אין לאישה אחרת זכות לקחת את בנה... הזוי!!!

רחליקה האחת

Member
מנהל
אין לאישה אחרת זכות לקחת את בנה... הזוי!!!

"בטי מברקו, אשה בת 40 מזימבבואה (מוואנזי, דרומית לעיר הבירה, הרארה), נמצאת בחודש השישי להריונה, הריון מבנה, ועכשיו הזוג רוצה לעשות צעד קדימה ולהנשא, על פי העיתון `דה זימבבואה מייל`. האשה אלמנה במשך 12 שנים ומתגוררת עם בנה, פאראי מברקו בן ה-23.

היא אומרת שהיא בחודש השישי להריון והחליטה שעדיף להתחתן עם בנה מאשר, כי היא לא רוצה להתחתן עם אחד מאחיו של בעלה המנוח, שכן מתכוונים להתחתן איתה.

בטי הפתיעה את המועצה בכפר שלה בשבוע שעבר כאשר סיפרה שהרומן עם בנה החל 3 שנים קודם לכן. האשה אמרה שאחרי שבזבזה הרבה כסף על חינוכו של בנה, שלחה אותו לבתי ספר יקרים לאחר מות בעלה, ועכשיו היא מרגישה שהיא זכאית לכסף הזה ואין לאשה אחרת זכות לקחת את בנה.

"נלחמתי לבד כדי לשלוח את בני לבית הספר ואף אחד לא עזר לי. אתם רואים שבני עובד ואתם מאשימים אותי שעשיתי דבר רע. תנו לי להנות מפירות הזיעה שלי", אמרה במועצת הכפר.

פאראי אומר מצידו, שהוא יותר ממוכן להנשא לאמו ולשלם חוב שאביו השאיר בלי לשלם לסביו. "אני יודע שאבי נפטר לפני שסיים לשלם את הנדוניה של הכלה - זו של אמי - ואני מוכן לשלם", אמר, "עדיף שהאנשים ידעו מה קורה, כי זה אני שהכנסתי את אמי להריון".

אם הם לא ינשאו, אמו תואשם בהפקרות. בינתיים, ראש המועצה המקומית, נתן מופוטירווה, אמר כי "אנו לא יכולים לאפשר לקרות את זה בכפר שלנו, זוהי למעשה, אות מבשרת רעות. בעבר, היינו הורגים אותם בגלל מה שעשו, אך היום איננו יכולים כי אנו פוחדים מהמשטרה".
מופוטירווה הזהיר את בני הזוג שיסיימו לאלתר את הקשר או שיסתלקו מהכפר. האם והבן בחרו באפשרות השנייה, ומאז הם עזבו את הכפר ומצפים להולדת הבן-אח-נכד שלהם .

===================

כמה מעוות וחולני, ממש סדום ועמורה. "תנו לי להנות מפירות הזיעה שלי" היא אומרת, איזה הזוי! היא יכולה להנות מההזעה שלה מחוץ לסדינים איתו, ובכלל, הכל מסתובב סביב הכסף גם כאן. באמת שבכל פעם שאני חושבת שאין במה להפתיע אותי עוד, הנה, צץ עוד משהו. מסכן הילד, שבכלל במקרה הטוב, יוולד ללא נכות גנטית, אבל אין ספק שהשלכות על חייו יהיו."

מתוך:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2612138&skip=1

מה דעתכן? אני לא ידעתי אם לצחוק או לבכות

רחליקה
 
הבעיה איננה שבנה לא ראוי לאחרות

אלא שנראה לה לגטימי לשכב עם הבן שלה, ולהיכנס ממנו להריון. ויש תמונה שלהם מתנשקים.
הלכתי להקיא, אחזור עוד מעט
 

ayaht

New member
אני מבועתת


פעם אחת מהסיפור המזוויע.

פעם שנייה, בגלל שאחרי שקראתי את הפוסט של הריונית, עברה לי מחשבה מפחידה בראש.
מה גורם לאמהות מזדקנות להתייחס לבן שלהן כאל תחליף בן זוג?
עבר בי הפחד שאולי עדיף בכלל לא להביא לעולם בן זכר כדי לא ללקות בתופעה ההזוייה הזו.

אז.. אחרי שנבהלתי מהצירוף מקרים ההזוי הזה, אני חושבת שאצטרף לבלו לתור להקאה...

אמאלה..
 

dify

New member
מממ...

בואו נתחיל בזה שהעובדות בכתבסה נשמעות לי מזעזעות, ואולי הן חוקיות אבל זו דוגמא קלאסית ליחסי מרות.. לכו תדעו מאיזה גיל היא מחנכת אותו לתפקיד הזה.

