איסורי ייבוא ומסחר בזוחלים

[רן333]

איסורי ייבוא ומסחר בזוחלים

לאחרונה קיבלתי, כמו מגדלים אחרים שמחזיקים בהיתרי גידול מטעם רשות הטבע והגנים (רט"ג), מכתב ובו הבשורה הבאה: לגבי מספר גדול של מיני זוחלים, עופות, יונקים ודו-חיים, שבעבר יובאו לארץ, נערכה בדיקה על-ידי מומחים, ונקבע כי אותם מינים מהווים "סיכון אקולוגי לטבע בישראל". תוך 90 יום מתאריך המכתב (2.4.06) ייאסר הייבוא של אותם מינים, וגם המסחר בהם ייאסר. בין המינים האמורים מופיעים Elaphe guttata (כרכן התירס), Elaphe obsoleta (מין שלמיטב זכרוני כולל את הכרכן הצהוב, הכרכן השחור, הכרכן האפור ועוד), נחשים מהסוג Pituophis (בול-סנייקים, פיין-סנייקים וגופר סנייקים), וגם הפיתונים Liasis mackloti (השם המקובל, למיטב ידיעתי, עבור פיתון המים האינדונזי) ו-Liasis fuscus (פיתון המים האוסטראלי), שמשום מה נחשבים בעיני הרט"ג למין אחד. את רשימת הזוחלים והדו-חיים שעליהם מדובר כאן אפשר לקרוא בהודעה שכתב לא מזמן אוהד הצופה: **בבקשה** (הרשימה מופיעה בקובץ המצורף להודעה). אני כותב את ההודעה הנוכחית מכיוון שההשלכות של האיסורים הנ"ל מדאיגות אותי. מיני הכרכנים וה-Pituophis שבהם מדובר, ובמיוחד כרכני התירס, תופסים נתח משמעותי מאוד מ"שוק" גידול הזוחלים בארץ. כרכנים אמריקאיים הם בין הנחשים המתאימים ביותר לגידול על-ידי מגדלים מתחילים, ועבור רבים מאיתנו הם מהווים את "חלון הכניסה" לעולם הזוחלים. לכן, אני חושש שהאיסורים האמורים יפגעו קשות בענף גידול הזוחלים. מה שמדאיג אותי עוד יותר הוא האפשרות שמדובר כאן רק ב"סנונית ראשונה", בדרך לאיסור גורף על סחר בזוחלים מחו"ל. הפגיעה בענף גידול הזוחלים מטרידה אותי לא רק כמי שהתחביב הזה חשוב לו מאוד, אלא גם (תאמינו או לא) כמי ששמירת הטבע חשובה לו. לגידול זוחלים על-ידי הציבור יש חשיבות גדולה, גם בתחום חינוך הציבור הרחב, אבל לא רק. למשל: לא מעט מדענים ופעילים בתחום שימור הטבע גידלו בצעירותם זוחלים, וחיות בר אחרות, ואני מאמין שלפעילות הזו הייתה חשיבות בהתפתחותם כחובבי טבע, ומאוחר יותר - בהתפתחות העיסוק המקצועי יותר שלהם בתחום. אני מאמין שבימינו, כאשר האינטראקציה של ילדים, וגם של מבוגרים, עם הטבע הולכת ופוחתת, גידול חיות כמו נחשים ולטאות הוא אחד הצינורות המעטים שעדיין קיימים לקשר בלתי אמצעי בין האדם ובין הטבע (או לפחות: בין חלק משמעותי מבני האדם ובין פנים מסויימים של הטבע). ואם ננתק את הצינור הזה, התוצאה עלולה להיות הפחתת הזיקה