אימוץ ילד עם צרכים מיוחדים

רחללי

New member
אימוץ ילד עם צרכים מיוחדים

יש לנו ילד מקסים בן 7 ואנו כעט בתהליך של אימוץ ילד מעל גיל שנתיים בארץ, אנו כרגע בשלב של פגישות קבוצתיות אחרי שיחות עם העובדת הסוציאלית, וביקור הבית, בשרות למען הילד. מבקשים לשאול את מי שעבר את התהליך הזה - מהו השלב הבא? מתי ואיך ניפגש עם הילד/ה, האם יש לנו אפשרות לבחור מין, גיל, ולאיזה תגובות לצפות מהילד הביולוגי שלנו? שכעט מצפה לאח אבל גם חצת חושש.
 

ענבל40

New member
רחללי

אנחנו מצפים לאימוץ בארץ של ילד מעל גיל שנתיים. עברנו סדנא לפני כשנה ועדיין אין סימנים לילד. בסדנא תקבלו תשובות לכל השאלות (ואם לא אשמח לעזור) פרט לשאלה מתי אפגש עם ילד. התור עכשיו ארוך גם לילדים מעל גיל שנתיים. ענבל
 

הזוג

New member
יש הערכה של זמן לתור?

עד כמה התור ארוך? מה אומרים לכם?
 

רחללי

New member
התור...

כרגע אנחנו בכלל לא בשלב של שאלה כזאת מבחינת העו"ס, קודם כל היא רוצה את תגובתנו לסדנא שהתחילה רק שבוע שעבר מפגש ראשון, יש לנו עוד 3 בדרך. ואולי אחר כך יהיה מקום לשאלות. מקווה הילד שלי שכבר עבר ביקור בית והכנה לאימוץ ממתין בכל יום שיגיע האח החדש שלו אפילו חולם על זה בלילה .
 

ענבל40

New member
נדמה לי שיכולים לחכות גם שנתיים,

אבל אף אחד לא ממש יודע. העובדת הסוציאלית אמרה שהיא לא רואה את סוף התור, כלומר נצטרך לחכות הרבה זמן. הסכמנו לקבל ילדים עם מגוון בעיות, פרט לנויות קשות ומחלות נפש. לנו יש 3 ילדים בבית. מהם שניים מנישואים קודמים של בעלי.
 

מיכל@ל

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

במאמרי הפורום יש מאמר בנוגע לאחים ביולוגים ומאומצים,תוכלי למצוא שם חומר רב,כמו כן גם בקישורים. המון הצלחה
 

הזוג

New member
מהניסיון שלנו

הפגישות הקבוצתיות בהחלט חושפות לקשיים שונים שילדים מתמודדים אתם והרקע של הילדים. בשיחה עם העו"ס שמתקיימת לאחר הפגישות, אתם מוזמנים לספר איזה ילד הייתם רוצים: מין, גיל, הרקע ממנו בא: אם איזה סיפור קל לכם יותר להתמודד ואם איזה סיפור קשה לכם יותר. העו"ס תעשה את ההתאמה בהתאם למה שאתם תגידו. הגישה שלנו הייתה לתת כמה שפחות הגבלות מה שיאפשר לעו"ס להציע לנו ילד ביתר קלות ולהשאיר לעצמנו את האפשרות להגיד לא במידה ולא יתאים לנו. מהניסיון הפרטי מאוד שלנו, העו"ס עשתה עבודה טובה מבחינה זאת שהיא הכירה אותנו והניחה מראש שנרצה לקבל את הילד שייעדה לנו. כך קרה שהגיעו לפגישה אמרנו מה שאמרנו ואז העו"ס שאלה: טוב, אז אפשר להציע לכם ילד?!! ונושא אחר לחלוטין - התגובות של הילד הגדול שבבית. הבן שלנו היה כמעט בן 6. הוא לא ידע על תהליך האימוץ עד היום בו ידענו שיש לנו בן נוסף. הוא מאוד שמח על כך שיהיה לו אח והיה שותף פעיל בכל התהליך. כשהוא מספר היום על כך, הוא מדגיש שמאוד רצה שיהיה לו אח, שהוא יזם את הרעיון. בהתחלה היה קשה כי הרבה מתשומת הלב קיבל האח אבל ככה זה ואין מה לעשות. הבן היה בבית ילדים. אנחנו הכרנו רק את חדר המנהלת של בית הילדים. המנהלת עשתה דבר חכם:היא הכניסה את הבן הגדול לבית הילדים כדי להביא את אחיו. מעשה זה נתן לו נפח לסיפור מאיפה הגיע פתאום האח - מבית ילדים שהוא ראה וידע כיצד לתאר אותו. אם תרצו מידע נוסף או להיפגש, אפשר במסר. הזוג
 

קייצית

New member
כל כך הרבה זמן עבר מאז תחילת התהליך

ושכחתי שאתם אימצתם בארץ ! איזה כיף לדעת את זה, וכמה מחזק. אנחנו לפני סדנא, ויודעים היטב שלוקח המון זמן היום זה דווקא מתאים לנו הזמן הזה. בכל מקרה טוב לדעת שאתם שם ושאפשר להתייעץ בבוא הזמן.
 

