איך תוכלו לעזור לו?

orelie

New member
איך תוכלו לעזור לו?

בני בן ה-9 אובחן ADHD הוא אינו נוטל ריטלין או כל תחליף יש קושי רב במחיצתו. הצקות הן מנה יומיומיות שעבורים החברים שלו לבית ספר, קייטנה או האחים שלו הגענו למצב שמאיימים לסלק אותו מהקייטנה ואנחנו רק באמצע השבוע השני האם יש תורפת פלא? יעל
 
לא, אין תרופות פלא.

אבל יש הקשבה, ויש תזונה נכונה וחיבוק שיכולים לחולל פלאים... אפשר להוסיף לזה גם פרחי באך לכל המשפחה. אפשר להבין מה התפקיד המוזר הזה: "להיות הורים" לפני שמביאים ילדים לעולם... ואפשר (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא) לעשות את זה אחרי שהילדים האלו חיים. קחי חופשה, תהיה עם הילד, את יכולה להעניק לו הרבה יותר ממה שהוא יכול לקבל מקייטנה.
 

orelie

New member
ביקשתי עזרה לא מפשט

צער לי שאתה מרשה לעצמך לשפוט ניהול שלם של משפחה בכלל ואת תפקודי כאמא יעל
 
כמה דברים "קטנים":

1- לא ביקשת עזרה, מפורשות שאלת האם יש "תרופת פלא". 2- כשצר לך זה משפיע על הסובבים אותך. 3- אולי את שופטת את הניהול של המשפחה שלך... זה לא אומר שאני עושה את זה. 4- אולי את מאוכזבת מהתפקוד שלך כאמא... לי אין מושג איך את מתפקדת בתור אדם בכלל ובתור אמא בפרט. עכשיו אולי נתחיל מההתחלה... הצגת מצב ושאלת שאלה ("האם יש תרופת פלא"?)... עניתי לשאלה והצגתי לפנייך דרך אחרת לפעול (ו/או לראות את המצב)... אני "הרשתי לעצמי" לענות להודעה שכתבת בפורום... אם את לא רוצה לקבל תשובות לא היית צריכה לכתוב הודעה... ואם את מחפשת שיענו לך לפני תפיסת העולם שלך זה אומר (בין היתר) שאת לא רוצה לעשות כלום על מנת לשנות את המצב... מניסיוני רוב האבחונים של היפראקטיביות ו"מחלות" דומות שגויים. חלק גדול מהמקרים זה קשור לתזונה. את יכולה לראות בזה שיפוט על איך את מאכילה את משפחתך ואת יכולה לבדוק ולהכין תפריט שונה שלא גורם לתופעות שהמדע מתעקשת לקרוא בכל מיני שמות מפחידים יותר ומפחידים פחות... סיכום ביניים: אני לא מכיר אותך, לא שופט אותך ולא רואה שום סיבה לשפוט אותך... שאלה שאת יכולה לשאול את עצמך זה למה ומדוע כל כך "הקפיץ" אותך התשובה שלי.
 

orelie

New member
סעיף 4 שלך מצביע על חוצפתך

לא מעוניינת לקראו מעבר לזה שוב אתה מאשים - מצביע ושופט אני אימא למופת ומרוצה מאוד מכל מה שאני נותנת לבני עד כה תחפש מישהו אחר להוציא את התסכול שלך יעל
 
סעיף 4 אומר שאין לי מושג איך את מתפקדת....

אשמח לשמוע מה החוצפה ב-להגיד שאני לא יודע משהו...??? חוצפה, לעניות דעתי, זה להגיד שאני יודע משהו שאני לא יודע... לא נראה לי שזאת חוצפה להודות בבורות שלי. אני לא מאשים ולא שופט אותך, הסברתי את זה בהודעה הקודמת... אך את לא מעוניינת לקרוא את זה (או לפחות כך את כותבת...). שיפוטים, שיפוטים... מה זה "אני אימא למופת" אם לא שיפוט? הייתי רוצה לפעול על פי הבקשה שלך ("תחפש מישהו אחר להוציא את התסכול שלך") אך קודם אני צריך לחפש תסכולים... ...... ..... ... ... ... לא מצאתי... את מוכנה לתת לי כמה שלך? למה את כותבת בניגוד כל כך בולט לחתימה שלך? ("מה ששנוא עליך אל תעשה לאחרים")
 