בין בני אדם לטבע, לשמירה עליו, ולכל מה שקשור בכך. (אגב, כדי לראות מה קורה כשאנשים מכירים חיות בעיקר מסרטי "במבי" ודומיהם - אתם מוזמנים לעיין בויכוחים שהתנהלו כאן (ובפורומים נוספים ב"תפוז") בנושא האכלת חתולי רחוב והנזקים האקולוגים הכרוכים בה.) יש לי מספר שאלות בנושא, ואשמח מאוד עם גורמי רט"ג רלוונטיים (אוהד?), וגם גולשים אחרים, יוכלו לענות עליהן: 1. במכתב נמסר כי הבדיקה בעניינם של המינים האמורים נערכה על-ידי מומחים. זכור לי גם ששמו של פרופ' גד פרי הועלה בתגובה לשאלה שלי (כאן בפורום) בנושא. מה שכן, לא הצלחתי למצוא מאמרים או ספרות אחרת אודות פוטנציאל הנזק האקולוגי של כרכני תירס, למשל. האם ניתן יהיה להפנות אותנו לחומר בנושא? 2. על מה בדיוק מבוססת ההערכה שמין כלשהו מהווה סיכון אקולוגי לטבע בישראל? האם קיימים קריטריונים כלשהם? אם כן - מהם? 3. על מה מבוססת ההערכה שפיתוני מים אינדונזיים ואוסטרליים מהווים סיכון אקולוגי לטבע בישראל? האם מישהו בכלל מעריך שנחשים כאלה יכולים לשרוד בחורף הישראלי? ואם כן - על מה מבוססות ההערכות האלה? 4. כנ"ל לגבי זיקיות ג'קסון ומיני הזיקיות האחרים שנכללו ברשימה. 5. למיטב הבנתי, כל "הערכת סיכון אקולוגי" מבוצעת ביחס למין ספציפי. האם כל הבדיקות שנערכו עד כה הסתכמו במסקנה שהמין הנבדק מהווה סיכון אקולוגי? אם התשובה שלילית (ונראה סביר בעיני שהתשובה צריכה לצאת שלילית, לפחות בחלק כלשהו מהמקרים), האם נוכל לקבל רשימת מינים שהמסקנה/הערכה לגביהם היא שהם אינם מהווים סיכון אקולוגי? 6. האם אכן מדובר רק ב"סנונית ראשונה", כשבהמשך צפויות גזרות נוספות? האם היעד הסופי הוא (כמו שאומרות חלק מהשמועות) איסור גורף על גידול זוחלים מחו"ל? 7. זכורים לי דבריו של אוהד הצופה בנושא התרת הגידול של זוחלים ישראליים. בנוגע לנקודה זו: א. האם יש משהו קונקרטי בנושא? האם אנחנו צפויים לבשורות בקרוב? ב. היה ויותר הגידול של זוחלים ישראליים - מניין אמורים המגדלים הפוטנציאליים שלהם להשיג את הפרטים שאותם הם יגדלו? האם יותר איסוף שלהם מהטבע? האם יותר למגדלים מנוסים להרבות זוחלים ישראליים ולמכור אותם? 8. אני לא מתמצא בענייני חוק ומשפט, אבל האם האיסורים על מסחר במינים נפוצים (כמו כרכני תירס וכרכנים צהובים) אינם מנוגדים לחוק יסוד חופש העיסוק? (אני לא מתמצא גם בספרי החשבונות של יבואני הזוחלים בישראל, אבל הרושם שלי הוא שהאיסורים יפגעו פגיעה קשה בתחום העיסוק שלהם.) האם המדינה תוכל להגן על האיסורים האלה בבג"ץ?

