איך נקבע רוחב המסילה של רכבת העמק?

מצב
הנושא נעול.
איך נקבע רוחב המסילה של רכבת העמק?

איך נקבע רוחב המסילה של רכבת העמק?
ובכן המיתוס (שמעוגן כעובדה בחוברת "רכבת העמק" של דוד תירוש) אומר שזה בגלל טעות בהזמנת האדנים בבלגיה. היות והם נבנו בטעות לרוחב פס של 105 (במקום 100, או 106 ומשהו שהיו נהוגים במסילות צרות) אז לא היתה למתכנני המסילה ברירה אלא לשנות את הרוחב בהתאם. ובכן, זה רק מיתוס. ראשית, האדנים הראשונים היו מעץ אז אין בעייה לכוון את הרוחב. אבל הסיבה העיקרית היא שהמסילה תוכננה כמסילת המשך לקו ביירות-דמשק שהונח בסוף המאה ה 19. הקו הזה היה ברוחב של 105 ולכן הותאם רוחב המסילה החיג´אזית (ורכבת העמק) למידה הזאת. נשאלת השאלה למה הקו מביירות היה ברוחב 105.... ?Who Knows (בתצלום תמונה שצילמתי ברבת עמון בשנת 1996)
 
רוחב המסילה החג´אזית

איך נקבע רוחב המסילה של רכבת העמק?
ובכן המיתוס (שמעוגן כעובדה בחוברת "רכבת העמק" של דוד תירוש) אומר שזה בגלל טעות בהזמנת האדנים בבלגיה. היות והם נבנו בטעות לרוחב פס של 105 (במקום 100, או 106 ומשהו שהיו נהוגים במסילות צרות) אז לא היתה למתכנני המסילה ברירה אלא לשנות את הרוחב בהתאם. ובכן, זה רק מיתוס. ראשית, האדנים הראשונים היו מעץ אז אין בעייה לכוון את הרוחב. אבל הסיבה העיקרית היא שהמסילה תוכננה כמסילת המשך לקו ביירות-דמשק שהונח בסוף המאה ה 19. הקו הזה היה ברוחב של 105 ולכן הותאם רוחב המסילה החיג´אזית (ורכבת העמק) למידה הזאת. נשאלת השאלה למה הקו מביירות היה ברוחב 105.... ?Who Knows (בתצלום תמונה שצילמתי ברבת עמון בשנת 1996)
רוחב המסילה החג´אזית
קודם כל, אחלה תמונה בני - גם יפה וגם של נושא מדהים (ולמי שלא מעודכן - מאז צילום התמונה שיפצו הירדנים והסורים את מרבית קטרי הקיטור וקרונות הנוסעים הישנים שעדיין פעילים וצבעו אותם מחדש בצבעים מוצלחים יותר (גוף שחור ושלדה אדומה בירדן, שחור ירוק ואדום בסוריה) ומוצלחים פחות (בורדו עם רצועה כחולה מאוזנת בירדן...). שווה לנסוע לראות או לראות באינטרנט. ולעניין - אתה בהחלט צודק שבאופן עקוני אין בעיה להסב אדני עץ בין רוחבי מסילה שונים, אבל אתה שוכח שרבים מאוד מאדני המסילה החג´אזית ומרבית האדנים של קו בירות-דמשק-מזיריב היו אדני פלדה, שמתאימים לרוחב מסילה אחד בלבד. אז למה בכל זאת בחרו ברוחב המוזר והמיוחד של 1050 מ"מ? (אני אומר מוזר ומיוחד מפני שלא שמעתי מעולם על מסילה אחרת ברוחב זה בעולם - הכי קרוב זה 1055 מ"מ כמו מסילות רבות באיזור המע´רב - מרוקו, תוניסיה, אלג´יריה) לפי הספר Hedjaz Railway של R. Tourret, הזכיון שניתן לחברה הצרפתית לבניית המסילה מבירות לסוריה אפשר לה לבחור את רוחב המסילה בין 1435-1050מ"מ, והסופר מציין בצד שהחברה בחרה את הרוחב הצר ביותר. ולמה הדגשתי? מפני שבאותה התקופה, ובמידה מסיומת גם כיום, יותר זול לבנות מסילה יותר צרה, בייחוד בתוואים הרריים ומפותלים כמו הרי הלבנון ומול-הלבנון. מהסיבה הזאת נבחר הרוחב הצר יחסית של מטר אחד (1000 מ"מ) למסילה הראשונה בין יפו לירושלים. אז אולי קמצנות היא הסיבה לרוחב המסילה (לא ´רוחב הפס´) המוזר? ודבר אחרון - למיטב הבנתי את הנושא, המסילה החג´אזית מעולם לא תוכננה כהמשך של קו בירות-דמשק-מזיריב, אולם נבנתה כמתאימה לו על מנת לנצל אותו להעברת הציוד הנייד והתשיתי הרב שיובא מאירופה - הרי קשה לסחוב קטרים וקרונות על-גבי גמלים ופרדות. בכל מקרה, כל הנושא הוא עדיין עלום יחסית, ודורש מחקר היסטורי נוסף, אולי בארכיונים בתורכיה...?
 