תרופת פלא אני לא מכירה אבל עצה אולי כן

העצה הזו מבוססת על סיפור אמיתי ותיאוריה שיכולה לשנות את ההשקפה.
התיאוריה היא כזו:לכל אדם יש דברים שחביב עליו לעשות ודברים שפחות חביבים עליו לעשות... מה שהוא [הילד] אוהב לעשות ממלא אותו
, מה שהוא לא אוהב לעשות מרוקן אותו.
על פי התיאוריה הזו לדעתי מה ש"הובחן" כהיפר אקטיביות:הוא מצב נתון,ולא מראה על חריגות אלא על ילד סקרן בעל הרבה אנרגיה. ומה ש"הובחן" בידי "מומחים" [אנשים עם חלוק לבן ותואר:]. "כהיפר אקטיביות". הם סך הכל
אותות לתשומת לב שהוא משדר. סביר להניח שהמצב שהילד משדר הוא שהוא לא מרגיש בנוח במקום שהוא נמצא בו ולכן הוא חייב להיות בתנועה כל הזמן.למעשה הוא כמו בלון שיוצא לו קצת אויר בכל פעם. וחייב לנוע כתוצאה מהאויר שיוצא.
לדעתי על מנת שלילד יהיה מדד על פיו הוא ידע מה הוא באמת אוהב לעשות [מה שממלא אותו] את צריכה לברר מה הוא אוהב לעשות ולתת לו את המרחב לעשות את זה. סביר להניח שכשהילד ידע מה זה הרגשת נוחות, שלווה, כיף ונחת הוא לא יעולל הפוך מזה לאחרים ופסיק להוטט אותות לתשומת לב. [היפראקטיביות] עליך מוטלת המשימה של לאהוב אותו כמו שהוא ולתת לו מרחב לפתח את מה שהוא אוהב.
בהצלחה
 

orelie

New member
תודה על ההסבר והדימוי - אהבתי מאוד

אולם את הדברים שהילד אוהב לעשות - הם לא כל כך אפשריים בחלק מהיום בכל זוג יש מסגרת שצריך כלבד, כמו בית ספר - ואי אפשר לשלוח ילד בן 9 ללמוד כל היום אלקטרוניקה או אומנות אלו הדברים שמשאירים אותו מרותקים לכיסא אם היה בגיל התבגרות - ומשרד החינוך לא היה מבטל (מה שהוא עשה בצער רב עבור כל הילדים החריגים) את הביתי ספר המקצועיים, אז יכלתי לנווט אותו לתחום שהוא אוהב אבל בגיל שלו - חוץ מחוגים בסוף היום - המשימה קשה יעל
 
אין תרופת פלא, המשימה קשה יעל

לכל החלטה יש השלכות. אני שמחה שהבנת שהמשימה קשה. לדעתי תרופות פלא יוצרות השלכות שהן מתחת לפני השטח, ולכן הן יותר מסוכנות, מכיוון לא מודעים אליהם. אין אדם בעולם שיש לו את הכלים לתת לילד שלך מרחב לעשות את מה שהוא אוהב יותר ממך. אני מניחה שכשהילד שלך יצבור ניסיון במה שהוא אוהב הוא יוכל לקבל מדד יותר בהיר גם לגבי מה שהוא פחות אוהב. העצה היחידה שאני נותנת לך היא לתת לו את המרחב הזה כדי שיהנה ממה שהוא אוהב לעשות ויעשה בשביל זה את מה שהוא לא אוהב או שבמקרה הטוב יעשה את זה גם באותם שלווה שהוא עושה את מה שהוא אוהב. Just keep the children happy, אל תילחמי איתו תתני לו דוגמא. ואל תתני לו תרופות פלא אלא תעבדי בשבילו קשה.
 
למעלה