 

[יונתן ורונסקי]

../images/Emo45.gif

 

[BabaGee]

דיי מלחיץ כל הקטע הזה !

אני מתמצא בחוק ומשפט פחות ממך אבל אני לא בטוח שפגיעה בחופש העיסוק תתפוס כאן. מרגע שהחוק יכנס לתוקף אז כל מה שהיה לפניו מתבטל אני מניח. כמו שייצרני החגיגת (שהוכנס רק לא מזמן לפקודת הסמים המסוכנים) לא יכולים לטעון לפגיעה בחופש העיסוק. אם הוחלט (לצערי !) שכרכנים למינהם יהיו אסורים לסחר וייבוא אז לא מאמין שהטיעון הזה יתפוס. מצד שני אני לא חושב שהם יוכלו להטיל איסור גורף על סחר/ייבוא זוחלים, אבל המחשבה הזאת לא מנחמת אותי.

 

[Liron Samuels]

בקשר לחוק יסוד חופש העיסוק ועוד

חופש העיסוק מוגדר כך: "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד." (מתוך אתר הכנסת) פגיעה בחופש העיסוק: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו." (מתוך אתר הכנסת) השאלה היא אם איסור על יבוא וסחר של כרכנים נחשב כפגיעה בחופש העיסוק, או שרק איסור על יבוא וסחר בזוחלים בכלליות (העיסוק עצמו) נחשב כפגיעה בחופש העיסוק. אם איסור של יבוא וסחר בכרכנים נחשב כפגיעה בחופש העיסוק אזי (לפי הבנתי לפחות) יש צורך בחקיקת חוק האוסר על כך. "מרגע שהחוק יכנס לתוקף" - דב, ידוע לך על חוק שעבר בנדון? כאשר הרט"ג אומרים שייאסר היבוא וסחר תוך 90 יום הם לא מתייחסים לשום חוק בנושא, ולכן אני מניח שמדובר בהנחייה בלבד של הרט"ג - דבר אשר לא תופס, לפי הבנתי המצומצמת של המערכת המשפטית, אם אכן מדובר פה בפגיעה בחופש העיסוק. יתכן מאוד שאני ממש לא בכיוון פה, אבל לפי דעתי זה שווה בירור. השאלה היא איפה מבררים דבר כזה? שאלה נוספת - האם המטרה הסופית של איסורי היבוא והסחר בכרכני תירס, לדוגמא, היא גם איסור גידולם למי שכבר יש ברשותו נחשים אלו? למיטב ידיעתי לא ניתן להחרים נחשים שנקנו בזמן שהסחר בהם היה חוקי, אך שמעתי ספקולציות בעניין.

 

[naja]

לא יהיו החרמות.

כל מי שכרגע מגדל את המינים האלה, יוכל לקבל היתר גידול עבורם. מה שיאסר זה המסחר בהם והיבוא שלהם.

 

[רן333]

אני לא בטוח שאתה צודק.

קודם כל, לא נמסר במכתב שההגבלות הנדונות הן חוק. שנית, ככל שידוע לי, לנושא חופש העיסוק יש מעמד של חוק יסוד. ואם אני לא טועה, חוק שנחקק בניגוד לחוק יסוד - בית המשפט העליון יכול לבטלו. כמו שכבר ציינתי, אני לא מכיר את החוק כמו שצריך. ברור שהוא לא אומר ש"כל אחד יכול לעסוק במה שבא לו". אבל מצד שני - אני לא בטוח שכל רשות מרשויות השלטון רשאית להגביל את תחומי העיסוק של אזרחים בהתאם לשיקול דעתה. אני מאמין שניתן להגביל את חופש העיסוק, אבל לא יפליא אותי אם ישנן אמות מידה מקובלות לנימוק של הגבלות מהסוג הזה. השאלה היא האם האיסורים הנוכחיים עומדים באמות המידה האלה. מכיוון שאין לי שום השכלה משפטית, אין לי מושג מה התשובה לשאלה האחרונה. אבל אני מאמין שיש כאן גולשים שמבינים בנושא יותר משנינו. אולי נשמע ממישהו מהם דברים מעניינים בנושא.

 

[Liron Samuels]

מסכים

חוק חופש העיסוק הוא אכן חוק יסוד, ולכן ביהמ"ש העליון רשאי לבטל חוק הסותר אותו. כמו שאמרת, לא כל אחד יכול לעסוק במה שבא לו. ישנם שני דרכים לפגוע באופן חוקי בחופש העיסוק: 1) פגיעה בחופש העיסוק: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו." 2) תוקפו של חוק חורג: "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4 [הציטוט בסעיף 1 - לירון], אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר." לפיכך, אם אכן מדובר פה בפגיעה בחופש העיסוק יש צורך בחקיקה. שוב, השאלה היא האם מדובר בפגיעה בחופש העיסוק או פשוט הנחיה שהרט"ג רשאים להוציא ללא חקיקה?

