אין חיים ורק סבל מייסר מתמשך

[מירב189]

אין חיים ורק סבל מייסר מתמשך

חלשה כעלה נופל ברוח
המפרסים כבר הורדו
הנפש אינה יכולה להכיל את החיים
מוחי משותק לחיים ורק נותן מחשבות למות
הבלימות למחשבות המיואשות
מנקרות חזק את מוחי בפיצוצים רבים ובלתי מתחשבים
המציאות היא כבר בלתי נסבלת ולא מאפשרת פתח לשינוי
פגועה מאוד וכל הטראומות צצות במוחי ללא הפסקה
לא מנחים למוחי , לנפשי ולגופי
אין אמון יותר באנשים וכבר רוצה להרגיש מרוחקת מהם
בניגוד לקודם שרציתי כל הזמן אנשים
בוכייה מאוד ולא נהנת מהחיים אלא חשה כמאסר עולם
אין אמונה שמשהו יציל ולכן העינוי נמשך כל הזמן
למרות הבלימות לעצור אותם, אך הן חזקות מאוד
לכן לא נותנות פתח לשינוי כלשהו
מיואשת מאנשי מקצוע כי הם עשו ועושים את ההפך ולעזור
שבורה מאוד מכולם והייתי רוצה להעלם ולא להיות קיימת עוד
מרגישה שזה רק עניין של זמן ולא אהיה קיימת
מנסה להשתדל להגיע ביום א' לועדה להתקבל לאשפוז יום
מאמינה שצריכה אשפוז מלא אך כל המערכת דפוקה
לא יכולתי להתנגד למה שאומרים ולכן הם ראו שלא רוצה אשפוז מלא
אבל שאני סובלת מדחייה איך אפשר בכלל להתנגד לכל הטפשות הזו
זו לא עזרה, זו הצקה לעוגמת נפש ושוברת נפשית
אבדה בעולם ולא רצויה בו
כלו כוחותיי ונפשי הרוגה עד מאוד

 

[יורם צדיק]

שילוב ידיים לשיפור

שלום מירב,
את כותבת שמוזמנת לועדה להתקבל לאישפוז יום
ואישפוז יום מאפשר בדרך כלל טיפול יותר ארוך,
שגם לא מנתק אותך מהסביבה.
מקווה שתוכלו לשלב ידיים ולעבוד יחד כדי לשפר את המצב.

 

[מירב189]

אני במצב של לעבוד, כל הזמן רצון למות ועם תוכנית

לבלוע כדורים. יש מס' נסיונות אובדניים, אחרון לפני חודש.
זה מאוד מעיק, המחשבות האובדניות פועלות בכל הכח ולא פוסקות, נותנות לי את כל הסיבות למרות כי איני יכולה להיות בקשר עם אנשים אם זה חברתי, מקצועי, עבודה וכו'.
לכן אין סיבה לחיות כי אי אפשר בלי קשר, בלי שייכות כלשהי ואז הרצון החזק למות.
רציתי להיות מאושפזת באשפוז מלא ואחר כך הוסטל - כי התחושה שלי שאני לא אחזיק מעמד ככה וגם באשפוז יום ובמיוחד שאני גרה עם אבא שלי בבית שלו וזה המקור לכל הבעיות, ממש כלא ומתעלל בי אלימות מילולית ואומר לכל השכנים, עד כדי כך שלא רוצה אף אחד וכל הזמן מסתגרת בחדר וזה עינוי ואי אפשר לחיות ככה והוא כל הזמן משפיל אותי.
לא מאמינה בחיים, רציתי שאולי אתן צ'אנס, אבל לחיות עם אבא זה עינוי במיוחד שאימא שלי נפטרה הכל קרס והיא נתנה לי את הכח לשרוד את החיים ואיבדתי גם את האמונה בבורא העולם ואי אפשר בלי אמונה כי קשה לשרוד את החיים האלו בלי אמונה.
&nbsp
&nbsp

 

[מירב189]

לא במצב של לעבוד

 

[יורם צדיק]

מי שכותב על תכנית אובדנית ספציפית בפורום

צריך לדווח על כך להנהלת הפורומים, והם כניראה יפנו לאתר אותו.
אז אם בכך את מעוניינת - אז אדווח ולא יהיה טעם בהמשך הדיונים כאן.
אם את רוצה לשתף ביאוש שלך, בחוסר האונים,
ולנסות לחשוב מה לשפר -
אז את מוזמנת להמשיך לכתוב
וגם ננסה לחשוב יחד על כיוונים יותר בונים לעתיד.