אבל מה שרציתי לענות זה על שאלתך: "מה גורם לאמהות מזדקנות להתייחס לבן שלהן כאל תחליף בן זוג?" אני חושבת שזה מאד נפוץ (ללא יחסי מין כמובן), בדיוק כמו שנפוץ מצב שבו אימהות חוות ומצפות מהבנות שלהן להיות החברות הכי טובות שלהן..
זה לא לגמרי מפתיע סך הכל,
קודם כל מדובר באדם שהאמא היתה חלק מהעיצוב של האישיות שלו, על פי טעמה, ערכיה, והגנטיקה הפרטית שלה. לכן הגיוני שהיא רואה בילדיה את התוצר הטוב ביותר.
ילד, בהיותו תלוי בהוריו, מבטא לרוב אהבה וקבלה ללא תנאי. כבוגרים, הרבה ילדים לא באמת יעיזו להתנגד להוריהם או לא יתנגדו בשם הכבוד או התלות בהוריהם, מה שההורה יפרש כקבלה.

אני חייבת להודות שברמה התיאורתית (בלבד!) יש משהו אבסורד בזה שאדם משקיע את מיטב האנרגיות שלו, הזמן, הכסף, הכוונות, בגידול ילד, וכשהילד סוף סוף הופך לאדם עצמאי, בוגר ואחראי, הוא הולך ונותן את מירב תשומת ליבו לאדם אחר
והופך את ההורים למקום השני (או אפילו השלישי והרביעי אחרי ילדיו ועבודתו).
ולכן אני לא לגמרי מופתעת שיש הורים שמצפים מהילדים שלהם יותר מאשר הורים אחרים, עד כדי תלות של ההורה בילד, או שטלתנות, או אי הבנה של השינוי בשלב החיים.

הדבר היחיד שאני תוהה, זה האם אנחנו שופטים אותו דבר גבר ואישה בהקשר הזה. בת שהיא החברה הכי טובה של אימה, שמשתפת הכל עם אימה, ושמטפלת באימה, תחשב בת טובה. ואילו בן שעושה אותו דבר, יחשב ילד של אימל'ה שמעורבת לו מידי בחיים, לא?
 

ayaht

New member
לגבי האבסורד

כנראה שזה המצב, אבל זה מצב איום ונורא.

הייתי רוצה לחשוב ולהאמין שהורים מביאים ילד לעולם מאהבה.
מגדלים ומשקיעים בו כדי שיהיה לו טוב בחיים.
אחרת, בשביל מה נתתם לו חיים. שיגדל ויהיה הפיליפינית שלכם?

כמה אגואיסט צריך להיות כדי לרצות לשלוט באדם אחר?

למה לא להבין שקשר אחד לא מתחרה בשני? הורים זה הורים ובן זוג זה בן זוג.
 

dify

New member
זה לא בקטע הפיליפיני


אני חושבת שזה בקטע של ליהנות מהפירות של העמל. השקעה של שנים בילד קטן, שלא יכול להחזיר באותם עומקים כמו אדם בוגר, וכשהוא מגיע לבגרות, את מירב האנרגיות שלו הוא מעביר למקום אחר.

אני לא אומרת שילד לא יכול לאהוב את הורו ואת זוגתו ואת ילדיו באותה מידה. זה לא מתחרה. אבל תשומת הלב כן עוברת לגמרי מהוריו לזוגתו, מאד ברור למי האנמנות הראשונה, מי אשת סודו, לצד מי הוא עומד אוטומטית. בעולם שלנו מקובל שזה בת הזוג ולא ההורים. אני בהחלט חושבת שכך צריך וראוי, אבל גם מבינה מאד את הקושי של ההורים, לדעת שכל ההשקעה הזו לגדל את הפרח ואז מישהו אחר קוטף אותו :)
 
תלוי איזה הורים

וכמה הם מעורבים בחייהם של בנם או בתם. אני למשל משלב מסוים בחיי, גם כשגרתי אצל הוריי, הפסקתי לשתף אותם בכל מה שעובר עליי. בחרתי בקפידה מה לספר ומה לא. נכון שאימא שלי הייתה רוצה לדעת יותר, אבל נראה לי שהיא מקבלת את המצב ככה, ואני לא חושבת שאימא ובת צריכות להיות חברות טובות. אני כן חושבת שמשלב מסוים צריך לעשות את ההפרדה בין האימא לבין המשפחה שבונים.

