מה אתה רוצה, גם השם עודכן בהתאם
"מכנסונים" ולא "מכנסיים", כך שאי אפשר לומר שאין כאן היגיון. נראה לי שאתה לא יורד לסוף דעתי. אני לא טוענת ש"פרחה / ערסה = טיפש/ה" (על אף שלפעמים זה נכון). אי קריאת קבלות היא תופעה נפוצה שרחוקה מהיות נחלתם של פרחות / ערסים בלבד. היא קיימת בכל שכבות האוכלוסייה והיא נורמה רווחת גם בקרב משכילים ומנהלים ומי שלא תרצה. למעשה פרט לכמה פוצים שבוחנים בדקדקנות כל אגורה, לרוב האנשים אין כוח / חשק / עניין / אנרגיות / מוטיבציה לטרוח. אני למשל, מהמיעוט הקטנטן והפוץ. אני בודקת בסבלנות שורה שורה בחשבון, לוודא שכל המבצעים יצאו וכל המחירים תקינים, ואם צריך הולכת לקופה הראשית בסופר ומחכה גם 5 דקות כדי שיחזירו לי את השקל העודף שהם גבו ממני, אלא אם אני ממהרת מאוד ואין לי אפשרות. אבל רוב האנשים לא טורחים לעיין במגילות שהקופה מדפיסה, גם אם הן קצרות, ולא רק בסופר. זה לא קשור לעשיית כסף או ללימודי כלכלה (ולא שזה קשור לדיון, אבל יש מעט מאוד ערסים בלימודיי כלכלה, במקרה החבר שלי סיים עכשיו תואר שני, כך שיש לי את מי לשאול). פעם באתי מתוסכלת למנהלת שלי (בשירות לקוחות) שנמאס לי כבר שלקוחות לא קוראים חשבוניות ואז מאשימים את כל העולם רק לא את עצמם. אז היא אמרה לי שגם היא לא טורחת לקרוא, ולא משנה לה אם הסופר הרוויח אפילו עוד 10 ש"ח על חשבונה (נו, על זה הם בונים...), שיהיה להם לבריאות, ורק לפטור אותה מה"עונש" הזה של לעבור על הקבלה, לא תודה (ההבדל הוא שהיא לא מאשימה את כל העולם באי הבדיקה שלה, אבל זה כבר עניין אחר). גם לגבי לשון - מודעות מצריכה אכפתיות מסוימת. אם לא אכפת לך, אם אתה אדיש לנושא וזה לא מעניין אותך (וגם זה, כאמור, לא נחלתם של ערסים או של פרחות) אתה מדבר כמו שלמדת לדבר, כמו שאתה שומע שמדברים סביבך. אבל אתה לא מקדיש תשומת לב לתקניות של המילים או לוריאציות לשוניות אחרות, כל עוד הן מובנות וקרובות מספיק. אתה אולי יודע שהמשלב של דן כנר גבוה יותר, אבל לא בגלל ניתוח לשוני, אלא כי הוא קריין והוא נשמע ככה סמכותי ומטעים את המילים וברור שהוא יודע איך לדבר. בפועל זה עובר לך מעל לראש. אם תבקש ממישהו דוגמאות "מה דן כנר הוגה שונה ממך?" אני לא חושבת שרוב הנשאלים ידעו לספק דוגמה קונקרטית, ולו רק למשל, לצורך המחשה בלבד. כדי שזה יקרה צריכה להיות מודעות לשונית, צריך להיות איזשהו קשב מעבר לתוכן של הדברים, בדיוק כמו שאתה מספר שאתה עושה באוטובוס. לסיכומו של עניין, לא משנה איך דן כנר ידבר, גם אם הוא פתאום יגיד "שְלוש התכניות" מעטים ישימו לב בכלל ויחשבו "רגע, אז ככה צריך לומר את זה?" וזה אם הם בכלל ישימו לב שהוא ביצע צורה שונה מזו שהם רגילים לה (שונה כן, אבל לא שונה מספיק או באופן מהותי). המבחן שאתה מציע לא מתאים לטענה שלי, כי אם אתה שואל "מה גבוה יותר" אתה מיידית מכוון את הנבחן לכך שהצורות לא שוות, שאחת מהן "גבוהה" או "נכונה" יותר. מעבר לכך, אני לכרגע לא טוענת שלא יכירו "מכנסיים" (אין לי ספק שכן). מה שאני טוענת הוא זה: מי שמשתמש/ת ב"מכנס" לא עושה זאת מתוך מודעות לכך שמדובר ב: א. צורה לא תקנית. כלומר, שאלה נכונה יותר תהיה, למשל, משהו בסגנון "האם יש הבדל בין "מכנס" ולבין "מכנסיים"?" אם יגידו שיש, אפשר לשאול מהו, להערכתי זה יהיה יחיד-רבים ולא ש"מכנסיים" נכונה יותר / תקנית / גבוהה יותר. ב. קיצור. כלומר, הם לא משתמשים בזה מבחירה בצורה קצרה יותר, כי "מכנסיים" ארוכה מדי להגייה. להערכתי אם תשאל אותם למה דווקא "מכנס" ולא "מכנסיים" לא תקבל תשובה "זו מילה קצרה וחיננית יותר, מכנסיים זה נורא ארוך". להבדיל מצורות סלנג שהן קיצורים מובחנים כמו להית' (להתראות) או חבל"ז (יש דוגמאות נוספות, אני לא מצליחה למצוא ברגע זה, חבל שהמילון של רוביק לא זמין לי כעת). "מכנס" אולי נולדה (וזה בראייה דיאכרונית) מתוך חסכנות ורצון לקצר, אבל אני מעריכה שבקרב משתמשיה כיום (וזו הראייה הסינכרונית שלי) היא לא נתפסת כקיצור למילה ארוכה יותר אלא כַּמילה עצמה, מתאימה ולא נחותה.
