מילד אחר), וכמו שבא - ככה ילך. עם הזמן זה יעבור לו והוא יתעשת.

 

[catנוע]

../images/Emo45.gif מסכימה

אין סיבה לריב על זה או לעשות זה עניין עם ילד בן 4. מן הסתם הוא יודע שזה לא נכון, וכנראה שזה משרת אצלו משהו (אפילו אם זה רק לראות איך אמא שלו מגיבה על זה).

 

[יסמין@]

מסכימה מאוד. הרי

הילד הזה חי 4 שנים ובמשך כל הזמן הזה הוא מעולם לא ראה גבר שלו קוראים אבא. מעולם לא היה לו אבא. וכדאי היה להתחיל להסביר לו את הנושא עוד כשהיה בן שנה וחצי-שנתיים ולא לחכות עד גיל 4.

 

[אורora]

אני לא חושבת

שניתן היה להסיק מהסיפור שהתחילו להסביר לילד את הנושא בגיל 4. וזה גם לא נכון.

 

[catנוע]

אני אנסה לענות

כי אין לי הרבה נסיון בנושא, חבצלת עדיין קטנה. אני מדברת איתה על הנושא מיוזמתי, עוד מלפני שידעה לדבר, כי אני רוצה שהיא תדע שמותר לדבר על זה שאין אבא, או על אבא בכלל, ושהיא לא צריכה להסס להעלות את זה אם היא רוצה. בעבר, כשהיא היתה אומרת אבא הייתי מנצלת את ההזדמנות לדבר על כך שבמשפחה שלנו אין אבא. בנוסף, אנחנו מדברות על סוגי משפחות שונות, כי היא גם מכירה כאלה. משפחה של אבא ואמא, משפחה של אמא ואמא, ומשפחה של אמא בלבד. אני לא מרצה לה אלא כשאנחנו מבקרים את X אני אומרת לה (לפעמים, לא כל פעם) הנה, כאן יש משפחה של אמא ואבא, או לפי האנשים איתם אנחנו נפגשים. כרגע היא אוהבת לקטלג דברים, אז היא גם מקטלגת את הילדים שהיא מכירה מהגן או מחוצה לו לפי אם יש להם אבא או לא, ומסווגת את עצמה עם אלה שאין להם. לפני כמה ימים היא אמרה לי, 'אולי אבא יבוא?' אז שאלתי אותה אם יש לה אבא והיא אמרה שלא, וצחקה. ואחר כך שאלה אותי אם גם לבת של אורורה (שהיא מכירה טוב) אין אבא, וכשאמרתי לה שנכון היא אמרה 'אז לחבצלת אין אבא וגם ל XXX אין אבא' והיתה מרוצה מעצמה

לגבי שאלות של אחרים זה תלוי. אם זה זרים מוחלטים, כמו איזה קופאית בסופר ששאלה אותה איך קוראים לה, ולאמא ולאבא, אז אני עונה בפשטות 'אין אצלנו אבא' ובזה מסתיים העניין. חשוב לי שהיא תשמע שאני עונה בלי לעשות מזה עניין, לא בטון הדיבור, לא במילים שאני בוחרת וכו'. אם מדובר על אנשים שאנחנו מכירות, נניח אמא אחרת מהגן, או ילדים של חברים וכו', אז אני עונה קצת יותר אם צריך, ושוב, חשוב לי שהיא תשמע איך אני עונה אפילו יותר משתשמע מה אני עונה. זה לא אישיו מבחינתי, ואני לא מסתירה או מתביישת בעובדה שאין אבא במשפחה שלנו וככה אני גם מציגה את זה. ילדים ששואלים הלאה 'איך זה יכול להיות' למיניהם אני עונה את התשובה ששגורה בפורום - 'עובדה. יש משפחות שאין בהן אבא' או משהו בסגנון. יש סיפורים מצויינים שכתבו בנות הפורום, שאני מתכוונת להקריא לה, אבל בינתיים היא קצת קטנה מדי בשבילם.

 

[נוRית]

גם אצלנו עדין לא הגיעו השאלות

היו שלבים, כמו שכבר כתבו פה, שלכל אחד שראתה היא קראה "אבא" ו"אמא". אז מי שהכרנו אמרתי "נכון, זה אבא של..." (או אמא של) וכשאלה היו אנשים לא מוכרים אמרתי לה שאנחנו לא יודעות של מי הוא אבא ולכן קוראות לו "איש". היות וזה היה, כאמור, גם על נשים, וגם אני קוראת שעוד ילדים עברו את זה, אני מניחה שזהו שלב התפתחותי ולא חסר. יצא לי לא מעט להסביר לאנשים וילדים מסביב את נסיבות הגעתה לעולם של קסם, ואני כבר קצת "מתורגלת". אני מניחה שכיגיעו השאלות הספציפיות זה אולי כן קצת יצבוט, אבל כמו בהרבה דברים אחרים - אני אשתדל לא להראות לה את הצביטה, ולענות לה בצורה קורקטית ועניינית.

 

[אמא אמא היחידה]

קראתי כל מה שכתבתן

ואני מאמינה שאני אוכל לממש

יש לי הרבה שיעורי בית, כמו כל דבר בחיים שלי - בטוח שאעשה טעויות, אבל אני מרגישה שיש דרך, שכבר נפרצה ע"י נשים חכמות ואני? אני רק הולכת בדרך להנאתי

תודה

 

[תומילי]

אני בטוחה שגם את תוכלי

עם הזמן, להוסיף לחדשות שישאלו את אותן השאלות

 

[דניאלה12345]

כבר סיפרתי פה

לפני מספר שבועות על "עימות" שהיה לי עם הילדים של חברה שסרבו לקבל את התשובה שאין אבא. מאז ניפגשנו שוב. הפעם הגעתי יותר מוכנה ועניתי מאוד באסקטביות (כן הנושא עלה שוב). גם החברה שלי היתה הפעם מוכנה יותר ולא נאלמה דום וגיבתה אותי. מהר מאוד היתה קבלה של עובדת קיום משפחות ללא אבא. כניראה שתגובה של ילדים זו רק פונקציה של איך המבוגרים מציגים זאת.