רחללי

New member
תודה על שיתוף הפעולה

תודה רבה רבה על שיתוף הפעולה והאינפורמציה, מעודד לדעת שיש עוד אנשים במצבנו. מספר שאלות ברשותכם: כמה זמן היתה ההמתנה אצלכם אחרי הסדנא? באיזה גיל היה הילד שקיבלתם? ואיך קיבלו את הילד במשפחה המורחבת? אצלנו משפחה מאד חמה וקרובה אבל עדיין לא סיפרנו לאיש, כרגע לא מעוניינים לשמוע תגובות כדי שלא לערער את הבטחון שלנו באימוץ. האם להתנסותך כדאי כן לשתף הורים לפחות?
 

הזוג

New member
תשובות

מעניין עד כמה הנושא של האימוץ דינמי ומשתנה כל הזמן. אנחנו ורוב שאר משתתפי הסדא שהיו אתנו, קבלנו ילד בזמן ממש קצר אחרי הסדנא. הבנתי שהיום מדברים על שנתיים?!!! הבן היה בן שנה וחודשיים - ובקרוב נחגוג לו 4 (איך שהזמן עובר). היחידים שידעו על נושא האימוץ היו ההורים שלנו והאחים. ספרנו להם כאשר התחילה הסדנא. אני חושבת שהיה נכון לספר להם, הם צריכים להתרגל למצב, לסיפור, ומאוחר יותר לספר אותו הלאה לחברים שלהם כשהמשפחה תתרחב. אנחנו עושים עם עצמנו תהליך, ההשתתפות בסדנא. יש לאפשר גם להורים זמן לעכל את הנושא. החברים ידעו כאשר אנחנו ידענו על הבן. הסיבה שלא סיפרנו - רצינו להיות ממש ממש במצב של אושר כאשר נספר לאחרים על כך ולשדר את המסר הנכון - אנחנו מאושרים - תהיו כאלה בשבילנו (וכך אי אפשר לערער את הבטחון בנושא האימוץ). לא דאגנו בקשר לתגובת החברים ואכן הם לא אכזבו. דרך אגב לגבי הורים: הסדנא שלנו הסתיימה ממש לפני פסח. אחרי פסח מתקיים חודש האימוץ שהשרות למען הילד מארגן: ארבעה ימי ראשון רצוף יש הרצאות מגוונות בנושא אימוץ הזמנו את הורי להגיע אתנו להרצאה. הדבר הראשון שאני זוכרת הוא האולם המלא - לרבים לא היה מקום ישיבה. זה עודד אותנו וגם את הורי - ראשית אנחנו לא היחידים. שנית מסתכלים מסביב ורואים את "עם ישראל" על כל גווניו. זה נתן מן אישור לכך שאנחנו במקום הנכון. פתאום ראיתי את אבא שלי מרים יד ומנופף לעבר גבר לשלום. האיש עובד עם אבא שלי באותו המפעל. למחורת אבא שלי סיפר לי את הסיפור, לאחר ששוחח עם האיש: זוג דתי, עדיין מרגישים צעירים והילדים עזבו את הקן אז החליטו לאמץ. הבת והאמא שתיהן הולכות עם עגלות ונהנות מאוד. (הם קבלו תינוק שהיה זקוק לטיפולים רפואיים).
 

קייצית

New member
אני נמצאת אי שם מאחוריכם, אז לא

יכולה לענות. מחזקת אותכם ושמחה להזדהות.
 
ואני עוד יותר מאחורה

אבל שמחה עם כל משפחה נוספת שמגיעה לפורום בתהליך (או לאחר) אימוץ ילד עם צרכים מיוחדים.
 

דיאנה*

New member
לכל הממתינים

אלו שלפני הסדנא, אלו שבתהליך, אלו שאחרי ואלו שכמעט שכחו מתי סיימו אותה - המתנה קצרה והמון המון כוחות. יום אחד יגיע הטלפון ההוא...
 
למעלה