אני למשל מחנכת את ילדיי לעצמאות, וגם אם היום הם משתפים אותי בכל האספקטים של חייהם, אני יודעת שבעוד כמה שנים בגיל ההתבגרות השותפות תהיה נמוכה יותר ובוודאי שהם יעזבו את הבית, וזה נראה לי נכון. זה שאני משקיעה בהם ונותנת להם ורוצה שהם יצליחו זה רק בגלל שהחינוך והאושר שלהם חשוב לי, אבל אני ממש לא מצפה שיהיה ההיפך.

ובעניין הכתבה זה חולני, וקשה לי לקבל ולהבין איך גבר מוכן ורוצה לשכב עם אימא שלו. בעיניי אלה יחסי מרות בדיוק כמו שמורה שוכב עם התלמידות שלו. אין פה אהבה או יחסים שיוויוניים, רק סקס זמין שהאימא ניצלה אותו לטובתה (וגם יהיה לה ילד מהם)
 

dify

New member
שימי לב שאמא שלך היתה רוצה יותר..

אני לא אומרת שזה לא טיבעו של עולם, שילד מתבגר, הופך ליצמאי, ומתרחק מהבית.. ואני לגמרי בעד! שלא תהיה טעות :)

אגב, זה טיבעו של העולם המערבי המודרני, אני לא בטוחה שכך בהכרח נהוג בחברות שיבטיות או תרבויות שבהם המשפחה המורחבת ממשיכה לגור באותו משק בית. ממה שהתרשמתי, יש תרבויות שבהם הדגש הוא הרבה פחות על הזוגיות, זוגיות היא פונקציונאלית לצורך הבאת ילדים, ואילו הנאמנות הראשית היא למשפחת המוצא, כשהגבר נשאר נאמן במיוחד לקבוצת גברי משפחת המוצא שלו (אביו בראש ובראשונה ואחיו ורק אח"כ אם בכלל אישתו).


אני לא בעד צורה זו של חיים, גם אני גדלתי בעולם המערבי שבו זוגיות מבוססת על יחסים רומנטיים. ובטח ובטח שאינני בעד יחסי מין בתוך המשפחה (!!!!!). אינני הורה בעצמי, כך שזה לא עומד למבחן מבחינתי, אבל אני כן תוהה כמה קל להורה לשחרר, אחרי שהוא העביר את מרכז חייו, האנרגיה והמאמצים שלו לגידול הילד, אותו ילד שקם ועוזב על מנת לממש את עצמו, כולל להעביר את מרכז הנאמנות שלו עצמו קדם כל לאישתו ולא להוריו שהשריעו בו כל כך הרבה. אני תוהה על זה גם בהיותי בת להורים בעצמי. כי גם לי ברור שהזוגיות הפרטית שלי באה לפני הורי והם מקבלים זאת כמובן מאליו ומזל שכך. אבל אני יכולה להבין בהחלט איך יש אנשים שקשה להם לשחרר את הדבר שחייהם סבבו סביבו מרבית חייהם הבוגרים ושצריך לשחרר אותו דווקא כשהוא הופך למתגמל ביותר. לא?
 

mykal

New member
כמה דברים,

1)לגבי הקשר למשפחת המוצא בתרבויות השונות שציינת,
זהמתיחס הרבה יותר לקשרים פונקציונליים, שבעולם המערבי הם פשוט הרבה פחות נחוצים.
הגבר 'רכש' והשתלב במקצוע ההורה, והילדים שלו גדלו בתוך המשפחה המורחבת.
וכך נוצרו 'החמולות' שפתרו בעית קיום והשרדות.
בעולם המערבי החדש, יש מקצועות שהפרט בוחר, לפעמים במתכון שלא למקצועות שמכיר.
ולכן היתה זיקה חזקה של קשר. (ולא שתמיד היתה אידיליה וכיף גדול--אבל הורך לשרוד היה יותר משמעותי)
2)לגבי הפסקה השניה בדבר ההבנה של קושי השחרור,
ילד לא קם ועוזב. ילד הוא מתפתח עם השני, ע"פ צרכיו.
כשהוא יונק הוא על הידים, ואז לומד ללכת בעצמו, ואח"כ הולך לגן, ואין אמא שמצטערת שהוא עד 4 במעון או בגן.
וכך אלה שלבי גידולו.
עד שהוא מחליט לשאת אשה. זה לא העברת נאמנות, זו פשוט נאמנות אחרת, אהבה אחרת.
זה כמו לשאול את הילד את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אמא?
טפשי, את אבא ואת אמא, אבל הפעולות והאינטראקציה עם שניהם שונה.

ואכתוב כאמא שחיתנה ילדים,
זה חלק מתהליך שלם, מעולם לא חשבתי, שהם נאמנים או לא אלי, או אל נשותיהם.
נוצרו קשרים חדשים אחרים, כמו שנוצרו להם קשרים עם 'חברה' בתיכון בצבא באקדמיה,
שלא בהכרח ידעתי, שמעתי ראיתי את כולם---אז? ראיתי בזה חלק ממציאות שאנני שייכת לה.
וכן, כמו שאני שמחתי כשהוא קיבל תעודה של תותחן מצטיין, אני שמחה שטוב לו עם אשתו.

לפעמים, אתה מצפה לעזרה מהילד שלך, בדברים שהוא יכול,
ואז ככה, אם יש לך כהורה שכל, תיקח מישהו מבחוץ ותשלם.
או שתברר אם זו אפשרות, ומתי ואם זה לא יפגע במשפחה.
אפשר לשמור גם על הקשר הזה אם פועלים נכון.
 
לגבי הפסקה הראשונה

אני יודעת שבסין זה ככה. הילד מתבגר ומתחתן, אך אשתו עוברת לגור איתו ועם הוריו, שם היא מגדלת את ילדיה ואת משפחתה. אני מאוד שמחה שפה זה לא כך.

כמו שמייקל כתבה זה תהליך ועד שהילד מגיע לחתונה הוא כבר, בעידוד הוריו, הפך לעצמאי, כך שהפרידה לא כזאת קשה כמו שאת מתארת אותה (ואני מתארת לעצמי שאם את חפצה בכך, תראי לבד למה אני מתכוונת). חוץ מזה, גם שהילד מתחתן וחי עם בת זוג (אשתו) הקשר לא נעלם לגמרי. אני נשואה כבר הרבה שנים ולא נעלמתי להורי, וגם בעלי לא נעלם להוריו.
 

dify

New member
לא נעלמת, אבל מרכז תשומת הלב שלך עברה

לבית שבנית, לבעלך וילדיך. בעוד שאם היית נשארת לגור אצל הוריך, מרכז תשומת הלב היתה עבורם והיית זמינה להם הרבה יותר.


אגב, הקונספט שבו גבר נשאר לגור אצל הוריו ואישתו מצטרפת למשק הבית של הוריו ומשרתת אותם נפוץ מאד מאד בהרבה תרבויות והרבה תקופות, כולל אצל יהודים, אפילו היום (אני זוכרת היטב שכנה שסיפרה לי שככה בדיוק חיתנו אותה וגידלו אותה, פה בישראל לפני כ30 שנה, בשנות ה80 היא חותנה ע"י משפחתה, מבלי ליידע אותה אפילו, והועברה לגור אצל חמותה, בסביבה התרבותית שלה זה היה סופר מקובל והיא קיבלה את זה בשיוויון נפש, ואמרה שהיא מתכננת לעשות כך עם ביתה כשתגדל, לא יודעת אם היא ביצעה את זה
)
 
ישנו גלגל החיים

תינוקות וקשישים הם חסרי אונים. על כן ההורים מטפלים בתינוקות ומצפים שכאשר יגיעו למצב קשיש התינוק שבגר יטפל בהם.

יש שליטה מוחלטת שהיא מאוד בעייתית, ויש ציפיה שהיא מאוד הגיונית.
בעיני הגיוני שאמא שלי נעזרת באחי לצורך קדיחת מדף בקיר או כדי שיקח לה את הרכב למוסך (והוא לא עושה את זה מאז שיש לו בת זוג) כשהיא עדיין ממשיכה לכבס בשבילו, לרוץ בשבילו לדואר (ולעמוד אחרי יום עבודה של 11 שעות שעתיים בתור-אין כסאות בסניף הזה) להוציא לו את סכיני הגילוח שהזמין מאי.ביי כי זול לו מהסופר ועוד מליון דברים אחרים שהזמין משם (כיסוי לאייפון, סוללה ספייר, מדבקות מסך, חולצה, קשקוש כזה, קשקוש אחר...) ועוד ועוד ועוד.
ילדים גודלו והושקע בהם הרבה אהבה והבנה (וכסף) ואין סיבה שכאשר הם גדלו לא ירתמו ויעזרו אם צריך אותם. למה לבני הזוג כן ולחברים כן ולהורים לא?
 

Amyrlin Seat

New member
ורק אני שמתי לב שבמקום ההזוי הזה בו אין לאישה

שום לגיטימציה בפני עצמה היא פשוט בחרה את הרע במיעוטו?

כי מסתבר מתוך הכתבה שבעלה עדיין לא סיים לשלם את מחיר קנייתה, וכנראה שבעקבות חוב זה (בשילוב תרבות פטריארכלית) התכנית היא לחתן את אותה אישה עם אחד מאחיו של בעלה המנוח, כמו שזה נשמע האישה יודעת בדיוק לאיזה סיוט זה עתיד להכניס אותה אז היא עשתה בחירה הזויה משהוא אבל לפחות כזו שתשאיר אותה עם איזו שהיא שליטה על חייה, הבן שלה ניתן להניח לא יפגע בה ולא יפקיר אותה.

זה אמנם קצת קשה לעיכול אבל במקום כזה שחייך שווים כקליפת השום, ואין לך שום זכויות או סנגורים קשה לי לשפוט את האישה הזו על הבחירות שלה.
 

mykal

New member
השפיטה כאן

כלפי האשה, היא בבחירה הכי לא מקובלת ולא הגיונית ולא בריאה--שיכולה להיות.

אם כל מה שהיא מחפשת זה שליטה על חייה,
יכלה לעזוב את הכפר עם בנה, ולחפש דרך לקיים את עצמה,
אולי להגר, או כל דבר אחר, ולא ללדת בן/נכד--שיסבול ללא ספק מקשר הזוי ולא נורמלי.

במהלך ההסוריה הרבה נשים הצליחו לשדרג מעמדן ולאו דוקא באמצעות מעשים 'עקומים'.
 

Amyrlin Seat

New member
דבר ראשון מצטערת שלוקח לי זמן להגיב

יש לי כאן אורחים בלי סוף ואני בעיקר מתרוצצת
.

אני לגמרי מבינה את תחושת הדחיה והגועל מהבחירה שלה אבל מה שאני מנסה להגיד זה שבמקרה הזה באמת שאין לנו זכות לשפוט דרך העיניים שלנו, אין לנו שום מושג מה הוביל אותה לבחירה הזו ואם האמירות ההזויות שלה הן באמת מה שהיא חושבת או סתם דרך להצדיק את עצמה.

התנסחתי לא נכון קודם, הכוונה היא לא באמת שהיא רצתה שליטה על חייה אלא אולי היא עשתה זאת בכדי לזכות בחייה, הגיס אליו היא היתה משויכת עשוי להיות גבר מכה או לחלופין יתכן וסתם כיוון שהוא מקבל את האישה ״המשומשת״ של אחיו המנוח מלכתחילה הכוונה הייתה להשתמש בה כשפחה ולא כאישה (ואולי אני טועה, אני לא באמת יודעת). ובהחלט בתרבות כזו ובמיוחד שמדובר בחוב כספי הסיכוי שהיו מתירים לה ללכת סתם ככה הוא אפסי, כמו שזה נשמע הדרך ביחידה שלה לצאת ממצב לא רצוי היא למצוא גבר שיעמוד לצידה ועצוב וחולני ככל שזה יהיה כנראה שהגבר היחיד שהיא הצליחה לגייס זה הבן שלה.
 

mykal

New member
מלבד זה

מה יש להגיב על דבריך?
באמת שזה בעיני חולני, אבל אם בעיניך זו האופציה היחידה,
זה נורא.
אגב, האם אין אופציה , לברוח, ולחיות לבד?
כי בין שני אלה כנראה הייתי בוחרת בשניה.

בינתיים תהני מהאורחים וחג שמח.
 

kagome10

New member
אישה? לבד? בתרבות כזו?

זה נשמע לי התאבדות, במקרה הטוב.
 

Amyrlin Seat

New member
תראי אני לא באמת יודעת

ולכן אני לא באה להצדיק את האישה הספציפית הזו, מה שאני כן יודעת זה שנשים בעולם שלישי שנשלטות ע״י גברים לעיתים נאלצות לסבול או לבחור מצבים ודברים שבעינינו לא יעלו על הדעת.

לי פשוט קשה להעמיד על דוכן הנאשמים אישה שאולי בחרה בחירה הזויה אבל סיפור הרקע שלה הוא כזה שהיא למעשה נמכרה בכסף לאדם אחד (ואין לנו מושג איך הוא נהג בה), ועכשיו שהיא נותרה לבדה היא שוב עומדת להמסר בניגוד לרצונה לאדם אחר כשלמעשה זכותו לעשות בה מה שהוא רוצה, יכול להיות שהוא איש טוב (אבל היא היתה יודעת את זה ולא מנסה להמלט) ומצד שני הוא עשוי להכות אותה, למכור אותה לזנות, להעביד אותה 12 שעות ביום עם מעט שינה ומעט אוכל, להפוך אותה לשפחת המין הנרצעת שלו......
 
למעלה