עצור לשניה...
כשהיינו ילדים היו אומרים משפט "על ראש הגנב בוער הכובע..".
למה אתה לוקח את הדברים שנאמרו באופן אישי כ"כ?? אתה רואה האשמה שלך בעוני וברעב בעולם?
יש כאן ציון של עובדות - מצד אחד קדמה טכנולוגית שהביאה כל מיני יתרונות, מצד שני- כל מיני בעיות , חלקן היא יצרה כתופעות לוואי וחלקן , למרות כוונתה הראשונית, היא לא הצליחה (וככל הנראה , אם תתמיד בדרך) גם לא תצליח בעתיד לפתור. בעיות "פעוטות" כמו רעב , שאולי קורות בצד השני של העולם, אבל מסתננות בדמות מחפשי עבודה (במקרה טוב) או טרור לצד הזה, כך שאי אפשר באמת להתעלם מהן.
אנחנו צריכים להמשיך להתקדם? אני מסכימה איתך. אבל, בניגוד לעבר, אני חושבת שעלינו לתכנן את ההתקדמות הזו. להגדיר מהם היעדים ..
להמשיך להניח ל"כוחות הטבע" או ל"כוחות השוק" לנהל את חיינו כאן הולך ונעשה מסוכן..
אם בעבר , אדם מתוסכל לא יכול היה לגרום נזק גדול , היום, עם זמינות של נשק הרסני , חומרים קטלניים וכד', זה רק ענין של זמן . שלא לדבר על אפשרות לתאונות הקשורות לטעויות אנוש שיכולות להוביל להשמדה של מאות אלפים...
הכוח שלנו, העצמה, לצד היתרונות שלה, היא גם פוטנציאל לנזק מאוד גדול. האם שיטת ה"יהיה בסדר" ולסמוך על המזל, נראית לך טובה מספיק? או שזה רק טמינת הראש בחול מחוסר אמצעים להתמודד?
נראה לי, שלצד הגדרה של מטרות טכנולוגיות, נרויח (הרבה הרבה יותר!) אם נגדיר מטרות אנושיות חברתיות שאנחנו מעונינים להשיג ולהתקדם אליהן. אם נפנה את המוחות היצירתיים ביותר , במקום לפיתוח של עוד אפליקציה אינטרנטית (עם כל הכבוד..), לפיתוח החינוך למשל...
הישגיות שתשפיע על חברה שמתקיימת ביחסי אמון גדולים יותר (ולכן- צריכה הרבה פחות חוקים, וכתוצאה מכך- חסכון ניכר בהוצאות ציבוריות , בעליות מחיה ובהקלה על עומס ההוצאות האישי), נחשבת בעיני ליעד ראוי לכבוד והערכה, ודאי יותר מהישגיות בתחומים להם היום אנחנו מעודדים כחברה- פרסום, צרכנות ראוותנית וכד'
ו..אין לזה שום קשר לסוציאליזם. התאי להצלחה של כל שיטה כלכלית חברתית- אמון ושיתוף פעולה.