 

[רן333]

נקודה נוספת, ששכחתי להעלות:

קחו למשל את כרכני טקסס (Elaphe obsoleta lindheimeri). תת-המין הזה שייך למין E.obsoleta, ולפיכך הוא מסווג על-ידי רט"ג כבעל-חיים שמהווה "סיכון אקולוגי לטבע בישראל". אבל האם מישהו לקח בחשבון שחלק גדול מה-Elaphe obsoleta lindheimeri שמיובאים לארץ נראים **ככה**? ומהם הסיכויים של נחש במופע כזה לשרוד בטבע בישראל? גם בלי להיות מומחה לאקולוגיה, אני יכול להעריך שהצבע הלבן לא יעזור לו במיוחד. המופע הנדון כאן (leucism) הוא תכונה רצסיבית. כלומר: אם יותר היבוא של כרכני טקסס שנראים ככה, כל מה שיוכל להיווצר מהריבוי שלהם זה עוד ועוד כרכנים בצבע סיד. איזה איום נשקף מכאן לטבע בישראל? ועכשיו לכרכני תירס. נניח שכרכני תירס במופע **הרגיל** אכן מהווים סיכון אקולוגי חמור. עדיין, האם ניתן לומר דברים דומים על, למשל, כרכני תירס במופע **Blizzard**? גם כאן - נראה לי שלא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שסיכויי ההישרדות של פרט כמו זה שבתמונה, אם יגיע לטבע, אינם גבוהים במיוחד. וגם כאן - כרכנים במופע הזה מולידים כרכנים בעלי אותו מופע (הפעם מדובר בשילוב של שני גנים רצסיביים). בהנחה שכרכני תירס נורמליים הם סיכון אקולוגי לטבע בישראל - איזה נזק עלול להיגרם אם יותר היבוא של כרכנים בעלי מופע מיוחד (נאמר: רק לבקנים, או: רק במופע ה-Blizzard שלעיל)? הערות דומות תקפות גם ביחס למינים אחרים המופיעים ברשימת הסיכונים האקולוגיים של רט"ג.

 

[Liron Samuels]

נקודה מצויינת, בעיה אחת...

הערה בהחלט במקומה, אך קשה לי להאמין שהרט"ג יעשו את האבחנות האלה.

 

[רן333]

מדוע לא?

אתה יכול לקרוא הודעות שנכתבו כאן בפורום, ולהבין שברט"ג יושבים אנשים חושבים, שמכירים בחשיבות של גידול זוחלים על-ידי הציבור הרחב, ומוכנים לשמוע הערות וביקורת. זו, לפחות, ההתרשמות שלי. ומבחינה עניינית - אני לא חושב שיש בעיה מעשית להתחשב בשיקולים מהסוג שעליו הצבעתי. ההבחנה ("בשטח") בין כרכן טקסס רגיל ללאוציסטי, למשל, פשוטה הרבה יותר מההבחנה בין כרכן טקסס לנחשים ממינים או תתי-מינים אחרים.

 

[Liron Samuels]

חוסר אכפתיות במקומות הנכונים

אוהד בהחלט השאיר עלי רושם טוב, אך לצערי הוא לא זה שמחליט בענייני זוחלים. לדעתי אין שום בעיה להתחשב בשיקולים שהעלית, ופה אני רואה 2 אפשרויות: 1 - מי שקובע בנושא לא חקר מספיק לעומק את האיסורים החדשים, ולכן לא חשב על הדברים שהעלית. החלטה על איסורים כאלו ללא מחקר מספק מראה שמגזר המגדלים והסוחרים בזוחלים לא ממש מעניין אף אחד. 2 - חשבו על הנקודות שהעלית, אך החליטו שלא להתחשב בהם. אני לא רואה הצדקה בשטח או אפילו הצדקה תיאורטית סבירה לאיסורים החדשים, אז אולי אני כותב מתוך מרמור אבל אני לא חושב שמישהו שקשור להחלטה העלה בדעתו שזהירות היתר שלהם פוגעת בציבור הולך וגדל של מגדלי זוחלים. נכון, מטרת הרט"ג היא להגן על החי והצומח הישראלי, אך המטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים. לא מדובר פה בזוחלים שפלשו לטבע הישראלי ושגשגו, וחלקם אני מאמין שבחיים לא יצליחו גם אם ננסה.