המסילה כן תוכננה כמסילת המשך

רוחב המסילה החג´אזית
קודם כל, אחלה תמונה בני - גם יפה וגם של נושא מדהים (ולמי שלא מעודכן - מאז צילום התמונה שיפצו הירדנים והסורים את מרבית קטרי הקיטור וקרונות הנוסעים הישנים שעדיין פעילים וצבעו אותם מחדש בצבעים מוצלחים יותר (גוף שחור ושלדה אדומה בירדן, שחור ירוק ואדום בסוריה) ומוצלחים פחות (בורדו עם רצועה כחולה מאוזנת בירדן...). שווה לנסוע לראות או לראות באינטרנט. ולעניין - אתה בהחלט צודק שבאופן עקוני אין בעיה להסב אדני עץ בין רוחבי מסילה שונים, אבל אתה שוכח שרבים מאוד מאדני המסילה החג´אזית ומרבית האדנים של קו בירות-דמשק-מזיריב היו אדני פלדה, שמתאימים לרוחב מסילה אחד בלבד. אז למה בכל זאת בחרו ברוחב המוזר והמיוחד של 1050 מ"מ? (אני אומר מוזר ומיוחד מפני שלא שמעתי מעולם על מסילה אחרת ברוחב זה בעולם - הכי קרוב זה 1055 מ"מ כמו מסילות רבות באיזור המע´רב - מרוקו, תוניסיה, אלג´יריה) לפי הספר Hedjaz Railway של R. Tourret, הזכיון שניתן לחברה הצרפתית לבניית המסילה מבירות לסוריה אפשר לה לבחור את רוחב המסילה בין 1435-1050מ"מ, והסופר מציין בצד שהחברה בחרה את הרוחב הצר ביותר. ולמה הדגשתי? מפני שבאותה התקופה, ובמידה מסיומת גם כיום, יותר זול לבנות מסילה יותר צרה, בייחוד בתוואים הרריים ומפותלים כמו הרי הלבנון ומול-הלבנון. מהסיבה הזאת נבחר הרוחב הצר יחסית של מטר אחד (1000 מ"מ) למסילה הראשונה בין יפו לירושלים. אז אולי קמצנות היא הסיבה לרוחב המסילה (לא ´רוחב הפס´) המוזר? ודבר אחרון - למיטב הבנתי את הנושא, המסילה החג´אזית מעולם לא תוכננה כהמשך של קו בירות-דמשק-מזיריב, אולם נבנתה כמתאימה לו על מנת לנצל אותו להעברת הציוד הנייד והתשיתי הרב שיובא מאירופה - הרי קשה לסחוב קטרים וקרונות על-גבי גמלים ופרדות. בכל מקרה, כל הנושא הוא עדיין עלום יחסית, ודורש מחקר היסטורי נוסף, אולי בארכיונים בתורכיה...?
המסילה כן תוכננה כמסילת המשך
לתורכיה ולצרפת היה אינטרס משותף נגד אנגליה והוא "תעלת סואץ". השולטן, בבניית החיג´אזית, רצה גם למצוא נציב שיעקוף את התעלה. הצרפתים ידעו את זה ושיתפו פעולה. לאחר מכן פרץ סכסוך מסחרי על מחירי הובלת התבואות ואז (באיחור יחסי) הוחלט על השלוחה לחיפה. למיטב ידיעתי החלו להניח אדני עץ ורק אחר כך אדני מתכת. זאת הסיבה שהתאריכים על אדני המתכת (שאני ראיתי, לפחות) הם מאוחרים מ 1903...
 
