אימצתי גור כלב בן חודש וחצי

[קטיפה]

אימצתי גור כלב בן חודש וחצי../images/Emo107.gif

אז הסיפור מתחיל ככה המשפחה שלי ואני נסענו בשבועות ליומיים לצימר בקרית שמונה ופתאום אני רואה שיש שם כלבה פינצ´רית מערובת עם 7 גורים 6בנים ובת אמרתי לאמא שלי בצחוק בואי ניקח כלב והיא לא רצתצה ואיזה שעה לפני שנסענו הביתה אמרתי לה בואי ניקח כלב לכבוד היומולדת שלי(בסוף החודש) והיא הסכימה שזה השיג בפני עצמו

ולקחנו אוות הביתה מיקי היהה מעט עצוב אבל אחרי פינוקים וטיול סלח לנו והם מסתדרים ממש מצויין היום אני חוזרת מהבצפר ומה אני רואה? שקית ענקית מלאה בעצמות משחקים וכו´ ואמא שלי ממש מאוהבת בו היא מלטפת אותו ומרימה אותו על היידיים שזה צריך לתעד במצלמה והוא מזה פשושון ושעיר מאוד מאוד ושהוא יגדל נספר אותו כי תצהיהה לו פרווה גדולה ובלילה חשבנו שהוא יבכה אבל הוא לא בוכה והוא התחיל לאהוב אוכל יבבבש! טוב אז זהו בעצם אה...ושמו בישראל:מילו ממני שירלי

 

[קטיפה]

מילו נעלב שלא הגבתם../images/Emo122.gif

 

[שרית(^_^)]

תתחדשי על מילו !!../images/Emo65.gif

איזה כיף !! המון מזלטובים לשניכם ! וגם כל הכבוד לאמא שלך ! כשאני הייתי ילדה קטנה, בכל יומולדת, בכל אפיקומן של פסח, בכל מבחן שהייתי מקבלת בו ציון טוב, ובכלל בכל הזדמנות, הייתי מתחננת להורים שלי שיביאו לי כלב. זו היתה המתנה שהכי רציתי בעולם, ואף פעם זה לא עבד...

מדי פעם הייתי מביאה הביתה כלב עזוב שהייתי מוצאת ברחוב, שההורים שלי הסכימו להחזיק רק כמה ימים, עד שימצא לו בית מאמץ. ההורים שלי היו מסוג האנשים שדוקא נורא אוהבים כלבים, אבל אם אפשר, אז לא אצלם בבית... את כל ילדותי העברתי בכמיהה העזה הזו לכלב, שהצלחתי להגשים רק בגיל 24, כשכבר גרתי בדירה משלי... לשמחתי הרבה נתמזל מזלי ומצאתי את סאקי, כלבתי המקסימה, האהובה עלי יותר מכל דבר אחר בעולם (אולי השתלם לחכות...

)

 

[Michelle1]

מזל טוב למילו../images/Emo49.gif../images/Emo107.gif../images/Emo24.gif../images/Emo65.gif

על שמצא משפחה חדשה. שיהיה לכם המון אושר וכמובן, אם יש שאלות, אנחנו כאן

 

[MayAnigmaPerson]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif ביאסתם אותי קשות!!!

קודם כל מזל טוב!!! שם יפה,אני מחבבת את השם הזה. שאלה-אפשר לאמץ את אימא שלך? או לפחות יש לה שיכפולים בחנויות,או משהו כזה??? אני גם,כמו ששרית אמרה,מגיל 3 בערך תמיד חלמתי על בן לוויה בצורת כלב אבל בעיקר חתול. וגם אני,בכל אירוע כזה או אחר הייתי משתמשת כתירוץ להביא את אותו בן לוויה. לצערי,תחנוני לא עזרו...

. בסופו של דבר,בעיקר בגלל תקופה קשה שעברתי לפני כמה שנים,הרשו לי להכניס את בוני,ומאז אף אחד לא ממש מבסוט מבואה,לא נראה לי שהם היו עונים בחיוב אם הייתה להם אפשרות נוספת.

. טוב,אבל עכשיו זה לא ממש בחירה שלהם...

המשפחה שלי מורכבת משלושה חלקים,אלו שאוהבים חיות מרחוק,אלו שאדישים להם,ואלו ששונאים אותם ונגעלים מהם,מאוד. ככה שבשבילי לשמוע על אימא שלך,שמביאה לכלבה שק מלא עצמות וצעצועים

זה בגדר מרגש עד מעורר קנאה. אני מקווה שגם אני,כמו שרית,אתגורר בשנים הקרובות לבד,(למרות שיש לי אפשרות גם עכשיו),ואז אני אאמץ כל חתול רחוב שעובר,חולה או בריא,עיוור או בלי זנב,כל כלב משוטט,כל ארנבת,כל תוכי וכל דבר חי שנמצא במצוקה,לפחות עד שהבית שלי יתפוצץ מפרווה,נוצות וצרכים...

זה בעצם מין המשך לפנטזיית הילדות שלי,להיות וטרינרית (ממש לא,יום אחד בלימודים ואני מתחרפנת),ושתהיה לי מרפאה פרטית סמוך לדירתי,לשם אני אביא את כל החיות ואטפל בהם ללא כסף. בקשר לאיך אני אקנה את התרופות,את המכשירים ואת כל שאר הטיפולים הנדרשים,אם לא הייתה נשארת לי ברירה הייתי גונבת. (או זוכה בלוטו,אחד מהשניים...

).