 

[naja]

מה שאותי מעניין(מעבר למה שרשמת...).

כיצד יפרסמו את הנושא בציבור? האם הרט"ג ישלחו את המכתבים לכמה עשרות חנויות ומגדלים ובכך מבחינתם הם הפיצו את הבשורה? לדעתי, מאחר ונכנסו כאן תקנות חדשות, שאוסרות על משהו שהוא מאוד נפוץ ולגיטימי בציבור אני חושב שמחובתה של הרשות לפרסם את הנושא בכלי התקשורת השונים, לפני שמתחילים לאכוף את התקנות(ואני לא מתייחס רק לזוחלים אלא בעיקר לרשימה הציפורים שכוללת חלק מהמינים הנפוצים ביותר אצל מגדלים וחנויות לבעלי חיים.). בנוסף, כמו שמערכת האכיפה נראית היום(בעיקר מבחינת כוח אדם), אני לא רואה שום סיכוי שיהיה אפשר לאכוף את נושא הסחר בתוך המדינה.

 

[Nevo Schwartz]

העניין המשמעותי מבחינתם,

אני מאמין שהנושא המשמעותי מבחינתם הוא עצירת היבוא של מינים אלו לארץ. איסור מלא ואכיפה בתוך גבולות המדינה יהיה כמעט בלתי אפשרי, ואני בטוח שהם מודעים לכך (במיוחד למינים נפוצים כמו כרכנים למיניהם). מה שמדאיג אותי הוא שאיסור הייבוא יעלה את המחירים של נחשים אלו מריבוי בארץ. דבר שיכול להרתיע מגדלים חדשים לקחת את ההשקעה בנחש פשוט, וזה כמובן יפגע בהתרחבות התחום בעתיד. רן אני מאמין שכאשר יקבע מין מסויים יאסר הייבוא של כל מופעיו. אולי מהסיבה הפשוטה של חוסר הבנה או חקירה לעומק, ואולי מההבנה שאין שום דרך להבטיח שפריטים אלו לא ייצרו בעתיד צאצאים במופע הרגיל, בריבוי עם כרכנים שכבר מצויים בארץ בשפע. נקווה שאיסורים אלו לא ימשיכו בצורה מוגזמת, ויפגעו בתחום בצורה בלתי הפיכה.

 

[naja]

איסור היבוא לא יעלה את המחיר שלהם.

המחיר לא אמור להשתנות משתי סיבות עיקריות-1: יש מספיק פרטים בוגרים בארץ, כך שמחסור רציני לא אמור להיות. 2: לא אמור להיות מיסחר במינים האלה, כך שזה לא אמור להשפיע על המחיר. ואולי בכלל המחיר ירד-אם אנשים לא יוכלו לפרסם אותם ולמכור לכל דורש, הם יתקעו עם ההטלות שלהם והמחירים ירדו לריצפה. לגביי האכיפה-אין לי ספק שהרט"ג לא ערוכה לכך, ואין לה מספיק כוח אדם לטפל בעניין, אבל אם הם ירצו, הם תמיד יכולים לתפוס כמה שעירים לעזאזל, להשחיל להם קנס גבוה מאוד, ולדאוג שהשמועה תופץ.

 

[Nevo Schwartz]

אני שמח לראות שאתה כל כך בטוח...

אני מקווה מאוד שאיסור יבואו של נחש, שממה שידוע לי רוב פריטיו שהיו מגיעים לחניות היו תוצר חו"ל, לא תיהיה השפעה על מחירו. לגבי הטיעונים שלך, 1. אני לא בטוח בנושא, אבל אני מאמין שיווצר מחסור רציני כאשר יבוטלו משלוחי הענק של החניות הגדולות. אבל שוב נצטרך לחכות ולראות. על הטיעון השני לא חשבתי, וצריך לשקול אותו באמת. למרות שמשהו אומר לי שמכירתם של נחשים אלו תימשך בצורה סדירה בין מגדלים. ביטחון ותקווה זה טוב, ואני איתך בנושא, נראה...

