אולי פשוט אגדות ישנות ולא מעודכנות?
על עניין הכלבים לא שמעתי מעולם, אבל לגבי שחייה, נראה לי שזה היה נכון בתקופה שבה ברכות שחייה לא היו נפוצות בארצנו ורוב השחייה הייתה בים. לא שמדובר במקור מידע אמין, אחרי הכול ספר פיקטיבי, אבל הספרות העברית בהחלט יכולה להשפיע על תפיסת העולם: בספר "אורי" של אסתר שטרייט וורצל (שנות ה-40, מחתרות, בריטים וכו') הם (בני פתח תקווה, כמדומני) נפגשים במחנה גדנ"ע או פלמ"ח או משהו כזה עם קבוצה של ירושלמים, והירושלמים אכן לא ידעו לשחות. יכול להיות שבאותן שנים אחוז הירושלמים השוחים אכן היה נמוך משמעותית, אבל מאז עברו כמה עשרות שנים (והוקמה המדינה ועוד כל מיני דברים) אז ייתכן שמה שהיה אז כבר מזמן לא רלוונטי, אבל האגדה נשארה.
על עניין הכלבים לא שמעתי מעולם, אבל לגבי שחייה, נראה לי שזה היה נכון בתקופה שבה ברכות שחייה לא היו נפוצות בארצנו ורוב השחייה הייתה בים. לא שמדובר במקור מידע אמין, אחרי הכול ספר פיקטיבי, אבל הספרות העברית בהחלט יכולה להשפיע על תפיסת העולם: בספר "אורי" של אסתר שטרייט וורצל (שנות ה-40, מחתרות, בריטים וכו') הם (בני פתח תקווה, כמדומני) נפגשים במחנה גדנ"ע או פלמ"ח או משהו כזה עם קבוצה של ירושלמים, והירושלמים אכן לא ידעו לשחות. יכול להיות שבאותן שנים אחוז הירושלמים השוחים אכן היה נמוך משמעותית, אבל מאז עברו כמה עשרות שנים (והוקמה המדינה ועוד כל מיני דברים) אז ייתכן שמה שהיה אז כבר מזמן לא רלוונטי, אבל האגדה נשארה.