הרכבת החג´אזית ומניעי בנייתה

המסילה כן תוכננה כמסילת המשך
לתורכיה ולצרפת היה אינטרס משותף נגד אנגליה והוא "תעלת סואץ". השולטן, בבניית החיג´אזית, רצה גם למצוא נציב שיעקוף את התעלה. הצרפתים ידעו את זה ושיתפו פעולה. לאחר מכן פרץ סכסוך מסחרי על מחירי הובלת התבואות ואז (באיחור יחסי) הוחלט על השלוחה לחיפה. למיטב ידיעתי החלו להניח אדני עץ ורק אחר כך אדני מתכת. זאת הסיבה שהתאריכים על אדני המתכת (שאני ראיתי, לפחות) הם מאוחרים מ 1903...
הרכבת החג´אזית ומניעי בנייתה
באופן רשמי הוקמה הרכבת החג´אזית למטרה הבלעדית של הובלת עולים לרגל למדינה ומכה, שתיים משלוש הערים הקדושות לאסלאם, אשר מצויות בחבל הארץ המכונה ´חג´אז´. כנראה שמעשית עמדה לנגד עיני הסולטן עבד אלחמיד ה-2 המטרה של חיזוק שלטונה של האמפריה העות´מאנית באיזורים המכונים כיום ירדן וסעודיה, שריחוקם הרב הוביל לבעיות רבות עם הערבים והבדואים המקומיים. נכון הוא שבתחילת המאה ה-20 הצרפתים לא כל-כך אהבו את הבריטים, וגם התורכים והגרמנים לא, אבל כפרויקט ´עוקף סואץ´ התמקדו התורכים והגרמנים דווקא בבניית המסילה מתורכיה לבגדאד (שהושלמה בסוף רק יותר מ-50 שנה אח"כ), ולמרות הרמיזה בספר של Tourret על קשר כזה במסילה החג´אזית, אין שום עדויות לכך, מה גם שהמסילה החג´אזית לא תוכננה להתחבר לאמצעי תחבורה נוסף - לא יבשתי (רכבת) ולא ימי (נמל) - והיא נמתחה בכיוון בכלל לא נכון להמשך המסע להודו ולמזרח הרחוק. לפי הספר של Tourret, התורכים רצו בהתחלה להתשמש בקטע דמשק-מזיריב של המסילה הצרפתית בכדי לחסוך 70-60 מייל של בניית מסילה, אבל המחיר שהוצע ע"י הצרפתים היה גבוה מדי לטעמם, אז בנו מסילה מקבילה. בזמן המשא ומתן, החלה כבר הבנייה ממזיריב דרומה, ובהמשך נבנתה גם שלוחה צפונה לדמשק (אותה מסילה מקבילה המוזכרת לעיל). אין ספק שהיו גם הרבה אדני עץ במסילה המקורית של הרכבת החג´אזית, ואין לי דרך לדעת אם הם שולבו כבר מההתחלה או שהיו מאוחרים, אבל לא עליהם כתבתי מקודם, אלא על אלו של המסילה הראשונה שנבנתה ברוחב 1050 מ"מ - זו שבין בירות לדמשק, שבגלל היותה ברוחב הזה נבחר אותו הרוחב למסילה החג´אזית (ושוב, ראו את הפסקאות הקודמות).
 

