איך עושים את זה??

azaria

New member
לחגוג לפי גודל הכיס.

וכמובן שהמתנות הן חלק מן הכיס. אז בעל המתנות רשאי להחליט מה ייעשה בהן. (בחתונה זה החתן והכלה, בבר/בת מצווה זה הילד/ה, ובברית זה ההורים בנאמנות לרך הנולד.) אפשר להפקיד בבנק ולשמור לאוניברסיטה, אפשר לממן את האירוע, אפשר לקנות שוקולדים ולחלק לכל שכונה, כל אחד ומה שהוא בוחר. אבל בשום אופן אני לא מבין איך אנשים מפקיעים מתנות לא להם! אם ילד מאוד רוצה אירוע נוצץ ויקר שאין ביכולת הוריו לממן - מותר לו לבחור לשלם על כך מכספו (כולל כסף שיקבל בצ'קים באירוע) אבל אני לא מכיר הרבה ילדים שהיו עושים את הבחירה הזו.
 
הבחירה היתה של הילדים

בשיתוף עם ההורים הילדים- כל אחד הזמין את כל הכיתה שלו- וזה מאוד שימח אותם- אל תישכחו שזה בעיקר אירוע שלהם אגב אני רוצה להוסיף כאן אלמנט שאולי יישמע לכם קצת "גזעני" אני חושבת שיש מישקל למוצא של המשפחות. למשל בעלי ממוצא מרוקאי "כבד"- כלומר- אצלם אירוע חייב להיות גדול,נוצץ, בשרי, בערב, ח-יי-בים להזמין את דודה שושנה וגם את סבתא חנה. אני למשל רציתי חתונה כמו שקרן מתארת- יום ששי בבוקר- חלבי- מקום אקזוטי- שמלה לא סטנדרטית. אבל לא היה עם מי לדבר. התפשרנו- גם הוא וגם אני. אבל האירוע הזה היה שלהם- והם חגגו אותו כמו שהם אוהבים וידעו שיכוסה מהכסף של המתנות.
 
מתגלגלת מצחוק...

אנחנו רצינו להתחתן ביום ששי בצהריים. נראה לנו נחמד. אבא של עזריה, אשכנזי למהדרין מדורי דורות, הודיע שאם אנחנו מתחתנים ביום ששי בצהריים - הוא לא בא. נקודה. אז ויתרנו...אבל זה היה הדבר האחרון שויתרנו לגביו בחתונה הזו
 
אז חבל שלא התחתנתי איתך../images/Emo13.gif

סתם ת'אמת ניראה לי שזה הדבר היחיד שהיינו מסכימות עליו...
 

kisslali

New member
גמני שונאת שלוקחים לילדים מתנות

אבל אם כל הצדדים, אלה שנותנים ואלה שמקבלים, נוהגים לפי אותן אמות מידה, כולם משתפים פעולה, כולם רוצים ואוהבים אותו דבר, מי את ואני שנגיד להם איך לנהוג? זה לא שיש כאן צד מרומה, נכון? ללי
 
אני חושבת שלעיתים אין ברירה

לפעמים, הילד רוצה ארוע, ולהזמין את החברים, ואת המשפחה, ואין כסף..פשוט אין. אז כדי לא לאכזב את הילד מרימים כזה ארוע ומסתמכים על הכסף שיגיע מהמתנות. אני לא רואה בזה גזילה מהילד, אני רואה בזה דווקא מאמץ של הורה לבצע משהו שהוא מעבר ליכולתו כדי לשמח אותו. והוא מסתמך על מקור המימון היחיד הזה. אבל כפי שציינתי קודם, הייתי מוצאת את הדרכים כדי לא לבצע ארוע כזה שלדעתי מיותר, ולעשות משהו כיפי עבור ילדי במקום זה.
 

ניקולי

New member
כאמא שחגגה בר מצווה ללא...

תראי התלבטות זאת הינה התלבטות שכלל לא צריכה להיות קשה וזאת מאחר שלפני הכל הילד וזה מה שחשוב לפני כ - 3 חודשים חגגתי לבני הבכור בר מצווה גם אני הייתי בסיטואציה כזאת. אנשים מסביבי אמרו לי "אל תהיה אנוכית ותחשבי רק על עצמך" בהתחלה שלליתי כל אפשרות שהוא יהיה נוכח.. בעיקר חשבתי על הזוגיות שיש לי (כעת) ויתרה מכך את זה שאני לא יכולה לסבול לראות אותו ואת בני משפחתו. עד אשר אספתי את עצמי ואמרתי רגע הילד שלי קודם לכל..לפני כל מה שאני חושבת הילד שלי והשמחה שלו ו......אבא שלו. כדי להסיר כל ספק..קראתי לילד ושאלתי "אתה רוצה להזמין את אבא לבר המצווה שלך?" הילד ענה לי (שלא לתדהמתי) בשלילה.. לאחר מס' שבועות ממש סמוך לבר המצווה הגשתי לו הזמנה ואמרתי "יש לך כאן הזמנה אתה יכול להזמין גם את אבא" הוא שם את ההזמנה על מטתי וטען בפני שאין ברצונו להזמין אותו. מצד אחד הייתי מבסוטית ומצד שני כאב לי מאוד כאב לי כי יש לילד שלי אמא ואבא שהם בחיים הילד הולך לאבא שלו מידי פעם והרבה.. אך ככל הנראה ישנם דברים ברגש של הילד שמשחקים אצלו והוא זה שהחליט את אשר החליט. הוא ממשיך היום ללכת לאבא שלו גם לאחר הבר מצווה.. בשבת חתן האבא כן היה וגם בני משפחתו..לא התקרבנו אחד לשניה אך מזל טוב ולחיצת יד בינו לבין בן זוגי היתה.. הוא אמר לי מזל טוב היתה התרגשות בבר מצווה בבית הכנסת.. וזהו! מה שחשוב הוא שהילד שלך יהיה מאושר..
 
לדעתי אם אתה עושה בר מצווה לבן שלך

את צריכה לשאול אותו את מי הוא רוצה במסיבה שלו. אולי הוא לא אוהב מישהו מהדודים שלו מהצד שלך??? חשבת על זה? זה המסיבה של הבן שלך ולא שלך. אם אבא שלו היה עורך לו בר מצווה ולא מזמין אותך ואת בני משפחתך, איך הייתי מרגישה?
 

azaria

New member
שלום גרושה+4. ואל תתפלאי אם התשובה

תהיה "הקלה גדולה" אני צודק שמגיע לך ברכת ברוכה הבאה? או ששוב הזיכרון שלי בוגד בי?
 
למעלה