 

[Itamar Levy12]

בקשר לסעיף 2

אני מתכוון בכל זאת להציע למכירה את התוצרת שלי מהמינים הנ"ל,ולדעתי דווקא האפשרות הראשונה היא הגיונית בהשקפה שלי-המחיר יעלה עקב מחסור(בית החיות ורפי מביאים כמה מאות של פריטים מהמינים האלה כל שנה כשהם לא יהיו תיהיה רק את הסחורה של המגדלים. מקווה שזה לא יפגע בשוק,מדובר בחיות מדהימות באמת,גופרים וכרכני טקסס(במיוחד מופע הלאוסיסטיק שהוא הנפוץ יותר בארץ [בעיקר כהמופע הרגיל פשוט ממש מכוער ולאוסיסטיק ההפך הגמור] ) אני יודע שיהיה חבל זה מינים ממש מעניינים,בנושא המכירה-את דעתי רשמתי בתחילת ההודעה. איתמר.

 

[naja]

לא מדובר פה בהגיון, מדובר פה בחוק.

ברגע שהתקנות האלה יכנסו לתוקפן, כל מכירה כזו תהיה עבירה על החוק. אתה תסתכן בקנסות ובאפשרות שכל האוסף שלך יוחרם, אם יחליטו להחמיר איתך. הפיתרון הוא לא ללכת נגד ההחלטה אלא לנסות למצא איזה סוג של שיתוף פעולה עם מקבלי ההחלטות, ולהוכיח להם שישנם דברים שראויים לשינוי.

 

[איתי נ]

החשש שלי

שבגלל החוק החדש יהיה כאלה שישחררו את בעלי החיים שברשותם לטבע.

 

[Liron Samuels]

למה שמישהו ישחרר את החיות לטבע?

אין איסור לגבי אחזקת חיה מהרשימה שהיה ברשותך לפני שהאיסור נכנס לתוקף.

 

[רן333]

אני לא יודע על מה אתה מבסס

את ההערכות שלך. אם אתה שואל אותי, השפעת האיסורים הנדונים תהיה צמצום רציני מאוד של המסחר במינים המופיעים ברשימה, וירידה משמעותית ביותר של הזמינות שלהם. אני מעריך שהיבואנים הגדולים ובעלי חנויות החיות יצייתו להנחיות רט"ג, בסופו של דבר. וחוץ מזה, לא יפתיע אותי אם האיסורים הנדונים יפחיתו בצורה ניכרת את הנטיה של מגדלים להרבות זוחלים מהמינים הנדונים ולמכור אותם. באשר לאפשרות הרביה של כרכנים במופעים מיוחדים עם כרכנים במופעים רגילים, שים לב לנקודות הבאות: 1. אם הנחת היסוד היא שבארץ היו ויהיו כרכנים במופעים רגילים בשפע, אז לא ברור במה יעזרו האיסורים שעליהם מדובר. (אני לא חושב שתמיד יהיו כאן כמויות של כרכנים. זה אמנם יהיה כך בטווח הקצר, אבל אם האיסורים יכנסו לתוקף, בטווח הזמן הרחוק כמויות הכרכנים יפחתו מאוד.) 2. גם אם יהיה ריבוי של כרכנים במופעים המיוחדים שהזכרתי עם כרכנים במופעים רגילים, להגבלת היבוא לנחשים במופעים כגון אלה שציינתי תהיה התוצאה הבאה: שכיחות הגנים למופעים המיוחדים באוכלוסיית הכרכנים הקיימת בשבי בארץ תלך ותעלה, והמשמעות של זה היא, למיטב הבנתי, שהתאמת הפרטים באוכלוסיה לחיים בטבע תלך ותפחת. וכשמדובר בפרטים שהסיכוי שלהם לשרוד בטבע קטן - הסיכון האקולוגי שהם מהווים פוחת.