dvir golan

New member
תמונה נדירה

הרכבת החג´אזית ומניעי בנייתה
באופן רשמי הוקמה הרכבת החג´אזית למטרה הבלעדית של הובלת עולים לרגל למדינה ומכה, שתיים משלוש הערים הקדושות לאסלאם, אשר מצויות בחבל הארץ המכונה ´חג´אז´. כנראה שמעשית עמדה לנגד עיני הסולטן עבד אלחמיד ה-2 המטרה של חיזוק שלטונה של האמפריה העות´מאנית באיזורים המכונים כיום ירדן וסעודיה, שריחוקם הרב הוביל לבעיות רבות עם הערבים והבדואים המקומיים. נכון הוא שבתחילת המאה ה-20 הצרפתים לא כל-כך אהבו את הבריטים, וגם התורכים והגרמנים לא, אבל כפרויקט ´עוקף סואץ´ התמקדו התורכים והגרמנים דווקא בבניית המסילה מתורכיה לבגדאד (שהושלמה בסוף רק יותר מ-50 שנה אח"כ), ולמרות הרמיזה בספר של Tourret על קשר כזה במסילה החג´אזית, אין שום עדויות לכך, מה גם שהמסילה החג´אזית לא תוכננה להתחבר לאמצעי תחבורה נוסף - לא יבשתי (רכבת) ולא ימי (נמל) - והיא נמתחה בכיוון בכלל לא נכון להמשך המסע להודו ולמזרח הרחוק. לפי הספר של Tourret, התורכים רצו בהתחלה להתשמש בקטע דמשק-מזיריב של המסילה הצרפתית בכדי לחסוך 70-60 מייל של בניית מסילה, אבל המחיר שהוצע ע"י הצרפתים היה גבוה מדי לטעמם, אז בנו מסילה מקבילה. בזמן המשא ומתן, החלה כבר הבנייה ממזיריב דרומה, ובהמשך נבנתה גם שלוחה צפונה לדמשק (אותה מסילה מקבילה המוזכרת לעיל). אין ספק שהיו גם הרבה אדני עץ במסילה המקורית של הרכבת החג´אזית, ואין לי דרך לדעת אם הם שולבו כבר מההתחלה או שהיו מאוחרים, אבל לא עליהם כתבתי מקודם, אלא על אלו של המסילה הראשונה שנבנתה ברוחב 1050 מ"מ - זו שבין בירות לדמשק, שבגלל היותה ברוחב הזה נבחר אותו הרוחב למסילה החג´אזית (ושוב, ראו את הפסקאות הקודמות).
תמונה נדירה
לפני כשנתיים מצאתי תמונה נדירה של רכבת חונה בתחנת הרכבת של מדינה. כידוע למכה ומדינה לא נכנס מי שאינו מוסלמי ועל כן כמות התמונות ממקומות אלו זעומה.
 
לפני שנתיים-שלוש יצא ספר בגרמנית

תמונה נדירה
לפני כשנתיים מצאתי תמונה נדירה של רכבת חונה בתחנת הרכבת של מדינה. כידוע למכה ומדינה לא נכנס מי שאינו מוסלמי ועל כן כמות התמונות ממקומות אלו זעומה.
לפני שנתיים-שלוש יצא ספר בגרמנית
שנקרא "הרכבת החיג´אזית". הוא נכתב על ידי שלושה גרמנים, מהם אחד מוסלמי. יש שם תמונות עדכניות יפות של תחנת מדינה והקטרים בתוכה.
 

יהוושע

New member
אתה יכול לסרוק אותה?

תמונה נדירה
לפני כשנתיים מצאתי תמונה נדירה של רכבת חונה בתחנת הרכבת של מדינה. כידוע למכה ומדינה לא נכנס מי שאינו מוסלמי ועל כן כמות התמונות ממקומות אלו זעומה.
אתה יכול לסרוק אותה?
 