 

[מירב189]

אתה תוקף אותי סתם, אני באמת מיואשת, נשבר לי מהכל

בא לי להקיא את כל מה שעברתי.
לא מרגישה שמישהו באמת רוצה לעזור, רק גורמים לי לעוגמת נפש ומשפילים והם יודעים שאני סובלת מדחייה וזה כל כך הזוי.
מרגישה שהמדינה יודעת את סבלי והיא סתם משחקת איתי מעין שיטת אינדיקציה לאשפוז או לדעת אם אני רוצה להתאבד בצורה טיפשית ורק גורמת לך יותר חזק להתייאש ולא לרצות בחיים.
לא מאמינה שאפשר גם לעזור, חשבתי אולי אשפוז ואחר כך הוסטל, אבל לאור כל מה שקורה עם המדינה לא מאמינה שאפשר גם את זה ולכן הייאוש מאוד סוחף מטה ורצון למות.
לא רואה כיוונים בונים לעתיד כי גם מרגישה מושפלת לקבל את העזרה ממקום שהשפיל אותי בצורה לא מתחשבת, אז הכל כבר מאוס וכואב עד שבירה ממש ואין כח לקום מהתהום הזה.
משטרה לא תעזור כי הפסיכיאטרים דפוקים, אני מוכרת כבר בארבעה תחנות משטרה הן שהגיעו הביתה והן במקומות שונים וידיהם כבולות כי הפסיכיאטרים דפוקים אז לאתר אותי זה סתם מיותר.
מה גם שיש לי אבא חולה לב וצריך עוד צנתורים ומאוד חרד ומובהל שהמשטרה באה ומרגיש מבויש מהשכנים, אז אין טעם זה ממש מיותר.
מה גם שהמשטרה לא יכולה לעשות כלום.
הייתי עצורה, בכלא, בתחנת המשטרה עד למשטרה כדי להגן על חיי, לא עבריינית ואין מערכת משפט ואין פסיכיאטרים ואין רווחה ואין כלום במדינה הזויה הזו.
&nbsp
&nbsp

 

[יורם צדיק]

האם היתה היום הועדה לאישפוז יום?

 

[מירב189]

עד לקביעה של השופט בבית המשפט מה לעשות איתי

 

[יורם צדיק]

מה היה בועדה לאישפוז יום?

 

[מירב189]

אמרתי שאני צריכה אשפוז מלא כי יש לי מחשבות אובדניות קשות

וגם הסברתי שאני לא ישנה וכל הגוף כואב לי מאוד חזק (הפיברומיאלגיה פרצה בצורה חזקה מאוד, ממש עייפות מתישה וסבל נוראי).
אז הוא אמר שזה לא מתאים שאני אלך לפסיכיאטר שהוא יאשפז אותי.
אבל נמאס לי לפנות למיונים הפסיכיאטריים כי הפסיכיאטרים הם ממש פסיכים כי השיטה לאינדיקציה לאשפוז ממש טיפשית ולא באמת מצביעה על מצבו הקשה של המטופל.
אלא צריך להגיב למה שהבוחן כדי שהמטופל ייתן את התשובה שהוא צריך להתאשפז כדי להצדיק את האשפוז.
כל כך מגוחך, כי אם אדם סובל מדחייה קשה טראומתית אז הוא לא יכול להגיב לכל, אול קצת ובאיזה שלב זה מייסר ומתיש ומרגישים מושפלים ואז האינדיקציה לא אמינה ולא משקפת את מסוכנתו של המטופל ואת חובתו לאשפוז מידי.
מדינה הזויה ומשרד הבריאות על הפנים וכמובן הפסיכיאטרים הבודקים.
&nbsp

 

[יורם צדיק]

האם עברת תהליכי סל שיקום?

 

[מירב189]

סל שיקום לא מתאים כרגע כי אני אובדנית. צריכה אשפוז מלא

אבל כל כך מייסרים אותי עם שיטת האינדיקציה לאשפוז כפי שהסברתי.
בקיצור אין חיים וגם לא רוצה לפנות יותר למקום שהשפיל אותי, מרגישה כל כך מאוימת ומושפלת שאינני רוצה כבר את העזרה הזו, לא מאמינה יותר לכל הטררם שהם עושים.
&nbsp
&nbsp

 

[יורם צדיק]

דרך סל שיקום אפשר לקבל הוסטל

 

[מירב189]

אם אתה אובדני אתה לא יכול לקבל הוסטל וגם הוסטל

לוקח לפחות שלושה חודשים עם הגשת סל שיקום - ועדה וכו'.
&nbsp