יהוושע

New member
חן, אני כבר מבולבל לגמרי . אתה יכול

הרכבת החג´אזית ומניעי בנייתה
באופן רשמי הוקמה הרכבת החג´אזית למטרה הבלעדית של הובלת עולים לרגל למדינה ומכה, שתיים משלוש הערים הקדושות לאסלאם, אשר מצויות בחבל הארץ המכונה ´חג´אז´. כנראה שמעשית עמדה לנגד עיני הסולטן עבד אלחמיד ה-2 המטרה של חיזוק שלטונה של האמפריה העות´מאנית באיזורים המכונים כיום ירדן וסעודיה, שריחוקם הרב הוביל לבעיות רבות עם הערבים והבדואים המקומיים. נכון הוא שבתחילת המאה ה-20 הצרפתים לא כל-כך אהבו את הבריטים, וגם התורכים והגרמנים לא, אבל כפרויקט ´עוקף סואץ´ התמקדו התורכים והגרמנים דווקא בבניית המסילה מתורכיה לבגדאד (שהושלמה בסוף רק יותר מ-50 שנה אח"כ), ולמרות הרמיזה בספר של Tourret על קשר כזה במסילה החג´אזית, אין שום עדויות לכך, מה גם שהמסילה החג´אזית לא תוכננה להתחבר לאמצעי תחבורה נוסף - לא יבשתי (רכבת) ולא ימי (נמל) - והיא נמתחה בכיוון בכלל לא נכון להמשך המסע להודו ולמזרח הרחוק. לפי הספר של Tourret, התורכים רצו בהתחלה להתשמש בקטע דמשק-מזיריב של המסילה הצרפתית בכדי לחסוך 70-60 מייל של בניית מסילה, אבל המחיר שהוצע ע"י הצרפתים היה גבוה מדי לטעמם, אז בנו מסילה מקבילה. בזמן המשא ומתן, החלה כבר הבנייה ממזיריב דרומה, ובהמשך נבנתה גם שלוחה צפונה לדמשק (אותה מסילה מקבילה המוזכרת לעיל). אין ספק שהיו גם הרבה אדני עץ במסילה המקורית של הרכבת החג´אזית, ואין לי דרך לדעת אם הם שולבו כבר מההתחלה או שהיו מאוחרים, אבל לא עליהם כתבתי מקודם, אלא על אלו של המסילה הראשונה שנבנתה ברוחב 1050 מ"מ - זו שבין בירות לדמשק, שבגלל היותה ברוחב הזה נבחר אותו הרוחב למסילה החג´אזית (ושוב, ראו את הפסקאות הקודמות).
חן, אני כבר מבולבל לגמרי . אתה יכול
להראות מפה שמראה בדיוק איפה התחילה המסילה החיג´זית להיסלל , מאין ולאן יצאה ובאה ואיפה התחברה אליה השלוחה הא"י ? האם הנוסעים הא"י שנסעו למכה ומדינה היו צריכים להחליף רכבת בדמשק , או בעיר אחרת? איפה זה מזיריב? איפה אפשר להשיג את הספר של טורט ? התבלבלתי כבר עם כול הכיוונים האלה , צפון-דרום וכו´ , עד איזו שנה הייתה מסילת ביירות דמשק פעילה , והאם התוואי שלה מקביל ל כ ב י ש ביירות דמשק? מדוע האדנים במסילת ירושלים שפורקה זה עתה היו מברזל , ושאר המסילות בארץ לאחר קום המדינה היו בעלות אדני עץ? כמה שנים הייתה המסילה החיג´זית בארץ בעלת אדני עץ , ומתי ולמה הוחלפו אלה באדני ברזל , כפי שניתן לראות בשרידיה עד היום? מדוע העדיפו הבריטים ברזל על עץ , וראשי המדינה בתחילתה - ההפך? באתר המוזיאון האוסטרלי יש הרבה תמונות על מסילת ב"ש - עוג´ה אל חפיר , קראתי פעם שכבר ב 1927 פסקה תנועת רכבות בקו זה , וגם לרפיח פסקה . מה ידוע לך על קווים אלה? עוד במוזיאון המלחמה האוסטרלי , תמונות ממלחמת העולם 1 , שבהן חוליות של הצבא האוסטרלי מחבלות בקו רכבת ב " וואדי ג´וז " . זה לא איפשהו בסביבת י-ם? או בשומרון? מה ידוע לך על ז ה ? תודה על תשובותיך שודאי יהיו מאלפות כרגיל .
 
הרכבת החג´אזית

חן, אני כבר מבולבל לגמרי . אתה יכול
להראות מפה שמראה בדיוק איפה התחילה המסילה החיג´זית להיסלל , מאין ולאן יצאה ובאה ואיפה התחברה אליה השלוחה הא"י ? האם הנוסעים הא"י שנסעו למכה ומדינה היו צריכים להחליף רכבת בדמשק , או בעיר אחרת? איפה זה מזיריב? איפה אפשר להשיג את הספר של טורט ? התבלבלתי כבר עם כול הכיוונים האלה , צפון-דרום וכו´ , עד איזו שנה הייתה מסילת ביירות דמשק פעילה , והאם התוואי שלה מקביל ל כ ב י ש ביירות דמשק? מדוע האדנים במסילת ירושלים שפורקה זה עתה היו מברזל , ושאר המסילות בארץ לאחר קום המדינה היו בעלות אדני עץ? כמה שנים הייתה המסילה החיג´זית בארץ בעלת אדני עץ , ומתי ולמה הוחלפו אלה באדני ברזל , כפי שניתן לראות בשרידיה עד היום? מדוע העדיפו הבריטים ברזל על עץ , וראשי המדינה בתחילתה - ההפך? באתר המוזיאון האוסטרלי יש הרבה תמונות על מסילת ב"ש - עוג´ה אל חפיר , קראתי פעם שכבר ב 1927 פסקה תנועת רכבות בקו זה , וגם לרפיח פסקה . מה ידוע לך על קווים אלה? עוד במוזיאון המלחמה האוסטרלי , תמונות ממלחמת העולם 1 , שבהן חוליות של הצבא האוסטרלי מחבלות בקו רכבת ב " וואדי ג´וז " . זה לא איפשהו בסביבת י-ם? או בשומרון? מה ידוע לך על ז ה ? תודה על תשובותיך שודאי יהיו מאלפות כרגיל .
הרכבת החג´אזית
פרטים מלאים (יותר) אודות מערכת המסילות של 105 ס"ס במזה"ת ניתן למצוא בספרו המפורט של R.Tourret ששמו Hedjaz Railway ובו הסברים, מפות ותמונות. אם למישהו יש עוד שאלות או מעוניינים בעדכונים חדשותיים ומחקריים של אחרי כתיבת הספר (אמצע שנות ה-80), הוא מעוניין לפנות לארכיון מוזיאון הרכבת או לאביתר רייטר או אלי. (הספר הוא בהוצאת Tourret Publishing ויהוושע, כבר ראית את הספר הזה בטיולנו המשותף) לגבי אדנים - בכל התקופות של לפני קום המדינה נעשה שימוש גם באדני עץ וגם באדני מתכת בכל הקווים, בהתאם ליכולות ולצרכים של כל תקופה. מכיוון שמדי פעם יש צורך להחליף אדנים, הרי שהיו קטעי מסילה רבים שראו את שני הסוגים, וממילא אין זה נדיר למצוא שמסילה בנויה עם שילוב של סוגי אדנים שונים ביחס קבוע פחות או יותר (לדוגמה, אדן בטון על כל חמישה אדני עץ וכיו"ב), גם היום, בכל העולם. לגבי המסילות הבריטיות ממלחה"ע הראשונה - אני ממליץ קודם על ספרו של Paul Cotterell (הידוע לנו גם כפול קוטרל) The Railways of Palestine Railways, ושוב לתוספות ועדכונים עליו (ויש הרבה) נין לפנות לגורמים המוזכרים לעיל. יהוושעף גם את הספר הזה הראתי לך והמלצתי עליו.
 

יהוושע

New member
תמונה יפהפיה ומקסימה . לאן נוסעת

איך נקבע רוחב המסילה של רכבת העמק?
ובכן המיתוס (שמעוגן כעובדה בחוברת "רכבת העמק" של דוד תירוש) אומר שזה בגלל טעות בהזמנת האדנים בבלגיה. היות והם נבנו בטעות לרוחב פס של 105 (במקום 100, או 106 ומשהו שהיו נהוגים במסילות צרות) אז לא היתה למתכנני המסילה ברירה אלא לשנות את הרוחב בהתאם. ובכן, זה רק מיתוס. ראשית, האדנים הראשונים היו מעץ אז אין בעייה לכוון את הרוחב. אבל הסיבה העיקרית היא שהמסילה תוכננה כמסילת המשך לקו ביירות-דמשק שהונח בסוף המאה ה 19. הקו הזה היה ברוחב של 105 ולכן הותאם רוחב המסילה החיג´אזית (ורכבת העמק) למידה הזאת. נשאלת השאלה למה הקו מביירות היה ברוחב 105.... ?Who Knows (בתצלום תמונה שצילמתי ברבת עמון בשנת 1996)
תמונה יפהפיה ומקסימה . לאן נוסעת
הרכבת שבתמונה , והאם נסעת בה? האם היא נוסעת על המסילה החיג´זית המקורית שרוחבה 105 ס"מ?
 
מסילות בירדן

תמונה יפהפיה ומקסימה . לאן נוסעת
הרכבת שבתמונה , והאם נסעת בה? האם היא נוסעת על המסילה החיג´זית המקורית שרוחבה 105 ס"מ?
מסילות בירדן
התמונה צולמה, כאמור, בירדן. רוחב המסילה היחיד שנעשה בו שימוש אי-פעם בירדן למסילות ראשיות הוא 105 ס"מ, ושוב, אני מפנה לספר של ר. טורה (לא ´טורט´).
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה